1. ל"עם הארץ" יש כל־מיני הגדרות וכמו שזה נראה זה עניין של מדרגות,

"תנו רבנן: איזהו עם הארץ? כל שאינו קורא קריאת שמע, ערבית ושחרית, דברי ר' אליעזר. רבי יהושע אומר: כל שאינו מניח תפילין. בן עזאי אומר: כל שאין לו ציצית בבגדו. ר' נתן אומר: כל שאין מזוזה על פתחו. ר' נתן בר יוסף אומר: כל שיש לו בנים ואינו מגדלם לתלמוד תורה. אחרים אומרים: אפילו קרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים - הרי זה עם הארץ. אמר רב הונא: הלכה כאחרים. "

רש"י "ולא שימש תלמידי חכמים" – הוא הגמרא התלויה בסברא שהיו נותנים לדברי משנה טעם והיו מתאספים יחד ועוסקים בכך והיא דוגמת הגמרא שסדרו האמוראים.

אז מצד אחד יש לנו דרישה מינימלית של קיום המצוות הכי בסיסיות (וכמובן לדעת את ההלכות הקשורות אליהן, לאו דווקא בעיון). ומצד שני יש גם רף גבוה יותר כדי לצאת לגמרי מגדר עם הארץ. בקריאה חד־פעמית של פניני הלכה אפשר, אני מתאר לעצמי, לדעת ברמה סבירה מה צריך לעשות, בסך־הכל הוא מסביר יפה ומתייחס לרוב הנושאים. אבל זה ממש לא לימוד של טור שולחן ערוך ונושאי כלים אף כי לימוד הסוגיה גמ' ראשונים.

2. בהחלט אפשר ללמוד מהמשנה ברורה (מי שפוסק כמותו), לגבי קושי אני חושב שזה סובייקטיבי, אבל מבחינת לימוד מסודר ושיטתי והלכות שמתאימות לימינו אני ממליץ ספרים יותר חדשים כמו שמירת שבת כהלכתה / חזון עובדיה / פניני הלכה, משנה ברורה זה יותר להעמקה ופחות משמש כקיצור הלכות

3. קל:

ציצית – אין הרבה הלכות, הכל מרוכז במקום אחד גם בגמרא אין הרבה סוגיות

נטילת ידיים – יותר הלכות אבל זה די straightforward

שבת זכור – הלכות פשוטות שמכירים מהיומיום

קריאת שמע – לא הרבה ולא מסובך

בינוני:

תפילה – הרבה הלכות אבל הן לא כאלה מסובכות

ברכת המזון – לא הרבה, אבל הלכות זימון זה קצת מורכב

קשה:

ברכות הנהנין – הגמרות הן קשות, בהלכה למעשה זה לא מסובך אבל אם רוצים ללמוד לעומק זה סוג־של קשה.

שבת שמור – המון הלכות, המון חילוקי דעות, חלקן מאוד מסובכות ומסועפות, וחובה ללמוד כדי לא להיכשל

4. לגבי קצר לא יודע אבל אני מאוד ממליץ על השיעורים של הרב עובדיה.

השאלה היא מה בדיוק המטרה, אם המטרה היא לדעת הלכה = לדעת מה אתה צריך לעשות ביום־יום אז אפשר פשוט ללמוד פניני הלכה אולי בתוספת עוד ספר כמו בן איש חי / חזון עובדיה / קיצור שולחן ערוך / מה שאתה נוהג. ואז פשוט לשים לב ביום־יום שלך איך אתה מיישם את ההלכות האלה.

אם זה לדעת יותר לעומק אז טור + בית יוסף + ב"ח (או שו"ע + משנה ברורה) ולהוסיף מקורות כיד ה' הטובה

1. לא יודע להגדיר עם הארץ, אבל זה חשוב מאוד. לימוד בפניני הלכה יכול לסייע לדעת את מה שמוטל עליך.

ממילא אתה תזכור דברים שאמורים להשפיע על חיי היומיום שלך, גם אם לא תזכור מה עושים בכל סיטואציה.

וכשתיתקל בסיטואציה אתה תדע איפה לפתוח.

2. בכל חלק יש דברים מורכבים יותר, ופחות. אולי חלק א' של המשנה ברורה יותר נוגע ליומיום שלך וממילא יהיה יותר נוח להתעסק בו.

אגב, יש משנה ברורה עם ביאור של עוז והדר.

3. המשנה ברורה מצטט מהמון מקורות, ומעיין יותר לעומק בביאור הלכה. אולי עדיף להתמקד על לימוד של המשנ"ב וביאור הלכה, ופתיחת מקורות שעוררו אותך. הוא כמעט תמיד כותב מה המקור שלו. אם לומדים משנ"ב ברצינות זה נותן המון.

4. אולי

יש גם שיעורים של הרב מלמד על פניני הלכה באינטרנט, ויש גם הקראה של פניני הלכה באתר של פניני הלכה אם אתה מעוניין

1. גם אם זוכרים זה לא מועיל, יש הרבה עבודה כדי לצאת מהגדר הזה (ונראה שהיא בלתי פוסקת במהותה). (אחו מן הסתם האריך, אז אני לא מתאמץ, אם יש צורך, אפשר לבקש

2. לא למדתי את כל חלקי המשנ"ב. זה נכון שביחס לכל מיני חידושים שבמציאות הנוכחית אין פסקים של המשנ"ב (ומצד זה אפשר לקרוא לו 'לא אקטואלי', בקונטקסט הנכון ואחר הקדמה כנ"ל), אבל מה שנתחדש מול מה ש'נשאר' הוא כטיפה בים, אז הוא רלוונטי בכל עת. מה שכן יכול להפריע בלימוד משנ"ב הוא שהוא פעמים רבות מביא מספר שיטות בלי הכרעה ברורה, לכן כדאי לכל אחד לקבל על עצמו פוסק בן זמננו, ללכת אחריו בהלכות שהוא עוד לא הספיק לברר לעומק בעצמו (או ללמוד [אם יש בכלל] את כללי הפסיקה של המשנ"ב, להבין מה כוונתו להכריע בכל אחד מהמקומות ה'סתומים').

3. 'קל ללמוד בעיון' - לענ"ד קל ללמוד את מה שמאוד מעניין אותך ותרצה יותר להעמיק בו. מה שלבך חפץ.

4. שיעורים של הרב אלקובי, של הרב ברין מישיבת בית אל. זה מה שאני מכיר ושמעתי עליו.

1. אדם פשוט מן המניין שלומדים הלכות מלאכת בישול בשבת, מתי מותר לשים אוכל על הפלטה, זה דבר גדול מאוד בערך ערך משמעותי ביותר, וכן בכל הלכה "קטנה" כמו תוספת שבת, הלכות שכחת אזכורים בתפילה ועוד מיליון פרטים ופרטי פרטים.

גם אם הוא לא יצא ת"ח, הוא ידע לשאול שאלות מתי שצריך והוא ידע לשמור על הרבה דברים שהוא לא ידע לפני שהוא למד.

2. כמו שאמרת יפה יש הרבה מקרים שונים ולכן במקרים שיש לגביהם שאלה ולא מוזכר בספרות צריך לפנות לת"ח.

3+ 4. ישר כוח!

1. לא יודע מה עם רבותיך אך רבותי אינם ששים ושמחים מלימוד פניני הלכה. האם אתה נחשב אחרי לימוד פניני הלכה כבר לא עם הארץ? מניח שכן אך עדיך ללמוד ספרי הלכה אחרים. (דרך אגב, זה ללמוד פניני הלכה, לא לקרוא. כמו שזה להתפלל ערבית לא לעשות).

2. לא כ"כ. בכל ההלכות מתחילת המשנ"ב עד סוף כרך ב. אולי חוץ מהלכות ברכות שקשה להוציא מהמשנ"ב כללים אלא רק פרטים. כרך ג מאוד רלוונטי אך מומלץ להשלים את החסר בדיני חשמל עם שמירת שבת או ארחות שבת. ד - את הלכות עירובין לא למדתי אבל הלכות ר"ח יחסית מותאמות מציאות. ה ו-ו נראלי גם ממש רלוונטים.

3. מה שבטוח לא שבת תפילה וברכות.

4. הרב אלגאזי בצורבא שבועי, מתיקות לשמה. אם יש גם את הספר מול העיניים אז בכלל.

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

לשעוני המים החכמים החדשים יש היתר של מכון צומת.  

לא מזמן התקינו אצלנו בבית, החליפו מהמכני, ונחשפתי למידע ששלחו (ואפילו איפשרו לבחור בין דגם שומר שבת רגיל לשומר שבת למהדרין) + קראתי במכון צומ"ת על הנושא.  

מערכות בבניינים ובתים המושפעות מפתיחת ברז מים - אכן נושא בעייתי בשנים האחרונות.  

יש פתרונות טכנולוגיים והתאמות - שעולים כסף וצריך לדרוש ולוודא בבנינים חדשים שיש התייחסות לכך.

בית יהודי חכם | מדריך הבניה המלא למערכות מותאמות לשבת | מכון צומת

1. נראה לי שזה די נבלע בתוך דמי השימוש החודשיים הגם שזה לפי מונה. אפשר גם לקנות אוכל בשבת כמו שבת חתן...

2. אצלי מכני. בדיגיטליים זה לכל היותר זה פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן (היינו שמחים יותר אם לא היה נרשם...) ראיתי שיש גם פתרונות kosher למי שרוצה.

3. ברז ביתי לא מפעיל ישירות כלום. זה בסך־הכל שסתום מפחית לחץ, מבחינת המשתמש בבית זה כמו למזוג מים מברז חבית. יש אמנם משאבות אבל הן עובדות בקנה מידה הרבה יותר גדול וברז קטן לא מזיז להן לכל היותר זה גרמא או דבר שאינו מתכוון (=> סבירות נמוכה למדי שהמשאבה "תידלק" כתוצאה מהפעלת הברז + אין כוונתנו להפעיל את המשאבה כדי שיתווסף לחץ למים...)

4. עצם פתיחת הברז יש שאמרו שיש בה צד של גרמא כי זה הסרת מונע ולא פעולה ממש.

המשאבה היא של הבניין ספציפית וסבירות גבוהה שפתיחת ברז תפעיל משאבה לשירותך

משאבת לחץ לאספקת מים בבניין מגורים בשבת - צומת

שמי שמפתח פתרונות ספציפיים לעניין הזה, מן־הסתם זה נובע מתוך הדעה המחמירה.

"יש מקרים נדירים" יעני 99% משומרי השבת בארץ (שאינם טכנאי מערכות מים / מבינים בזה) מחללים שבת? ואף־אחד לא מדבר על זה? לא נראה לי. אם זה היה כל־כך חילול שבת אז היו אוסרים את זה כמו שידוע שאסור להפעיל חשמל.

כאמור אם זה לא וודאי מפעיל אז זה דבר שאינו מתכוון = מותר לכתחילה

וייתכן שגם אם וודאי, זה נחשב גרמא

בשבת נדמה לי שהוא מעדכן רק עם צאתה.