זה יוצא הרבה יותר זול.

אלבום דיגילטי, תמונה ממסוגרת של כל המשפחה.מצגת על כל החיים שלה.

לגבי תמונה- חשבתי על זה אבל נראה לי שתמונה משפחתית יותר מתאימה ליום נישואים

עוד מעט חוגגים 30, צריך לשמור משהו גם לזה...

מאנשים שקורבים לה/ מחברות ילדות וכו'. זה מאוד מרגש ותאגדו באלבום.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

עם מסיבה רצינית במוצ"ש \בילוי טוב בשישי

בא לנו לצאת..

אבל תודה 

אצלינו זה אומר להשיג דירות לכולם וזה מבצע לא פשוט

אז חשבתי שהיות שיש לכם כמה זוגות כבר אז...

הרעיונות כאן ממש לא במושגים שלי ...

היום זה מונח בוויטרינה גאווה לעני כל.

בלופה עשינו לוח שנה ובכל חודש סימנו את ימי ההולדת/ימי נישואין/יארצייט ובחצי העליון שילבנו תמונות של כל האנשים ששייכים לחודש ההוא. גם התייחסנו לחגים. לדוגמא: בניסן - תמונות של בני משפחה רלוונטיים אוכלים מצות, הדלקת חנוכיות משפחתית, תחפושות פורים... כשהמשפחה גדלה קשה לעקוב אחרי כל האירועים המבורכים וכך זה עוזר לשמור על קשר. 

גם יצא לנו לעשות "התאמת ספרים" לקחנו ספר שגדלנו עליו בילדות סרקנו אותו למחשב והוספנו תמונות של בני המשפחה כאילו שהם חלק מהספר. זה יכול לצאת מצחיק/נוגע ללב וכו'. הקרנו את המצגת במפגש משפחתי. כל אחד כמובן תרם את תרומתו מבחינת התמונות ומי שמוכשר בפאוור פוינט שילב הכל לכדי מצגת. 

לי חגגו בהפתעה שבת אצל אחת הבנות הנשואות. היה מקסים! לראות את היחד של כולם והשותפות בהכנת האוכל ובתוכניות.

אפשר לשלב ברכות מאנשים קרובים, חידות מהילדות, שירי ילדים ונכדים, וכל ארוחה היו אחראים משפחה אחרת.

                                     שמחתי עם כולם, ושלא הוציאו כסף רב מידי. זול יחסית ומשמח!

אגב, קיבלתי תמונה מעוצבת עם תמונות של כל המשפחה. מה צריך יותר?

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

גם אני מאוד ממליצה לברר איתה מה היא רוצה- אנחנו תיכננו לאמא שלי ליומהולדת 60 מסיבה גדולה אבל היא לא רצה ובקשה שבת משפחתית- עשינו את מה שהיא רצה והיה לה מאוד כיף.

לגבי רעיונות למתנה - תנסו לחשוב מה היא אוהבת: אומנות, בישול, שירה, טיול ולנסות לעשות משהוא סביב זה.

השנה הכנתי לאמא שלי ציור ורשמתי אותה לחוג ציור (סוג של חלום שהיה לה),

בשנה אחרת עשיתי לה יום כיף (אכלנו ארוחת בוקר במסעדה, קנינו בגד חדש,ביקור אצל הקוסמטיקאית, וסימנו בתפילה- כותל/קבר רחל/ שמעון הצדיק). אלבום דיגטלי (עשיתי במיי אלבום). 

רעיונות לחגיגה:

לפי מה שאני מבינה אתם חוגגים באזור של יום ירושלים/יום העצמאות.

אולי לעשות טיול כולם ביחד "חיים שכאלו" (סיור במקומות משמעותיים בהם היא תקבל ברכות מאנשים שקשורים לאותו מקום).

אם היא אוהבת טיולים אפשר טיול מאורגן ולאחריו מסעדה (בעלי עשה לי את זה היה ממש כיף).

או לשכור אוטו גדול ולסוע כולם ליום כיף.

אם היא הקטע של אומנות אפשר לעשות בוקר בסטודיו וליצור משהוא משותף שיכול להיות לה כמתנה.

ערב שירה/קריוקי משפחתי או לעשות ערב כזה רק לנשים (ולפתוח את זה גם לנשות המשפחה), אנחנו הזמנו משהיא שתנגן באקורדיון והיה מעולה ושמח (רק אבא שלי קצת התבאס שהוא לא יכל היה להשתתף).

לגבי שבת מחוץ לבית כדאי לבדוק בבתי הארחה או בבתי ספר שדה, הם יותר זולים ובחלקם יש תנאים ממש בסדר או צימר גדול שכולם בו ביחד.

בהצלחה והרבה מזל טוב

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אנחנו עשינו לאבי לגיל 77 ,חוברת סיפורים על סיפור חייו.

זו היתה חוברת שהשקעתי בה הרבה זמן ועבודה.

מלבד הכתיבה והעריכה החוברת דרשה זמן לשיחות עם אנשים שונים.

נכון שאת עכשיו בלחץ זמן אבל אפשרי ליום הולדת 60 או 70.

את עדין מחכה לרעיונות?!

ביררנו בעוד כמה מקומות אבל שוב, למי שיש את התאריכים פנויים זה עדיין נורא יקר.

חשבנו על סביוני הגליל ביסוד המעלה (ליד קריית שמונה) מחירים דיי סבירים.

מישהו מכיר לתת  חוות דעת? (אווירה דתית, חדרים, אוכל, בית כנסת וכו')

באתר עושה רושם דיי נחמד.

באינטרנט הרבה פעמים התמונות עשויות מהמון פוטו שופ.יש בקריית שמונה צימרים למשפחות של משפרת ברוך הם מיועדים לשבתות כאלה ויש להם חדר אוכל מרכזי. יש קייטרינג שהם עובדים איתו ממש טוב וזול יחסית. שוב על סביוני הגליל אם אתם בקטע של מלון אז נראה לי שזה בסדר אבל יכול להיות שזה לא ברמה של מלון ברמה שלא תתאכזבו. דרך אגב גם לאמא שלי יש בתמוז יומולדת 50 וחשבנו על אותו כיוון.

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את יכולה להתחיל משם,יש שם גם משפחות דתיות.

בהצלחה!

זה דיי חלום שלי שמכל מיני סיבות לא יכולות להתגשם

מקצועות שאפשר לעבוד גם באופן עצמאי, אבל כרגע לא חושבים על זה

צריך להתכונן לסערה הגדולה בשנים הקרובות.

בעלי אולי כן, באמת צריך לקחת בחשבון

תסתכלו על החיסכון שלכם כעל סל, שצריך להספיק לכל צרכיכם:

מתנות לילדים בחתונה, עזרה בלימודים אקדמיים וכיוצ''ב, וגם הצרכים האישיים שלכם - שיפוץ, רכב, פרישה בכבוד.

אחרי שתגיעו להבנה כמה יש לכם ומהם הצרכים שלכם, תוכלו לבחור כמה לתת לילדים.

אני לא חושב שזה אחראי לתת לילדים את כל הכסף, ואז להישאר בלי משהו מכובד עבור עצמכם.

להגיע לגיל 60 בלי חסכונות זה מסוכן מאוד, אלא אם כן קרנות ההשתלמות באמת יהיו שוות סכומים גבוהים במיוחד.

אנחנו מרוויחים עכשיו יותר ריבית

ברגע שנמשוך משם כסף הקרן תקטן ואפסיד את הריבית הגבוהה שאנחנו מרוויחים עכשיו.

אני חושבת שבגלל שאני יודעת שאצטרך את רוב הכסף לילדים אני מעדיפה ליצור לי עכשיו, כשאני עוד לא מחתנת קופה שהקרן שלה תגדל בשנים האלה, במקום עוד 10 שנים למצוא את עצמי עם קופה כמעט ריקה.

בוודאי שלא נתן לילדים כסף ונשאר בלי כלום, אבל הכסף הזה מלכתחילה יועד בשבילם.

בסוף יש לכם סכום מסוים היום, ויהיה לכם סכום מסוים בעוד עשור.

גם אם הכסף הזה כולו נמצא בקופה אחת וגם הוא נמצא בארבעים קופות, זה אותו הכסף והוא יעשה בסך הכל את אותה התשואה.

כל משיכה תקטין את התשואה (שאגב יכולה להיות שלילית), אין איך לברוח מזה.

הקרן שלך לא תהיה כמעט ריקה, אם מראש לא תתני ממנה הכל, אלא תחשבי כמה את רוצה לעצמך ורק את היתר תחלקי לילדים.

קרן אחרת בצד אולי תתן נוחות פסיכולוגית, אבל מבחינה כלכלית אין שום הבדל. הרי היא ממילא תעשה תעשה תשואה קטנה כי מדובר בקרן קטנה, וזה בדיוק כמו שהכסף יהיה בקרן אחת שתלך ותקטן ככל שהילדים יתבגרו ויתחתנו.

אם עכשיו הקרן עושה 8% ברור שמשנה כמה נשאר אחרי שמשכתי.

בינתיים אני יוצרת לי קופה חדשה, לא מתוך הקרן הקיימת, למקרה שזה לא היה ברור, שעוד עשור או שניים גם תגיע בע"ה למימדים נחמדים, שיניבו לי כמעט את ה8% שהקרן הראשונה נתנה לפני שמשכתי ממנה.

אתה אומר שאם אני אקח את הכסף שאני רוצה לשים בקרן החדשה ואשים בקרן הראשונה עוד 20 שנה יהיה שם אותו דבר כמו אם אעשה עכשיו קרן חדשה?

כל שקל שאת מכניסה, מקבל 8% בשנה.

גם אם השקל הזה יהיה בקופה חדשה עם אותו המסלול, וגם אם יהיה בקופה הקיימת. אין שום הבדל. השקל הזה לא יודע איך קוראים לקופה שהוא נמצא בתוכה, לא יודע מה מטרתה ולא יודע האם הוא לבד או עם עוד מיליון ש''ח. זה לא משנה לו, הוא פשוט גדל ב8%.

יש משמעות במקרה כזה?

בהנחה שיש להם פנסיות והמון הוצאות ירדו (משכנתא, שכר לימוד לילדים ועוד הרבה הוצאות שקשורות לילדים)… זה לא אמור להספיק?

שנה של מצב סיעודי למשל, עולה הון עתק.

לא חושב שצריך לצבוע כסף ליעוד, אלא ליצור חיסכון

מהחיסכון הזה ניתן למשוך כסף לכל יעוד

אנחנו אישית כן פחתנו חסכונות כמספר הילדים, אבל רק מטעמי נוחות, כרגע כולם מושקעים באותו מסלול

דבר חושב שאני חושב שצריך לשדר לעצמכם וגם לילדים (בעז"ה בזמנו ובעיתו)

הם הולכים להתחתן ולא אתם. אתם לא צריכים לממן להם את החתונה

אתם יכולים לתת מתנה יפה אבל לא להיות אחראים על מימון החתונה

פחות משנה. זה רק כאילו מאפשר לך 'לצבוע' מראש את הכסף למטרות שונות, זה לא מגדיל או מקטין את החיסכון כשלעצמו.

נראה לי יותר הגיוני לראות כמה יש לכם כרגע, להעריך כמה יהיה לכם כשתצטרכו את הכסף, ולראות כמה תוכלו לתת לכל ילד כך שיישאר גם לכם חיסכון מספיק.

שתי נקודות שלא ראיתי שכתבו:

1- חסכון בסיכון גבוה מתאים באמת לטווח ארוך. בשנים הקרובות אולי יהיה צריך לשקול להעביר חלק לסיכון נמוך כדי שיהיה לכם יותר וודאות על הזמינות בדעת צורך( כדי שלא תהיו חייבים להוציא מהחיסכון דווקא בזמן שיש ירידות משמעותיות ).

2- שימו לב לא לכתוב את החיסכון על שם הילדים, אלא להשאיר על שמכם.

אם כן, יש יתרון בכמה חשבונות שונים שמאפשרים יצירה של שכבות מיסוי בקלות. אפשר גם באותו חשבון עם ניירות שונים לאותו מדד.

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].