הלכה כמה שאלותלעבדך

בעה.

1. אם עוברים על פניני הלכה בקריאה אחת, אפשר לצאת מגדר עם הארץ גם אם את הרוב לא זוכרים? (כרגע, אני לחלוטין חושב שאני עם הארץ..)

2. אחרי שאמרתי את המובן אליו שאין לנו גדול בהלכה כמשנה ברורה.. האם נכון שמי שרוצה לדעת הלכה בפרט הלכות שנוגעות לימינו זה מאוד קשה לעשות זאת מלימוד משנה ברורה? האם בכל חלק או בחלקים מסוימים?

3.  מבין כל תחומי ההלכות הללו מה יותר קל ללמוד בעיון (מהגמרא או מהבית יוסף) (אולי בשבת בלנד כשאין תואר ושב על הראש..)

* ציצית.

* תפילין.

* קש

* תפילה

* נטילת ידיים

* ברכת המזון.

* ברכות הנהנין.

* שבת זכור.

* שבת שמור.

4.  יש באינטרנט שיעורי הלכה יחסית קצרים תוך הבאת המקורות? (לא לימוד מסודר של הבית יוסף שזה מסתמא ארוך..) פשוט הוספה והתייחחסות למקור בגמרא/בראשונים להלכה.. אולי אשמע בדרכים..


 

 

תודה רבה!!!.

דעתיאחו

1. ל"עם הארץ" יש כל־מיני הגדרות וכמו שזה נראה זה עניין של מדרגות,

"תנו רבנן: איזהו עם הארץ? כל שאינו קורא קריאת שמע, ערבית ושחרית, דברי ר' אליעזר. רבי יהושע אומר: כל שאינו מניח תפילין. בן עזאי אומר: כל שאין לו ציצית בבגדו. ר' נתן אומר: כל שאין מזוזה על פתחו. ר' נתן בר יוסף אומר: כל שיש לו בנים ואינו מגדלם לתלמוד תורה. אחרים אומרים: אפילו קרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים - הרי זה עם הארץ. אמר רב הונא: הלכה כאחרים. "

 

רש"י "ולא שימש תלמידי חכמים" – הוא הגמרא התלויה בסברא שהיו נותנים לדברי משנה טעם והיו מתאספים יחד ועוסקים בכך והיא דוגמת הגמרא שסדרו האמוראים.

 

אז מצד אחד יש לנו דרישה מינימלית של קיום המצוות הכי בסיסיות (וכמובן לדעת את ההלכות הקשורות אליהן, לאו דווקא בעיון). ומצד שני יש גם רף גבוה יותר כדי לצאת לגמרי מגדר עם הארץ. בקריאה חד־פעמית של פניני הלכה אפשר, אני מתאר לעצמי, לדעת ברמה סבירה מה צריך לעשות, בסך־הכל הוא מסביר יפה ומתייחס לרוב הנושאים. אבל זה ממש לא לימוד של טור שולחן ערוך ונושאי כלים אף כי לימוד הסוגיה גמ' ראשונים.

 

2. בהחלט אפשר ללמוד מהמשנה ברורה (מי שפוסק כמותו), לגבי קושי אני חושב שזה סובייקטיבי, אבל מבחינת לימוד מסודר ושיטתי והלכות שמתאימות לימינו אני ממליץ ספרים יותר חדשים כמו שמירת שבת כהלכתה / חזון עובדיה / פניני הלכה, משנה ברורה זה יותר להעמקה ופחות משמש כקיצור הלכות

 

3. קל:

ציצית – אין הרבה הלכות, הכל מרוכז במקום אחד גם בגמרא אין הרבה סוגיות

נטילת ידיים – יותר הלכות אבל זה די straightforward

שבת זכור – הלכות פשוטות שמכירים מהיומיום

קריאת שמע – לא הרבה ולא מסובך

 

בינוני:

 

תפילה – הרבה הלכות אבל הן לא כאלה מסובכות

ברכת המזון – לא הרבה, אבל הלכות זימון זה קצת מורכב

 

קשה:

 

ברכות הנהנין – הגמרות הן קשות, בהלכה למעשה זה לא מסובך אבל אם רוצים ללמוד לעומק זה סוג־של קשה.

שבת שמור – המון הלכות, המון חילוקי דעות, חלקן מאוד מסובכות ומסועפות, וחובה ללמוד כדי לא להיכשל

 

4. לגבי קצר לא יודע אבל אני מאוד ממליץ על השיעורים של הרב עובדיה.

 

השאלה היא מה בדיוק המטרה, אם המטרה היא לדעת הלכה = לדעת מה אתה צריך לעשות ביום־יום אז אפשר פשוט ללמוד פניני הלכה אולי בתוספת עוד ספר כמו בן איש חי / חזון עובדיה / קיצור שולחן ערוך / מה שאתה נוהג. ואז פשוט לשים לב ביום־יום שלך איך אתה מיישם את ההלכות האלה.

 

אם זה לדעת יותר לעומק אז טור + בית יוסף + ב"ח (או שו"ע + משנה ברורה) ולהוסיף מקורות כיד ה' הטובה

אשריך!!פתית שלג

1. לא יודע להגדיר עם הארץ, אבל זה חשוב מאוד. לימוד בפניני הלכה יכול לסייע לדעת את מה שמוטל עליך.

ממילא אתה תזכור דברים שאמורים להשפיע על חיי היומיום שלך, גם אם לא תזכור מה עושים בכל סיטואציה.

וכשתיתקל בסיטואציה אתה תדע איפה לפתוח.

2. בכל חלק יש דברים מורכבים יותר, ופחות. אולי חלק א' של המשנה ברורה יותר נוגע ליומיום שלך וממילא יהיה יותר נוח להתעסק בו.

אגב, יש משנה ברורה עם ביאור של עוז והדר.

3. המשנה ברורה מצטט מהמון מקורות, ומעיין יותר לעומק בביאור הלכה. אולי עדיף להתמקד על לימוד של המשנ"ב וביאור הלכה, ופתיחת מקורות שעוררו אותך. הוא כמעט תמיד כותב מה המקור שלו. אם לומדים משנ"ב ברצינות זה נותן המון.

4. אולי

 

 

אה וכדי ללמוד בעיון ממש טוב שיהיה חברותאפתית שלג
לגבי 4-נ.ד.ב

יש גם שיעורים של הרב מלמד על פניני הלכה באינטרנט, ויש גם הקראה של פניני הלכה באתר של פניני הלכה אם אתה מעוניין

דעתיאני הנני כאינני

1. גם אם זוכרים זה לא מועיל, יש הרבה עבודה כדי לצאת מהגדר הזה (ונראה שהיא בלתי פוסקת במהותה). (אחו מן הסתם האריך, אז אני לא מתאמץ, אם יש צורך, אפשר לבקש

2. לא למדתי את כל חלקי המשנ"ב. זה נכון שביחס לכל מיני חידושים שבמציאות הנוכחית אין פסקים של המשנ"ב (ומצד זה אפשר לקרוא לו 'לא אקטואלי', בקונטקסט הנכון ואחר הקדמה כנ"ל), אבל מה שנתחדש מול מה ש'נשאר' הוא כטיפה בים, אז הוא רלוונטי בכל עת. מה שכן יכול להפריע בלימוד משנ"ב הוא שהוא פעמים רבות מביא מספר שיטות בלי הכרעה ברורה, לכן כדאי לכל אחד לקבל על עצמו פוסק בן זמננו, ללכת אחריו בהלכות שהוא עוד לא הספיק לברר לעומק בעצמו (או ללמוד [אם יש בכלל] את כללי הפסיקה של המשנ"ב, להבין מה כוונתו להכריע בכל אחד מהמקומות ה'סתומים').

3. 'קל ללמוד בעיון' - לענ"ד קל ללמוד את מה שמאוד מעניין אותך ותרצה יותר להעמיק בו. מה שלבך חפץ.

4. שיעורים של הרב אלקובי, של הרב ברין מישיבת בית אל. זה מה שאני מכיר ושמעתי עליו.

לא הייתי מזלזל בידיעת הלכה באופן הפשוטadvfbאחרונה

1. אדם פשוט מן המניין שלומדים הלכות מלאכת בישול בשבת, מתי מותר לשים אוכל על הפלטה, זה דבר גדול מאוד בערך ערך משמעותי ביותר, וכן בכל הלכה "קטנה" כמו תוספת שבת, הלכות שכחת אזכורים בתפילה ועוד מיליון פרטים ופרטי פרטים.

גם אם הוא לא יצא ת"ח, הוא ידע לשאול שאלות מתי שצריך והוא ידע לשמור על הרבה דברים שהוא לא ידע לפני שהוא למד.

2. כמו שאמרת יפה יש הרבה מקרים שונים ולכן במקרים שיש לגביהם שאלה ולא מוזכר בספרות צריך לפנות לת"ח.

3+ 4. ישר כוח!

 

תשובהיהושפט כהן

1. לא יודע מה עם רבותיך אך רבותי אינם ששים ושמחים מלימוד פניני הלכה. האם אתה נחשב אחרי לימוד פניני הלכה כבר לא עם הארץ? מניח שכן אך עדיך ללמוד ספרי הלכה אחרים. (דרך אגב, זה ללמוד פניני הלכה, לא לקרוא. כמו שזה להתפלל ערבית לא לעשות).

 

2. לא כ"כ. בכל ההלכות מתחילת המשנ"ב עד סוף כרך ב. אולי חוץ מהלכות ברכות שקשה להוציא מהמשנ"ב כללים אלא רק פרטים. כרך ג מאוד רלוונטי אך מומלץ להשלים את החסר בדיני חשמל עם שמירת שבת או ארחות שבת. ד - את הלכות עירובין לא למדתי אבל הלכות ר"ח יחסית מותאמות מציאות. ה ו-ו נראלי גם ממש רלוונטים.

 

3. מה שבטוח לא שבת תפילה וברכות.

 

4. הרב אלגאזי בצורבא שבועי, מתיקות לשמה. אם יש גם את הספר מול העיניים אז בכלל.

 

כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה
הצעה לעל הניסים ליום ירושלים:קעלעברימבאר

עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
 

 

בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.

נשיאי העדה בפרשת השבוע....סיעתא דשמייא1

...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.

האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע  נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?

מה?!?שלג דאשתקד

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

סליחה טעיתיסיעתא דשמייא1
(זה זמן טוב לכתוב -טיפות של אור
היכולת להגיד 'טעיתי' בלי להתחמק ממש מרשימה. וראיתי כמה פעמים שממש יש לך את הכנות הזאת. יישר כח)
תודהסיעתא דשמייא1אחרונה
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפויאחרונה

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד אישאחרונה
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
ליום ירושלים - מה הגדר של "עיר שברשות הגוים" לביןקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י' באייר תשפ"ו 20:31

(לבקשת הכותב)

 

"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
 

האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?


 

מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)


 

מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".


 

לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.


 

אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.


 

אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).

אז לאחר ניסיון כושל להסביר בשיחה אישית -אריאל יוסף

אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7

אולי יעניין אותך