בראיון ליומן ערוץ 7 אמרה בלס כי החלטת בג"צ משמחת מבחינת הילד שעומד להישאר במקום אליו הוא שייך מכל הבחינות. "מיום שהוא נולד אלה היו ההורים שלו, הפסיכולוגים והמגדלים והם היחידים שהוא יודע שדואגים לו". "אני מאמינה ויודעת שגם עבור ההורים המאמצים זהו יום שמח אבל אנחנו לא שוכחים לרגע את הכאב והעצב של ההורים הביולוגיים", הוסיפה. בלס פירטה את ההליך החוקי של הכרזה על ילד כ'בר אימוץ'. "חוק האימוץ כפי שהו אקיים משנת 1981 מאפשר למסור ילד לאימוץ ולהכריז עליו כ'בר אימוץ' באחת משתי דרכים: או שההורים הביולוגיים מוותרים עליו או שבית המשפט מכריז על ילד 'בר אימוץ' אחרי שנבדק התפקוד ההורי של ההורים הביולוגיים וניתנת להם הזדמנות לשפרו. רק אחרי שבית המשפט משתכנע שההורים הביולוגיים לא מסוגלים לקבל את הילד לבית הוא מכריז על הילד 'בר אימוץ' ורק אז נשקלת טובתו של הילד וגם אז, לא בשלב הראשון של ההכרזה". ביחס לטענה כי להורים הביולוגיים יש זכות להורות שעומדת גם מול טובת הילד הזכירה בלס פסיקה של בג"צ מלפני שנים רבות בה נאמר כי זכויותיהם של ההורים על ילדיהם מגיעות להם מתוך החובה שיש להם לגדלם. "אני חושבת שפעמים רבות ילד נפגע מהליך משפטי שנמשך הרבה זמן, אבל בשום אופן אין לזלזל בזכויות של ההורים לגדל את ילדיהם ואני חושבת שבעקרון, טובתם של הילדים היא לגדול עם ההורים הביולוגיים שלהם גם כאשר נמסרו לאימוץ כתינוקות קטנים מכיוון שהוא יצטרך להתמודד עם סיפור האימוץ כל חייו". "רק במצבים מאוד קיצוניים חייבים למסור אותם לאימוץ על מנת להגן עליהם", הוסיפה. לדברי בלס, כל שנה נמסרים לאימוץ בישראל בין 100 ל-130 ילדים כשמחציתם הם תיקים משפטיים. "זה סימן לחברה מתוקנת שדואגת לאזרחיה, לשיקום הורות ולשיקום ילדים במשפחות", אמרה והוסיפה, "לאימוץ מגיעים המקרים הכי קשים של הורים שהזניחו קשות את הילדים או פגעו בהם אבל הנושא של אימוץ הוא כל כך טעון רגשית שכל מה שאתה נוגע בו אתה ישר מעורר סערה".