על המשפט
ואל אישך תשוקתך והיא ימשול בך
בעידן המודרני זה נשמע משפט הזוי ותלותי🫢
על המשפט
ואל אישך תשוקתך והיא ימשול בך
בעידן המודרני זה נשמע משפט הזוי ותלותי🫢
כלומר התורה אומרת שבעקבות החטא המציאות נפלה ולכן נוצר מצב שבאנושות במשך ההיסטוריה הגברים שלטו על הנשים. זה קשור גם לקללה של "בזעת אפיך תאכל לחם" שבגלל שנשים היו תלויות בפרנסה של הגברים אז הם שלטו עליהן, כי לגבר יש כוח פיסי ויכול לעבוד בשדה יותר טוב.
אבל זה לא ציווי, אלא קללה שצריך לתקן. עם ישראל תפקידו לתקן את חטא האדם הראשון.
הרי גם "בזעת אפך תאכל לחם" או "ואל עפר תשוב" זו קללה ולא ציווי, ולכן פרעה חטא שהעביד בפרך את ישראל, או שהרג את בניהם, למרות ש"קיים" את הקללות מחטא האדם הראשון.
או כשם שה' אומר שאם נחטא אז המקדש יחרב. זו קללה. זה לא ציווי להחריב את המקדש
לגבי "ואל אישך תשוקתך" יש הרבה פרשנים שכותבים על זה
..
בתור התחלה, כמו שאנחנו יודעים, זאת אחת מהקללות שחווה נענשה בהן, גם אדם נענש "בזעת אפיך תאכל לחם" וגם האדמה "ארורה בעבורך".
כמעט מיד אחרי הסיפור עם הקללות, אנחנו קוראים על הבל, שמצא דרך "לעקוף" את הקללה: במקום לעבוד את האדמה, הוא רועה צאן, ובצאן יש ברכה.
הקללות הן מצב של ברירת מחדל, אבל אינן מחויבות המציאות: יש כאלה שמבינים "בזעת אפיך תאכל לחם" כמצווה, אבל יש שפירשו שעל־ידי ביטחון אפשר לחמוק מהקללה הזאת לגמרי, "שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת, אוכלי לחם העצבים, כן יתן לידידו שינה".
///
גם במהלך ההיסטורי, האנושות בהדרגה מתרחקת מהקללות האלה, בעבר זה היה מאוד קשה לחרוש שדה, בתקופה הנאוליתית היו לכל היותר כלי אבן גרועים, אחר־כך התקדמו לנחושת מחלידה, והכל בעמל גופני עצום, עכשיו יש לנו טרקטורים, ולא רק שיש לנו טרקטורים, את כל ה"עבודה השחורה" עושים פועלים זרים במקומנו, ואפשר לאכול בשפע גם בלי להזיע כמו בעבר,
גם ביחס ללידה, בעבר לידה הייתה מאוד מסוכנת, גם ההיריון עצמו היה הרבה יותר מסובך, עכשיו עם ליווי רפואי אפשר לפתור הרבה בעיות, רוב רובן של הלידות עוברות בשלום,
וכך גם ביחס ל"והוא ימשול בך", חלק מהראשונים מסבירים את זה בתור marital rape, שאמנם היה מציאות איומה ללא עוררין במשך אלפי שנים עד הדורות האחרונים, אבל ההלכה אסרה את זה במפורש כבר לפני מיליון שנה בערך, התורה היא תיקון לקללות האלה, כמו שאומר הרש"ר הירש:
"כשנשתנה היחס שבין האדם לאדמה כך שהאדם אוכל לחמו רק בזיעת אפו, הפכה האשה להיות תלויה בבעלה – המפרנס העיקרי. כך התבטל השוויון המקורי שהיה בין האיש לאשה, וכך הדברים מתנהלים בדרך כלל. רק התורה תביא גאולה ותפרוס את סוכת השלום. האיש והאשה ישובו לכהונתם, ויעבדו את בוראם כשווים. והאשה תחזור להיות ״עטרת בעלה״ ו״פנינת״ חייו".
אלא אם כן אתה מתכוון לוורט שמשבח עבודה בעמל כפיים, ורואה את הייתרון בהשקעה במאמץ.
אבל אם זה היה מצווה, אז פרעה היה צדיק, כי גרם להרבה זעה כשישראל עבדו בפרך.
הפרשנות שהקללות הן מצווה זו פרשנות נוצרית למיטב ידיעתי, לפיהם האדם חוטא מיסודו ולכן יש מצווה להעניש אותו על זה.
אני חושב שבזעת אפיך כוון גם על רעיית צאן, בסוף חלק ממאמץ הרועה הוא לשמור שהכבשים לא יאכלו בשדות זרים. זו קללה בעקבות "הלשמרה" של האדם הראשון, שבגן עדן הוא יכל בקלות ובלא טורח לנווט את בעלי החיים לעשב ולא לפירות העצים ובכך לשמור על הגן , לכן ה אמר לו "הנה נתתי לכם את כל פרי עץ לאכלה, ולכל חית הארץ את כל ירק עשב" כל שכבר בגן עדן האדם היה גם חקלאי וגם רועה צאן. אבל בקלות וללא טורח.
רש"ר הירש מפורש שזה לא כוון על רעיית צאן
ה' אומר לאדם וחווה שבגלל שהם חטאו יקרה כך וכך, האם זה נשמע כמו ציווי או עונש?
האם בעצבון תאכלנה או עד ואל עפר תדוב זה ציווי? האם יש מצווה להעציב אנשים או להרוג אותם? האם העונש "ואכלת בשר בניך ובנותיך" הוא ציווי? ברור שהפשט היחיד זה שזה קללה ולא ציווי.
הפרשנות הנוצרית שזה ציווי, שמה דגש על ההבדל בין עם ישראל לנצרות. הנצרות חושבת שהעולם הזה טמא ביסודו ולכן אי אפשר לתקנו אלא ניתן לתקן רק את הנשמה. עם ישראל סובר שיש אפשרות לתקן את העולם הזה.
פירוש הרשר הירש מעניין, לגבי זה שהבל ניסה להסתלק מהקללה. אבל אז לא ברור מה זה "לשמרה" בגן עדן, ולמה ה אומר לאדם שלחיות ניתנו רק העשבים ולא פירות העץ.
וזאת הבנה לא־נכונה בפסוק.
לגבי הרש"ר התבלבלתי, הייתי בטוח שהייתה לו פסקה על זה (יכול להיות שבאמת יש רק במקום אחר), אבל לאחר בדיקה נוספת זה פירוש רש"י! "לפי שנתקללה האדמה פירש לו מעבודתה", לענ"ד לפני זה לא התעסקו ברעיית צאן וזה היה חידוש, אם כי זה גם אפשרי.
"עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא יי חדשה בארץ נקבה תסובב גבר" [ירמיה ל"א כ"א]
רש"י "תתחמקין" - תסתרי ממני שאת בושה לשוב אלי מפני דרכך הנה חדשה נבראת בארץ שהנקבה תחזור אחר הזכר לבקשו שישאנה לשון ואסובבה בעיר אבקשה וגו'
מצודות "כי ברא" - כי אז יברא ה' דבר חדש שעם היות שעתה נמשלת לנקבה שימשול בה בעלה לפי שבעלוך אדונים קשים הנה אז תסובב להיות גבר למשול עוד על הכשדים כגבר על אשה
יש ספר בשם "אליהו" של הר' יצחק ברויאר שבו הוא דן בסוגיה הזאת לעומק תורגם ממש ממש לא מזמן
שכחתי את פירוש רשי על הבל.
אבל גם רועה צאן תלוי באדמה, והקללה שלה משפיעה גם עליו. ואם לא היתה רעיית חיות בגן עדן, מה זה "לשמרה"? לשמור מגנבים? אין. לשמור ממחלות לצמחים? גם לא היה
ולשמרה — מכל החיות, שלא יכנסו שם ויטנפוהו.
יכול להיות שהסתובבו שם חמוסים, ארנבים וג'ירפות והיה צריך לשים לב שהם לא עושים בעיות, לאו דווקא מצד רעיית הצאן
כמו שחקלאי שומר על שדהו מפני ארנבים
לא רעיית צאן כדי לצרוך בשר (שהיה אסור), או חלב (שהיה מיותר) או צמר (שלא נצרך בגן עדן).
אלא רעיית צאן בשביל לשמור על העצים ולגמול חסד עם הצאן, כי ה מינה את האדם לשליט על החיות "ורדו בכל חית הארץ - אין הכוונה רדיה של שליט עריץ. אלא שלטון של מלך החפץ בטובת עמו" (ציטוט לא מדויק מתוך חזון הצמחונות של הרב קוק). לכן ה נתן הנחיות לאדם מה האדם יכול לאכול ומה החיות "הנה נתתי לכם את כל עץ אשר בו פרי העץ לכם יהיה לאכלה, ולכל חית הארץ את כל ירק עשב לאכלה". כלומר האדם מנווט את החיות לעשבים ולא לעצים, כך גם רועה את החיות וגם שומר על עצי הגן.
מה גם שהאדמה לא התקללה עד אז, אז לא היו חיות המוגדרות "מזיקים" לחלקלאות
ואל האישה אמר: הרבה ארבה עצבונך והרונך (כלומר) בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך, והוא (הריונך) ימשול בך - דהיינו שמשא האם את הולד והתינוק הוא זה שיעצב את צורת חייך. הנשיות שבאישה והמשמעות הגופנית היא המושלת.
יצא לי פרשנות פרוגרסיבית למדי 🙈🙈
שמעתי סיפור על אחד שהתלונן בפני רב (אולי אדמו"ר הצמח צדק מחב"ד) שאשתו שולטת עליו, אז הרב אמר לו:
"ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך", אבל אם אצלך החצי הראשון הפוך - אל תתפלא שגם החצי השני מתהפך...
האיש מסמל את השכל, האשה מסמלת את הלב, צריך שיהיה מוח שליט על הלב (ומה שמעשה בראשית משל כבר הרמב"ם אמר, והמשיך בדרכו הרב קוק זצ"ל בספרו "לנבוכי הדור"). פירוש זה כמדומני שאמר אותו מורי ורבי הרב אוּרי שרקי שליט"א.
שזה קרה בעולמות רוחניים, הגן עדן והחטא. אדם וחווה היו נשמות עד שירדו לגוף בפסוק "ויעש ה לאדם ולאשתו כתנות עור (גוף) וילבישם". בכל מקרה בכל הדורות קראו את החטא כפשוטו. לכן גם אם זה מדל או רוחני, זה נוגע לפשוטו של משל. הרי באמת עובדים בזעה ויולדים בעצב, לא רק במשל.
שזה נכון גם כיום.
נשים רומזות ומחכות שהגבר יפעל
לימינו.
לעתיד לבוא לרצוח בהמה זה יהיה כמו לעקור עץ פרי רק פי מיליון פגימה יותר במציאות. הרס של חיים.
אבל מצד המוסר הטהור עצמו, אין שום דבר לא מוסרי בלהרוג בהמה, ולכן כיום אין מה להיות צמחוניים.
הרי אם עדיף לבהמה להיות קיימת מאשר לא, אז לא ייתכן שה' שהוא מושלם ייצור חסרון נצחי בעולם, כי מאל מושלם לא יכול להווצר מצב רע לנצח אלא רק זמני. לכן לא ייתכן שה' יגרום לנפש הבהמה לכלות לנצח אחרי מותה (אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלבהמה יש תודעה, מה שאכן די בטוח). אם כן בהכרח נפש הבהמה חיה אחרי מותה או מתגלגלת מחדש בבהמה אחרת. אם כן רצח בהמה לא גורם לה שום סבל כי היא ממשיכה להיות קיימת במצב אחר. (ואם נדחק מאוד עדיין ונאמר שנפש הבהמה כלה אחרי מותה, סימן שהקיום לבהמה לא עדיף לה מאשר חוסר הקיום. ואז במילא אין פה שום נזק לבהמה בלרצוח אותה).
לכן אין שום סיבה כיום להיות צמחוני. אלא אם כן זה גורם לאדם רגש שמח יותר בנפש משום מה. אבל לא מצד המוסר. בייחוד שבשר חשוב לבריאות , ואולי גם מוח האדם רגיל לאכילת בשר וללא בשר אנשים יחוו תסכול ועצבנות (לא יודע,צריך לשאול פסיכולוגים).
לעתיד לבוא נצליח לרפא את תלות הגוף והמוח באכילת בשר אז זה לא תהיה בעיה.
כמובן כל זה לא שייך לאיסור רצח אדם. כי חיי אדם יש להם משמעות וקדושה מצד עצמם, בניגוד לחיי בהמה
שלבהמה אין תודעה. הוא רטמז לדקארט שטוען שלבהמה אין תודעה.
רבינו הקדוש נענש כי היה אטום לסבלו של העגל. לא דיברתי על צער בעלי חיים אלא על הריגתם ללא כאב.
זה לא פילפולים אלא אמת וודאית במאה אחוז. להפך, הטענה שה' יגרום לנפש בהמה לכלות אחרי מותה (אם יוצאים מנקןדת הנחה שטוב לה הקיום מאשר חוסר הקיום) היא האכזרית.
הרב קוק התכוון שעצם ההרג של החיות גורם לנו מידת אכזריות, ולכן לעתיד לבוא נהיה צמחוניים, בדיוק כמו שלא נכרות עצי פרי בעתיד. אני דיברתי מצד המוסר בטהרתו שאין בעיה להרוג חיות. עובדה שהרב קוק עצמו אכל בשר.
לגבי הסבל בתעשיית הבשר. אז:
א. הפתרון הוא שכל הצמחונים יתאגדו ויכריזו שהם אוכלים רק "בשר חופש" כמו ביצי חופש. כלומר בשר ללא סבל אצל הבהמה. אמנם הבשר יהיה יקר יותר אבל אם כל הצמחונים יתאגדו אז לחברות יהיה אינטרס למכור בשר כזה. ואפילו צמחוני יעדיף לאכול בשר פעם בשבוע גם ביוקר.
ב. הסבל שנגרם לאנשים מאי אכילת בשר גדול יותר מהסבל של החיות. לחיות יש נפש פשוטה, בעוד שלבני אדם הנפש מורכבת וסובלת הרבה יותר.
וחוץ מזה. יש גם סבל לחיילים בצבא, אז לא נגייס?
יש סבל לאנשים שמעקלים להם את הבית, ולמפוטרים מהעבודה וכו' , אז לא ננהל כלכלה? למה לא רגישים לסבל בני אדם אבל כשזה מגיע לסבל חיות פתאום רגישים? מה עוד שחיות פחות סובלות כי הנפש שלהן פשוטה יותר
א)הפיסקה הראשונה - התבססתי על פירוש הרב לונדין לחזון הצמחונות, מתוך זכרון בעל פה. אני גם זוכר ששמעתי שהרב שרקי אמר שלפי דקארט לבהמה אין תודעה. אבל אולי התבלבלתי עם קאנט.
ב)רבינו הקדוש היה אטום לדמעותיו של העגל. הוא לא נענש על שחיטתו אלא על אטימותו לכך שהעגל בכה. ראה מפורשות בגמרא. השוחט עצמו לא נענש. אגב לפי דבריך כל מי שאוכל בשר צריך להענש כמו רבי.
ג)זה אמת וודאית.
כי מחויב המציאות שמה' מושלם תהיה מציאות מושלמת עם סבל מקסימום זמני אבל לא נצחי.
לכן אחד מהשניים: 1. או שלבהמה לא פחות טוב חוסר קיום מאשר קיום, דבר שאפשרי אבל תמוה.
2. או שנפש הבהמה קיימת לנצח.
בכל מקרה לפי 2 האפשרויות הרג בהמה לא עושה כלום מבחינת הטבה או הרעה לה.
(אגב אם אכן היה כילוי נפש ברצח הבהמה, גם בימינו היינן מתחייבים כרת על רצח בהמה כי בסוף כילינו פה תודעה. וברור שרצח בהמה היה אסור גם היום).
ד)התכוונתי שהרב קוק מעולם לא טען שהבעייתיות המוסרית של הרג הבהמה היא בכילוי נפשה. הוא לא התייחס לעניין. במילא הבעיה היא אחרת
הצמחונות
(בקצרה ממש - א. הרב קוק שלל במפורש שהוא מתכוון רק לפילוסופיה ספציפית. ב. הרב קוק הוכיח מרבי הגדי והעכברים על הרגש הטבעי שצריך להיות נגד לקיחת חיים. ג. ראה כאן. ד. הרב קוק ממש כן כתב שהבעיה היא לקיחת החיים בפני עצמה לכל אורך המאמר, כבר מהפרק הראשון)
הוא לא התכוון ב"פילוסופיות האכזריות" לגישה שאני הבאתי.
הוא כותב "לחנק בקרבו לגמרי את רגש היושר בנוגע לבעלי חיים. אמנם לא הספיקו ולא יספיקו עם כל התחכמותם, לשנות את טבע הצדק הטבעי, אשר נטע יוצר האדם בקרבו". לא דיברתי על יושר בקשר לצער בעלי חיים. או את האינסטינקט הטבעי שלנו לסלידה מהרג חיות. שהוא אכן קיים ולכן בעתיד נהיה צמחוניים.
דיברתי על המוסר בטהרתו שאין בעיה מצד המושכלות להרוג חיה, לא מצד המפורסמות.
ב. ברור שצריך להיות רגש טבעי במפורסמות נגד לקיחת חיים. דיברתי שמצד המושכלות אין בעיה מוסרית. ובשם רגש בלבד אין סיבה לגרום סבל לבני אדם באי אכילת בשר.
ג. עדיין לא קראתי. אתייחס בהמשך
ד. כנ"ל.הבעיה במפורסמות. לא במושכלות. בשל המפורסמות לבד אז בעתיד נהיה צמחוניים. אין סיבה להיות צמחוניים גם כיום בשם המפורסמות. כשם שיש רגש צדק טבעי נגד כריתת עצי סרק. ובכל זאת כיום אנו כורתים עצי סרק ובעתיד לבוא כנראה שלא.
הרב קוק מעולם לא דיבר על כילוי תודעת הבהמה במאמרו. לא נתן לזה אפילו רמז.
וגם אם כן, אז זה מקסימום קיצור חופשה כמו שכתבתי. "לקיחת חיים" היא בדיוק כמו לקיחת חיי אדם ברצח, למרות שנשמתו קיימת בעולם הבא
של האם תודעת הבהמה כלה אחרי מותה או לא.
הוא התייחס במאמר למפורסמות, לא למושכלות. שרע רגשית להרוג יצור חי
גם רצח אדם מתואר בתור "נטילת חייו" למרות שנשמתו ממשיכה להיות קיימת.
בדיוק כמו שבמפורסמות זה רע ללכת בלי בגדים. לא במושכלות (מניח שאתה מכיר את החיחוק של הרמבם בין המושכלות למפורסמות)
מכבד את בקשתך לא להמשיך בדיון אבל מגיב על תגובתך.
עברתי כעת על כל מאמר חזון הצמחונות.
לא היה שם רמז להתייחסות לשאלת כליון נפש הבהמה אחרי מותה. אבל אולי פספסתי.
להפך, מהרב קוק משמע שכל בעיית הרג חיות היא מצד המפורסמות, לא מצד המושכלות "מפני שאי אפשר כלל לצייר שאדון כל המעשים...ישים חוק נצחי...שאי אפשר יהיה למין האנושי להתקיים כי אם *בעכרו את רגש מוסרו על ידי שפיכת דם*".
"כי חסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את *הרגש הטוב והנעלה* , לבלתי קחת חיי כל חי".
"קחת חיי כל חי" זה כמו לומר "ראובן נטל את חייו של שמעון" למרות שברור שנשמת שמעון קיימת אחרי מותו.
כמובן לא משתמע מה הרב קוק סובר בעניין שאלת קיום הנפש לבהמה אחרי מותה, אבל אין שום רמז לכילויה במאמר
כשהרב אריה לוין קטף עלה מהעץ, בטענה שהוא הורג את החיוניות האלוקית בבריאה, האם זה אומר שהרב קוק טען שמי שכורת עץ משמיד תודעה של צמח?
לא.
כנ"ל לא מחייב ש"נטילת חיים של בהמה" הכוונה השמדת תודעתה (לא מאחר שאין לה תודעה כמו צמח, אלא מאחר שכנראה תודעתה מתקיימת אחרי מותה)
לפי רס"ג שהבאת משמע שיש חיי נצח לבהמה, צער המיתה יכול להיות צער הכאב עצמו בשחיטה, או לחלופין הצער שלה בעת שהיא גוססת שהאינסטינקט שלה הוא לחיות, או לחלופין הצער שלה במעבר מעולם הזה לעולם הבא שנשמע מרס"ג שזה צער מועט ביותר (וגם מה כל כך נורא בלעבור לעולם הבא), וגם בזה הוא מסתפק אם קיים צער. כנ"ל הגאונים.
בכל מקרה על צער מועט שכזה אין מה להיות צמחוני בימינו מלבד אנשי מעלה כרב הנזיר.
לגבי הרמב"ם. הרמבם גם כותב שיש אנשים שנפשם כלה אחרי מותם כעונש. וכבר הכריעו כל המקובלים נגד הרמבם בעניין בני אדם שתמיד נשמת אדם היא נצחית. וכן משמע מדורשי רשומות בפרק חלק.
אז מהרמבם לבהמות אין ראיה
הרמבם לא כותב בשום מקום לזכרוני שהקיום לנפש הבהמה טוב לה יותר מאשר אי הקיום שלה.
רק על כליון נפש האדם הוא כותב שזה "העונש והנקמה הגדולים ביותר" לא על כיליון נפש הבהמה
ואז יוצא שאדם שהורג בהמה לפני זמנה, באמת גרם לה סבל כי עדיין טוב לה בקיום.
גם בלי כל הפלפול הזה, הטיעון 'מוות לא גורם סבל לכן זה בסדר לשחוט בעלי חיים' נשמע לי תמיד הגיוני. פשוט היום יש המון סבל בתעשייה עצמה)
באופן מעשי יותר מאשר 99 אחוזים מהבשר הנצרך איננו מחיות שקיימות בדרך הטבע, אלא בדרך של גידול חיות משק - מואכלות שלא כדרך טבע, מואבסות ונהרות, ומופרות ומולידות, ומושקות ומתות - הכל במעשה מלאכותי בעיוות דרכי הבריאה והמערכת האמיתית שכגן עדן. רובן ככולן אינן טבע ואינן חלק בן קיימא במעשה הבריאה, אלא הן בדיוק ייצוג של הכוח שניתן בידי אדם "לעובדה ולשומרה" והוא מהרס, מחריב, מפרק ומשבר הכול, עד לאדמה עקרה, עד צחיחות, עד קרקעות שנשטפות במי צואה ומים אפורים ומים מתים, ומוות, מוות, מוות בכול. הטבע מובר, איזונו שבין בעלי חיים וצומח וסביבה וקרקעות ומינרלים ומים נקיים ומחזור משקעים מופר, הכול ארסי ומפעפע ורדיואקטיבי ומוזרק בחלקיקי מולקולות מיקרוסקופיים, החודרים בקני נשימה, בעורם הנושם של דו-חיים (ומכאן מוטציות מזעזעות כגון צפרדעים המפתחות חמש ושש גפיים, מעוותות צלם ומפלצתיות), בדם, בעורקים, בוורידים. מי שאוכל כל דבר ואינו מודע מה הוא עושה וחושב שעתה אכל ושבע ואומר "האח האח", הוא כאוכל פגרים, כצבוע אומלל התוחב אפו לנבלה, או בעצם גרוע בהרבה גם מזה, כי אפילו חיות אלו הן טבע ואיזון ומחזור. אילולי הייתי דתי ויודע שהכל בתורה ובנביאים ובכתובים, אולי זה היה באמת נושא שבו לא הייתי חושב על מקורותינו אלא יונק ממעיין זר, אותו צילום מצב מעיניו של בן שבטי הילידים באמריקה, הנאבאחו, ההופי, הלאקוטה, שזכה לכינוי המפורסם "קוייאאניסקאטסי" וכדומה וכל השאר. אלו שהיו שם אלפי שנים "לפני", כלומר בטרם האירופאים, בטרם ה"תירבות", בטרם "המדע", או ליתר דיוק התיעוש והמיסחור, ומבכים את האור הזר, הרעש, הסיחרור.
בקנה המידה המתקיים בעולם נכון לימינו, הוא נזק סביבתי גדול לאין שיעור מאשר אילו עברה אוכלוסיית האדם לצריכת מזון צמחי ואולי רק בשר בן קיימא במקרים מצומצמים ביותר.
בשר בר קיימא לא תהיה על ידי צמחונות, אלא על ידי שכל הצמחונים יצרכו רק "בשר חופש" בר קיימא, ויאכלו בשר פחות מהרגיל.
אבל כרגע חברות הבשר יודעות שרק קרניבורים שלא מעניין אותם בשר בר קיימא צורכות את הבשר, ואין לחברות שום אינטרס לעבור לתעשיה סביבתית. כך שתופעת הצמחונות רק מגדילה את המפגע הסביבתי של תעשיית הבשר.
אין ולא יכול להיות בשר בר קיימא בכמות שקשורה בכלל לדרישה האנושית לבשר.
שוב דיברת דברי הבל.
אין לי עניין לנהל דיון עם מי שמעקם את המציאות והמוח.
זה יפחית רק בעשר אחוז את צריכת הבשר.
אבל אם כל הצמחונים יתאגדו ויידרשו מהחברות בשר בר קיימא וייקנו זאת גם במחיר יקר יותר, לחברות יהיה אינטרס ליצר זאת. ואז עוד הרבה קרניבורים יצטרפו לדרישה הזאת לפי האופנה שתגדל.
כיום תופעת הצמחונות רק משמרת את תעשיית הבשר באותם דפוסים ישנים. כי הצמחונים במילא לא צרכנים שלה.
לגבי כמות האנושות - הפתרון הוא כמובן בבשר מהונדס. אבל זה לא קשור למצב בימינו אלא רק כשהפתרון יצא לפועל. עם או בלי הצמחונים
אין דבר כזה בנמצא בשר לצריכה חופשית שהוא בר קיימא, אתה מדבר על הר זהב דמיוני ומעוות מציאות בהפצת שקרים הזויים.
האמת היא שאו שהאנושות תהיה צמחונית, או שיהיה משק חי מעשה אדם, וכל השאלה היא מה האינטרס הקיומי מבחינת תוצרים וזיהום ועתיד אנושי נעים ולא דיסטופי. האם משק חי מעשה אדם הוא זיהום קטסטרופי או תוצר הניתן לניהול בר קיימא. הבהרתי שלמיטב הבנתי לא, מטעמי הכלכלה החופשית ואף מרקנטיליזם אלמנטרי. אפילו אילו היה בנמצא פי 100 "בשר בר קיימא" לצריכה חופשית ממה שיש עכשיו, זה לא היה מדגדג את דרישת הבשר האנושית.
משאיר לקורא לשפוט.
הגאולה לא צריכה להיות רגרסיה של צורת החיים האנושית, וגם לא צריכה להיות פגיעה בעולם.
היא פשוט "וכבשוה": שימוש בשכל האנושי כדי להשתמש באופן הטוב ביותר בעולם.
בשר מהונדס נשמע כמו פיתרון נאה. אמנם הוא עוד בחיתוליו, אבל נשמע מבטיח. וגם אם לא לנו ברמה ההלכתית (אין לדעת מה ההלכה תוכל לומר בנדון), הרי שלמעט עם ישראל כל היתר יוכלו לעבור לבשר מתורבת.
שאולי אפילו תפרוץ את המגבלה בשימוש ב4 הנוקלאוטודים המוכרים בדנ"א ותוכל ליצור רצפים כימיים אחרים בדנ"א יחד עם שינוי מהותי באורגניזמים ואולי אף גילוי חלקיקי יסודחדשים בפיסיקה שתוכל ליצור כמיה חדשה,
אולי אפילו נוכל לייצר עצים (או אורגניזם פותוסינטזי אוטוטרופי אחר) שמצמיחים עליהם בשר. לא מספיק מבין בזה, אבל זה כנראה יהיה הרבה יותר יעיל אנרגטית מייצור בשר על ידי ריבוי תאים. מאחר שלא צריך לתחזק עלות של אספקת סוכרים נוטריינטים ואחזקה שוטפת של התהליך שמצריך ריבוי תאים מתועש.
ואולי "עתידה ארץ ישראל שתמציח לחמניות וכלי מילת" יהיה כפשוטו בעזרת המדע
50 שנה תהיה צמחונית. הגיוני יותר שיצליחו לייצר בשר מהונדס בכמויות אדירות עוד לפני שהאנושות תהיה צמחונית.
מה שדיברתי זה מה לעשות בדורינו כדי לתקן כמה שיותר את תעשיית הבשר.
מה שצריך לעשות זה התאגדות של הצמחונים שיידרשו "בשר חופש" כמו ביצי חופש. לא עוד תוספת צמחונים, שבמילא תגרום לרוב האנשים להשאר קרניבורים.
ברור שאם לו היה מצויר שנפש הבהמה כלה אחרי מותה, מתוך הנחה שעדיף לה להיות קיימת מאשר לא. (אחד מהם כמובן לא ייתכן).
אז ברור שעצם ההריגה היא סבל לחיה, כי משמידים את קיומה.
וכדברי הרמבם אין עונש גדול יותר מכילוי הנפש
כלומר, לימוד על פי הסדר של הספר.
ראיתי שיש לרב עוזי ביננפלד (שעוד שיעוריו בנביאים ראשונים כבר שמעתי), אבל נראה שהלימוד בספר לא הושלם...
ראיתי שיש גם לרב אורי שרקי, אבל הסגנון שלו קצת פחות מדבר אליי.
אם יש רב שהסגנון שלו דומה לשל הרב עוזי ביננפלד - אשמח לשמוע עליו.
כמובן, שיעורים שאפשר לשמוע ברשת בקצב שלי.
תודה!
אינני מכיר את הסגנונות של הרבנים שכתבת, אבל אני ממליץ בחום על שיעורי הרב פרנקו.
זכיתי ללמוד מהם את הנ"ך כשלש פעמים, ואני ממשיך שוב ושוב (בקצב של שני פרקים ליום, כך שכל שנה מסיימים את כל הנ"ך).
אני שומע את השיעורים הקצרים - 7-10 דקות לפרק - ומאוד נהנה.
יש לו גם שיעורים ארוכים - כשעה לפרק - אבל לא על כל התנ"ך.
חפשו בגוגל "הרב מוטי פרנקו", או באתר של ישיבת הגולן.
יש גם בספוטיפיי וכדו'.
או אם תרצו - תיקיית דרייב עם כל הסדרה:
התנ"ך היומי - הרב מוטי פרנקו, ישיבת הגולן – Google Drive
(יש רק חיסרון אחד בתיקיה הזאת - שהקבצים הם MP4 במקום MP3. אם מישהו ירים את הכפפה להמיר את הכל ולהעלות לדרייב - תבוא עליו ברכה)
ביטול עשה לשב ואל תעשה.
בפועל משניהם יוצא שסנהדרין יכולים לומר לנו לא לקיים מצוות עשה דאוריתא (נראה לי הנפקא מינא היא שאי אפשר לא לשטית רב חסדא לבטל עשה שהוא בשב ואל תעשה ולומר לנו לעשות את ביטול העשה בקום עשה. למשל סנהדרין לא יכולים לומר לנו להשאיר חמץ ברשותינו אחרי חצות בערב פסח ולבטל עשה של תשביתו, או אי אפשר שסנהדרין יאמרו לנו לאכול ביום כיפור ולבטל עשה של "ועיניתם את נפשותיכם" (לא סגור אם זה עשה או לא תעשה) וכנ"ל כל עשה שמנוסח בתורה בלשון "שב ואל תעשה" הסנהדרין לא יכולים לומר לנו לקום לעשות ולעבור עליו. כי בעצם הסנהדרין יאמרו לנו "קום עשה!" ולא "שב ואל תעשה!"
ולרב חסדא לזכרוני, אפשר גם לומר סנהדרין לנו לקום לעשות משהו כמו מותר לאכול חלב, מותר לאכול בשר וחלב. אבל לא סגור על זה.
כי כמו שהתורה מחלוקת למצוות עשה ואל תעשה, לפי סגנון הציווי אם התורה אמרה לעשות או אסרה ואמרה "לא" "השמר לך" וכדומה. כך יש חלוקה אחרת של "קום עשה" ו"שב ואל תעשה" שם החלוקה לא לפי סגנון הציווי בכתוב, אלא לפי המעשה בפועל , האם אנחנו צריכים לעשות משהו או להמנע.
בדרך כלל כל עשה הוא קום עשה וכל לאו הוא בשב ואל תעשה.
אבל יש חריגים: עשה של "תשביתו" למשל אומר לנו לא להשאיר חמץ וזה שב ואל תעשה.
לא תעשה של "לא תותירו ממנו" אומר לנו לאכול בקום עשה את הקרבן עד הבוקר.
הרי מכות 5 ו6 מראות שה' שולט גם על המלאכים והכוחות הנסתרים של המציאות, כהכנה לברד שבו נאמר "למען תדע כי לה' הארץ". שהרי בניגוד למות הדגים בדם או מות הבהמות בברד, אין לדבר ולשחין גורם נראה לעין. ולכן תמיד מגפה או צרעת(ושאר נגעי עור. ובשר כי יהיה בעורו שחין ונרפא והנה בעור הבשר נגע צרעת) משמשים כעונש סמלי בתנ"ך. ולכן גם "כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך בדבר ותכחד מן הארץ".
אז אם כבר נגע עור. למה שחין ולא צרעת?
גם בקללות בכי תבוא כתוב "יככה ה' בשחין מצרים" ולא בצרעת..
שהמכות מתחלקות לשלוש קבוצות - מכות שממחישות למצרים את הגרות, מכות שממחישות את העבדות ומכות שממחישות את העינוי (כל הדברים שהיוו את השעבוד של ישראל).
שחין נכללת במכות העינוי - אלה היו פצעים מגרדים וכואבים מאוד, לפי התיאור...
ימח שם עראפתאם למישהו יש קובץ סיכום(או בכמה קבצים) על ספר אורות לרב קוק או על חלק גדול מהספר או קישר לזה מאיזה מקום, אשמח בבקשה שישלח למספר 050-220-3441 לוואטסאפ או לכתובת מייל toharyger@gmail.com