זה יוצא הרבה יותר זול.

אלבום דיגילטי, תמונה ממסוגרת של כל המשפחה.מצגת על כל החיים שלה.

לגבי תמונה- חשבתי על זה אבל נראה לי שתמונה משפחתית יותר מתאימה ליום נישואים

עוד מעט חוגגים 30, צריך לשמור משהו גם לזה...

מאנשים שקורבים לה/ מחברות ילדות וכו'. זה מאוד מרגש ותאגדו באלבום.

איך לא חשבתי על זה קודם??? (בטח אבא שלי כבר חשב...)

עם מסיבה רצינית במוצ"ש \בילוי טוב בשישי

בא לנו לצאת..

אבל תודה 

אצלינו זה אומר להשיג דירות לכולם וזה מבצע לא פשוט

אז חשבתי שהיות שיש לכם כמה זוגות כבר אז...

הרעיונות כאן ממש לא במושגים שלי ...

היום זה מונח בוויטרינה גאווה לעני כל.

בלופה עשינו לוח שנה ובכל חודש סימנו את ימי ההולדת/ימי נישואין/יארצייט ובחצי העליון שילבנו תמונות של כל האנשים ששייכים לחודש ההוא. גם התייחסנו לחגים. לדוגמא: בניסן - תמונות של בני משפחה רלוונטיים אוכלים מצות, הדלקת חנוכיות משפחתית, תחפושות פורים... כשהמשפחה גדלה קשה לעקוב אחרי כל האירועים המבורכים וכך זה עוזר לשמור על קשר. 

גם יצא לנו לעשות "התאמת ספרים" לקחנו ספר שגדלנו עליו בילדות סרקנו אותו למחשב והוספנו תמונות של בני המשפחה כאילו שהם חלק מהספר. זה יכול לצאת מצחיק/נוגע ללב וכו'. הקרנו את המצגת במפגש משפחתי. כל אחד כמובן תרם את תרומתו מבחינת התמונות ומי שמוכשר בפאוור פוינט שילב הכל לכדי מצגת. 

לי חגגו בהפתעה שבת אצל אחת הבנות הנשואות. היה מקסים! לראות את היחד של כולם והשותפות בהכנת האוכל ובתוכניות.

אפשר לשלב ברכות מאנשים קרובים, חידות מהילדות, שירי ילדים ונכדים, וכל ארוחה היו אחראים משפחה אחרת.

                                     שמחתי עם כולם, ושלא הוציאו כסף רב מידי. זול יחסית ומשמח!

אגב, קיבלתי תמונה מעוצבת עם תמונות של כל המשפחה. מה צריך יותר?

מין שבת כלה כזאת..

מתנות לפי משפט..

משחקים שונים..

גם אני מאוד ממליצה לברר איתה מה היא רוצה- אנחנו תיכננו לאמא שלי ליומהולדת 60 מסיבה גדולה אבל היא לא רצה ובקשה שבת משפחתית- עשינו את מה שהיא רצה והיה לה מאוד כיף.

לגבי רעיונות למתנה - תנסו לחשוב מה היא אוהבת: אומנות, בישול, שירה, טיול ולנסות לעשות משהוא סביב זה.

השנה הכנתי לאמא שלי ציור ורשמתי אותה לחוג ציור (סוג של חלום שהיה לה),

בשנה אחרת עשיתי לה יום כיף (אכלנו ארוחת בוקר במסעדה, קנינו בגד חדש,ביקור אצל הקוסמטיקאית, וסימנו בתפילה- כותל/קבר רחל/ שמעון הצדיק). אלבום דיגטלי (עשיתי במיי אלבום). 

רעיונות לחגיגה:

לפי מה שאני מבינה אתם חוגגים באזור של יום ירושלים/יום העצמאות.

אולי לעשות טיול כולם ביחד "חיים שכאלו" (סיור במקומות משמעותיים בהם היא תקבל ברכות מאנשים שקשורים לאותו מקום).

אם היא אוהבת טיולים אפשר טיול מאורגן ולאחריו מסעדה (בעלי עשה לי את זה היה ממש כיף).

או לשכור אוטו גדול ולסוע כולם ליום כיף.

אם היא הקטע של אומנות אפשר לעשות בוקר בסטודיו וליצור משהוא משותף שיכול להיות לה כמתנה.

ערב שירה/קריוקי משפחתי או לעשות ערב כזה רק לנשים (ולפתוח את זה גם לנשות המשפחה), אנחנו הזמנו משהיא שתנגן באקורדיון והיה מעולה ושמח (רק אבא שלי קצת התבאס שהוא לא יכל היה להשתתף).

לגבי שבת מחוץ לבית כדאי לבדוק בבתי הארחה או בבתי ספר שדה, הם יותר זולים ובחלקם יש תנאים ממש בסדר או צימר גדול שכולם בו ביחד.

בהצלחה והרבה מזל טוב

בנתיים נראה לי שלמתנה אלך על אלבום מעוצב עם תמונות ילדות והתפתחות עד היום בשילוב ברכות מכל המשפחה המורחבת. (עדיין מתלבטת אם להכין ממש או לעשות דיגיטלי בלופה וכד'. לשניהם אין לי מספיק זמן להקדיש...פסח קרוב יותר...)

לגבי המפגש, אנחנו משפחה צעירה עדיין (הנכדים היחידים הם הילדים שלי...) ובהרבה שבתות יש הרכב מלא אצלהם (וממש לפעמים אצלי) אז חייבים לצאת לאנשהו ובגלל ספירת העומר אין אטרקציה שאפשר לשלב ביום רגיל אז הכי רלוונטי זה שבת.

תודה רבה לכל המגיבות(/בים). באמת נתתם לי רעיונות לתוכן ולהכל.

אשמח לעוד עצות ונסיונות אישיים.

אנחנו עשינו לאבי לגיל 77 ,חוברת סיפורים על סיפור חייו.

זו היתה חוברת שהשקעתי בה הרבה זמן ועבודה.

מלבד הכתיבה והעריכה החוברת דרשה זמן לשיחות עם אנשים שונים.

נכון שאת עכשיו בלחץ זמן אבל אפשרי ליום הולדת 60 או 70.

את עדין מחכה לרעיונות?!

ביררנו בעוד כמה מקומות אבל שוב, למי שיש את התאריכים פנויים זה עדיין נורא יקר.

חשבנו על סביוני הגליל ביסוד המעלה (ליד קריית שמונה) מחירים דיי סבירים.

מישהו מכיר לתת  חוות דעת? (אווירה דתית, חדרים, אוכל, בית כנסת וכו')

באתר עושה רושם דיי נחמד.

באינטרנט הרבה פעמים התמונות עשויות מהמון פוטו שופ.יש בקריית שמונה צימרים למשפחות של משפרת ברוך הם מיועדים לשבתות כאלה ויש להם חדר אוכל מרכזי. יש קייטרינג שהם עובדים איתו ממש טוב וזול יחסית. שוב על סביוני הגליל אם אתם בקטע של מלון אז נראה לי שזה בסדר אבל יכול להיות שזה לא ברמה של מלון ברמה שלא תתאכזבו. דרך אגב גם לאמא שלי יש בתמוז יומולדת 50 וחשבנו על אותו כיוון.

מרגש מאוד לקרוא

עשית דרך מיוחדת וזה מיוחד ומקסים וצריך ללמוד מזה.

שיעור גדול לכולם

כמה זה חשוב 

ברור שנפגעת מההתנהלות שלו

אבל רואים שזה נוצר אצלו בכפיה מהאשה השניה והפחד שלו לפרק עוד בית ולהיות בודד

לא כל האבות שלנו גיבורים וחזקים עם עמוד שידרה כמו שחלמנו שיהיה

אבל לפחות לי ברור מבין השורות שהוא מאוד אוהב אותך ואת חשובה לו רק שהוא לא יודע לעמוד על שלו ולתת לך את מה שאת ראויה לו ולכן כניראה המכשפה שלו קינאה בך כי היא הרגישה את האהבה שלו אלייך!

מבטיח לך באתי לישון כבר במיטה והעלת לי את הסעיף עם הסיפור הזה! שמישהו יעז לקרוא לבת שלי זונה אם אני לא מוחק אותו! איך היא מעזה להגיד את זה!

בנוסף מציין ממה שנשמע זה שזכית לבעל מדהים ואשריכם על העין הטובה אולי יום אחד אזכה גם להיות כזה 

בגדול - להתעניין בשלומה, אבל להתעניין באמת, לא כמו שאנשים שואלים מה שלומך ובכלל לא מקשיבים לתשובה. להתעניין מה יעשה לה טוב, להתעניין (שוב, באמת) איך עבר עליה היום וכד'.

אבל ספציפית  - לא פירטת מה זה 'לא הרגישה טוב'.

אם היא קדחה מחום או הקיאה שוב ושוב - מובן לבד שצריך לבטל.

בגדול, תתפוס אותה לשיחה בזמן רגוע ותסביר לה שמה לעשות, אתה לא בוחן כליות ולב ולא קורא מחשבות. אם היא רוצה לשנות משהו שכבר סוכם - שתגיד בפירוש.

בהצלחה 

היא לא מעיזה להגיד את זה. וכידוע, כל מה שלא אומרים מתנהגים. כלומר תנסה לחשוב מה הסיכוי שהיא פשוט נהיית חולה (באמת, אני לא טוען שהיא משקרת!!!) כדי שאתה תעשה מה שהיא מבקשת. כמו שאמרת - היא לא  רוצה לצאת האדם הרע.

האם היא רצתה / הסכימה מראש שהחבר אמור להגיע? כלומר, זה היה על דעתה?

מרגיש לי שהיא מצד אחד אומללה ומצד שני משחקת פאסיב אגרסיב. כלומר לא משנה מה שתעשה היא תהדוף את זה ותרגיש שאתה "לא עושה מספיק". ומהצד שלך אתה פשוט רוצה שזה יקרה (שהיא תרגיש מרוצה) אבל בדרך לשם יש משהו שאתה  מפחד ממנו בצדק או שלא בצדק.

גם זה שהיא "חולה ומתפקדת כרגיל" זה נורה אדומה בעיניי. כלומר, משהו קורה שם ואם היא הייתה כותבת פה הייתי מבקש ממנה להתבונן.

של שני בני הזוג, בלב שלם.

ממה שכתבת - נראה שלא שאלת אותה לפני כן אם היא מוכנה שתזמין את החבר הזה. וגם אם כן שאלת אותה - היא לא הסכימה בלב שלם.

ומכאן מגיעים לכלל השני: לא להחליט דברים באופן כללי בלי לקבל הסכמה של בן הזוג.

ברגע שתשאל אותה על כל דבר שאתה רוצה לעשות (ומשפיע על שניכם/על הבית) ותתייעץ איתה מתוך כנות לקבל את מה שהיא מבקשת - היא תרגיש שאתה רואה אותה.

זה מה שנראה לי, על רגל אחת.

(ובאופן כללי, נשמע שכדאי לכם ללכת לייעוץ אצל איש מקצוע טוב כדי לדבר על כל הדברים האלה ולקבל "כללים" לזוגיות טובה.)

זה לא ממש משנה הרעיונות שלנו, היא צריכה להבין מה גורם לה להרגיש טוב. 

זה לא התייעצות שלך, אלא בעצם אשתך שואלת - איך אני ארגיש שאני חשובה לו? וזה שאלה שלא ממש אפשר לענות עליה. 

כשאדם לא מובן לעצמו, איך יהיה מובן לסביבה?

אתם עוד לא עשיתם את הסוויצ' בראש

שאתם משפחה ולא דירת תיכוניסטים

אם היא לא מעוניינת באורחים או היתה מעוניינת והתחרטה, מהצד שלה היא צריכה להגיד לך במפורש ולא לשחק נחש נא.

ומהצד שלך, אישתך באמת צריכה להרגיש קודמת לכל, ובמידה והיא לא רוצה, גם אם לא נעים, אתה צריך לדאוג לה במקום הראשון.

אבל אם אני זוכרת היחסים אצלכם מורכבים בלי קשר ואולי קשה לכם לקרוא סיטואציות אחד של השניה.

אאלץ לתת לה לתקן אותי ואז ארשום את התיקונים.

היא רמזה

ואתה הבנת

אבל לא רצית לבטל

בגלל ההרגשה של החבר

היא מבינה שהיא פחות חשובה

כי ההרגשה של החבר יותר חשובה משלה

היא צודקת במבט שלה

אתה צודק שאתה רוצה שהיא תדבר בצורה ברורה ולא ברמזים

יש הרבה אנשים שמדברים ברמזים ויש הרבה אנשים שלא מבינים רמזים

מספיק שאחד מבני הזוג עושה עבודה בנושא

מדבר באופן ישיר

ומברר צרכים וסיטואציות באופן ישיר עם השני

והיא צריכה לעבוד על להכיר את עצמה ולהביע את עצמה ברורות

ואתה - לגלות רגישות ולשים אותה בראש סדר העדיפויות. היא לא צריכה להיות מאוד חולה כדי לא לארח. ועם זה שהיא אמרה לך שהיא לא תגיע לארוחה (מה זה אומר בכלל לא להגיע כשאתה מארח בבית שלך?) היה אמור לגרום לך להבין שאתה מחזלש אותו

אגב,מי עשה הכנות ובישולים לאירוח הזה?

כייף פנק אותה

תתנצל תהיה גבר

יאלה דף חדש 

מאחורי הקלעים, שאשתך, כמו רוב הנשים רוצה וצריכה להרגיש שהיא במקום הראשון בשבילך.

יותר מכל חבר, יותר מהאי נעימות שלך, יותר מכל דבר אחר.

טוב ששוחחתם על מה שהיה.

אפשר להתנצל על זה שלא מספיק הבנת את המצב,

אפשר להביא לה שוקולד או להכין לה מרק וארוחת ערב למיטה ולהגיד שאתה אוהב דואג ורואה אותה.

כדאי לבקש שבפעם הבאה תגיד לך אם היא לא רוצה או כן רוצה משהו, ובמקביל תנסה להבין מעבר, שאם אשתך לא מראה שהיא באמת בעניין או רומזת קצת משהו כנראה שהיא לא...

או לודא דברים בצורה ברורה בלי ללחוץ משום כיוון, אלא להגיד שתגיד באמת מה נכון בשבילה ואתה תסתדר, כי היא הכי חשובה. 

(מציינת שכל זה בהנחה שמבחינת שניכם זה סבבה שאחד מכם מזמין מישהו בלי הסכמה רצון ונכונות של הצד השני, בלי קשר לחולה או לא... 

יש זוגות שזה ממש סבבה ומסוכם אצלם, אצל הרבה מהזוגות ממש לא, ואם לא אז להתחיל מזה: לשאול אם בא לה שיבוא חבר שלך)

בעומק הדברים-

מרגיש שאשתך כמו רבות וטובות לא מרגישה בתוכה שאתה באמת דואג לה ורוצה שיהיה לה טוב (על אף שניכר שאתה קשוב ומשתדל להיות עבורה), ורוצה לדעת מה טוב לה, ולכן תגיד לה: אני ממש אשמח לדעת מה יגרום לך להרגיש ככה וככה, אני ממש רוצה שתדעי שאת יקרה לי.

אני ממש רוצה לדעת אם משהו לא מתאים לך, את חשובה לי ואני לא רוצה לעשות משהו שיגרום לך צער.

נראה שהיא זקוקה ללגיטמציה לזה, כי היא לא לגמרי מביאה את עצמה....

(אם היא הייתה פונה הייתי ממליצה לה ללמוד להבין את צרכיה, להקשיב להם, לתת לעצמה לגיטימציה להביא את מי שהיא ולתקשר אותה... אבל אתה פנית אז מנסה לתת מהכיוון שלך)

אבל במקום לדבר על האירוע אגיד לך מה דעתי על אירוע כזה, כי לטעמי אלו משחקים שעובדים (ומשוחקים) בתקופה מאוד בוסרית של הזוגיות ומגיע שלב שזה פשוט לא מתאים.

דבר ראשון והכי בסיסי, אתה חייב להפנים שאשתך היא 50% בבית וזה הבית היחיד שלה ואתה הבוגר הכי חשוב לה ושהכי מצופה שיחשוב עליה וידאג לה. לכן אם היא אומרת משהו זה כפתור אדום וזה מה שאמור לקרות. נקודה.

היא לא רוצה את הבן אדם, אתה אולי יודע למה ואולי לא, אבל זה הבית שלה ולרוב האישה שותפה משמעותית בהכנת השבת. אז למה זה מגיע לה? ולחבר אתה פשוט אמור להגיד "מצטער, זה מפריע לאשתי". תאמין לי אין שום גבר שיתווכח איתך אחרי אמירה כזו.

דבר שני וחשוב לא פחות, זה שעם כל הכבוד לה ויש הרבה כבוד, אין שום לגיטימציה למצב שהיא מנהלת אותך. אם לא הבנת רמז - זה גם בעיה שלה, ואם היא הכניסה אותך לקונפליקט - זה גם בעיה שלה. כל עוד אתה רוצה להישאר שפוי, בבקשה תימנע ככל האפשר מסיגול של תחושות אשם והלקאה עצמית. זה לא יעשה טוב לאף אחד, בהנחה שאין שום נרקיסיסט/ית בסביבה.

תסלח לי, אבל אתה לא אמור להוכיח לה שהיא חשובה לך ואתה אוהב אותה וכו וכו - אתה פשוט אמרו להיות כזה, ואם אתה לא כזה - אז שום הוכחה לא תועיל (לא לה, וגם לא לך). אם היא דורשת ממך הוכחות (והפעם לא ברמזים), יש כאן שאלה גדולה מה באמת היא רוצה ממך. לא לחינם כולם פה היו בצד שלך, למרות שבעולם הפמיניסטי המשוגע שלנו הציפייה הייתה שונה לגמרי.

אז כן, היא יצרה קושי וצריך להבין את שני הצדדים. בטווח המידי ברור שאמורים לבטל את החבר, אבל במקביל, בטווח די קרוב אמורים שיחה בנושא. להבהיר את הקושי שלך ולנסות להבין אם כל מה שהיא רצתה זה שבת אחת של שקט, או שהמטרה הייתה איזה מטרה כללית של "תוכיח לי שאתה אוהב אותי (ואם תרצה: אני צריכה אותך קטן, חלש, מנוהל, מתנצל, סובל, מוכה)". ולדבר על זה, שכל צורך שעולה - אומרים אותו. זה בסדר גמור אם היא רוצה למעוך אותך, רק שתגיד את זה כדי שתדע את זכויותיך.

עד שתקבעו טיפול רגיל בין בקופ"ח ובין בפרטי.

זה יכול להיות טיפול ראשוני עד שתתארגנו על עצמכם.

שירגיש שהוא לא לבד.

נשמע שאת מאוד תומכת בו, קשובה לו, הוא זכה.

גם את כנראה זקוקה לעצה מיקצועית איך להתמודד.

הוא עבר איזה משבר אישי לאחרונה? משהו שיכול לגרום לדיכאון?

דברו שניכם על חשיבות השליטה העצמית.

בלי הלקאה, בלי ייסורי אשם, בלי לשנוא את מה שהיה.

כי הנטייה להתפרצות היא חלק ממנו, ואם הוא ישנא את הנטייה הזאת ואת החלק הזה בעצמו, במצב דחק היא תתעורר וביתר עוצמה.

בעיניי חשוב שהוא יבטא גם מה המחשבה מאחורי ההתפרצות:

אולי היא "אני כל כך לבד בעולם הזה, בא לי לברוח מכל המחויבויות ותחומי האחריות שלי"

או שהיא אומרת "אני לחוץ כל כך, לא יכול לשאת עוד מיליגרם של לחץ"

או "אין לי כוח להשקיע בחיים ולכן מה שעולה בי מוציא החוצה"

חשוב שתדברו ביניכם לעומק. תנסו להבין את העולם הפנימי שלו.

וכמובן- ליצור לילד חוויה טובה עם אבא. חווייה בונה ביטחון.

אם הילד בר דעת ממש לדבר אתו על שליטה עצמית ולהגיד לו שהוא מבטיח לשלוט בעצמו.

לא רק לטייח, אלא גם לתת מרפא לשריטה שנוצרה.

הסיטואציה לא ברורה לגמרי.

קורה שיש לחצים ועצבים בחיים.

מה זה אומר זרק?

זרק כדור? זרק מלחיה? כדור שלג? זרק מילה?

את לא צריכה להשתלט על הסיטואציה..

את לא אשת מקצוע ואת לא צריכה לאבחן אותו לדכאון.

לדכאון יש תסמינים כללים ותסמינים אישיים.

אתן דוגמא:

אני אוהב מאוד ללמוד תורה.

אבל, יש אנשים שאומרים שכשאני לומד חומר מסויים זה אומר שאני לא בסדר.

בפועל, כשדיברתי עם רופא המשפחה על זה הוא אמר לי שזה לא סימן, להיפף זה סימן שאני בריא.

לכן מאוד חשוב להאציל במקרה הזה את הסמכות של ההכרעה והבדיקה וההתעייצות לאיש מקצוע.

למה לרוץ לטיפול? אולי רופא המשפחה יכול לתת כיוון?

הוא יודע מה הוא עובר בחיים ואת לא. את לא יודע מה העבר והווה משליכים על נשמתו...

ועם כל הדאגה, ער"ן זה לא הפתרון למקרים כאלו לדעתי.

הייתי מתחיל ברופא בהתייעצות משותפת על רופא המשפחה ואז לפי הגישה הכללית שלכם.

יש אנשים שבשבילהם "רב" הוא דמות שהם יכולים לסמוך עליה בנושא.

ויש אחרים שמדברים עם משפחה (אני ממש לא ממליץ) ויש שעם חברים.

אגב, תני לו קצת מרחב..

רק תקחי בחשבון שכנראה לי שאם הוא לחוץ, אולי זה לא הזמן לעוד ילדים במשפחה? (היספור על הרב עם זה שחסר מקום בבית..)

קוראת ולוקחת לתשומת ליבי...

בסוף הוא באמת התקשר לער"ן, גם אם זה לא ממש תאם סיטואציה זאת הייתה התחלה טובה ב"ה שעודדה אותו מאוד. לכל השואלים בנושא זאת כמובן הייתה סיטואציה שלא קרתה בעבר, אין סימנים או דגלים אדומים בענייני אלימות ומעולם לא חשנו מאיימים בבית. פשוט אדם מוצף וחם מזג שלא הצליח לשלוט בעצמו (כמובן מבלי להוריד בחומרת העניין והצורך בטיפול) ובטח שלא התכוון לפגיעה פיזית בשום שלב.

דיברנו אחרי זה עם הילד לשמוע מה הוא חווה ולהסביר את הסיטואציה מהצד שלנו, וכמובן התנצלות

.. בתקווה לצמוח למקומות טובים יותר!

שוב מודה לכולם על התגובות... 

במרוצת השנים שלנו יחד

עזר לא מעט

עדיין יש נפילות

למרות שהכי עזר לי המילואים

פסיכופט בקרב

ילד טוב בבית

בהצלחה

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"

וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .

בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.

היא מרגישה רגש, שגם אם הוא נובע מפרשנות לא נכונה של הסביבה - הוא עדיין רגש קיים שמקשה עליה כרגע.

אז לפני שאתה מנסה לעזור לה, למצוא לה פתרונות, וכו' - קודם כל היא רוצה שתבין אותה איפה שהיא נמצאת, שתחבק את המקום שבו היא מרגישה בודדה ולא מוערכת.

הרבה פעמים רגשות כאלו באמת מושפעים מהאופן שבו אנחנו מפרשים את המציאות סביבנו. וזה לרוב מושפע מחוויות ילדות ודברים אחרים שהשאירו בנו רושם. ולכן שני אנשים שונים יפרשו באופן שונה את אותה סיטואציה, וירגישו אחרת בהתאם.

אז יש סיכוי שהפרשנות שלה שגויה, וההסתכלות שלך נכונה יותר. אבל כנראה שהחוויה של בדידות וחוסר הערכה של הסביבה טבועה בה בגלל חוויות קודמות בחיים, וזה מה שמשפיע גם פה (זה ניחוש שלי, אולי יש דברים אחרים שמשפיעים על הפרשנות והחוויה שלה).

בשלב ראשון פשוט תנסה לקבל את החוויה שלה כמו שהיא. לדבר איתה על הרגשות שלה, על כמה זה באמת לא נעים להרגיש ככה.

אחר כך אפשר גם לשאול אותה אם היא רוצה לשמוע איך אתה רואה את הדברים, או אם היא רוצה לחשוב על פתרונות, וכו'. אבל זה לא יכול לקרות לפני שנותנים מקום לרגש שכרגע היא מרגישה.

אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.

לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.

כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:

התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.

את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.

אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.

1. מציעה בזמן שהיא לא בקושי, לשאול אותה איזה דברים יכולים לעזור לה שתעשה.

אם היא לא אומרת אפשר להציע:

חיבוק, לשבת לידה, להגיד לה שאתה אוהב אותה,

להגיד עליה דברים טובים, מחווה של משהו טעים נגיד שוקולד ושתיה חמה, או ארוחת ערב..

2. באופן כללי כנראה כואב לה והיא רוצה להרגיש אהובה, שרואים אתה ומשתתפים בצערה, ממליצה לעזור לה בשיח של הכרה בתחושות שלה;

נשמע ממש מבאס, זה בטח עצוב וכו

בשלב ראשון לא לתת פתרונות, לא לנסות לשכנע אותה שזה פחות נורא ממה שהיא מרגישה או שזה לא נכון. כדי להכנס לפרופורציה היא צריכה קודם כל תיקוף והכרה במה שהיא מרגישה עכשיו, וזה מה שהיא צריכ  (גם אם כנראה אובייקטיבית זה לא נכון שכולם לא אוהבים אותה או חושבים שהיא גרועה.)

אחרי זה להגיד שאתה ממש אוהב אותה וחושב עליה דברים טובים, ולפרט מה הדברים הטובים שאתה רואה ומעריך..  וגם מחוות כמו שהצעתי ברשימה למעלה.

מעבר לזה, אם אתה רואה שיש לה קשיים משמעותיים כדאי לעודד אותה לקבל עזרה רגשית שתעזור לה להרגיש טוב ולטפל בקשיים מהשורש וגם למד כלי התמודדות. 

תודה על השיתוף,

משתתפת בצערך, כואב

איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום

איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה

ממש תודה שכתבת

אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב

הרבה כוחות יקרה אחת

שתרגישי את השם איתך 

נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔

תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲

הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק

איזה אדם מופלא!

איזה איש ובעל מופלא!

וואו וואו

באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.

בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤

ריגשת אותי כ"כ

איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם

תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.

זה פשוט מעורר השראה

ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏

ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם

שלא תוסיפי לדאבה עוד

והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏

מתפללת עלייך

את בלבי ממש ❤

ומלמד מאוד!

תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו

זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר

שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷

מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו

והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה

באמת שאין מילים

הלב נשבר 😢

זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא

אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢

שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק

אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏

כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום

אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?

יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏 

שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה

אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️

האמת חוסר לא נתפס

שולחת לך כוחות ותפילות! 🙏❤️

ליבי ❤️❤️❤️❤️

שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷

חסר מילים

(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)

נשמע אדם מיוחד, וכמה הוא אהב אותך!

איזה אובדן😢

זכית בבן זוג נדיר

לא יודע איך ממלאים כזה חסרון, אבל ה יתברך גדול מכולנו...

שבת שלום

את צריכה להדפיס את זה

ולתלות בשער בת רבים

איזה בעל מיוחד היה לך

באיזו זוגיות מופלאה זכיתם.

איזו זכות ללמוד מכם ולגדול

תודה על מה שכתבת

תודה שזיכית אותי להכיר טיפה מן הים

שהקב"ה יתן לך המון כח ושיהיה לך רק טוב.

בבקשה תכתבי את זה גם בפורום שלנו (הו"ל)

כל כך הרבה זוגות ירוויחו מזה

מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי

תשובה חיובית מעבודה חדשה

עד היום אני שם

המשרה הכי טובה שהיתה לי

בהצלחה

והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.

שתזכה לשנים רבות ונעימות לצד אישתך וליצ'י (עדיין חי הוילדע חייא?).

בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.

אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).

וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).

נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...

יש כלל אחר?

לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)

וואלה, לא ידעתי.

ובכל אופן, זה לא חשוב בהקשר הנוכחי.

של סוגי השנים (מעוברות ולא, שנ"ד ושנ"ה ימים) כחזל תקנו לוח קבוע וקידשו את השנים מכאן והלאה(בימי רבי הלל? לא זוכר) אז יצרו בכוונה כדי שראש השנה לא יצא באד"ו?

צר לי לומר שלא הבנתי את השאלה.

ואם התכוונת להצביע על כך שיש פרשנויות בנושא בין חכמי ישראל - זה דבר מפורסם בין העוסקים בסוגיא זו.

ויש בזה מחלוקת ראשונים (רמב"ם וראב"ד) למה עשו את זה

רק שמחה ואושר

שנית

זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר

אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים  העברי ועד חצות הלילה הלועזי..

לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה