לא יהיו לי חברות למשך מעל חודשייםםםםם! [אין לי חברות ביישוב.. רק אחת-שתיים וגם זה לא ממש] ואני רק בכיתה ט' אז אין כל כך מצב שאני ייסע לטיולים עם חברות בטרמפים וגם זה מפחיד לישון בטבע מחוץ לבית.. אני יכולה להיפגש איתם ליום אחד וכאלה או לישון אצלם או שהן אצלי הבעיה שאני ממש לא נוסעת לבד באוטובוסים! זה מפחיד אותי ואני לא יודעת להתסדר בת.מ. לבד ובכל הדברים האלו...
אוף זה ממש מבאס אותיייייי! למה לא יכולים לקצר את החופש? וגם אם אני ייסע באוטובוסים וייסע לקניון וזה - זה עולה כסף ולא נעים לי כל הזמן לבקש מההורים שלי כסף! וממש בא לי לעבוד אבל אני ביישנית ממש [לא עם חברות
] אז אני לא מחפשת עבודה ואין לי סיכוי למצוא עבודה בבייביסיטר
קיצור אני ממש בבאסה מהחופש הזה. וגם בכללי אני צריכה כסף לחיים וזה ואני לא יודעת מאיפה להשיג
זה ממש עושה לי דיכאון לחשוב על החופש. אולי אני יהיה כמה פעמים בבריכה ובים ועם המשפחה אבל מה אני יעשה חודשיים?!?!
ניראה לי שהרעיונות שיעלו פה לא ממש יעזרו לי
אז זה סתם פריקה ואתן ממש לא חייבות לענות. רק רציתי לשחרר קצת למרות שממש בא לי לבכות עכשיו
זהו.
)