הקבינט המדיני-ביטחוני החליט אתמול שלא להתיר לערבים מאיקרית ובירעם לשוב לאזור שבו גרו לפני מלחמת השחרור. תושבי כפרים אלה התבקשו לעזוב את בתיהם ב-1948, בנימוקים ביטחוניים כיוון שהאוכלוסיה הערבית בארץ ניהלה מלחמת השמד נגד היישוב היהודי.
החלטת הקבינט התקבלה בהתאם להמלצת צוות בראשות מזכיר הממשלה גדעון סער שבחן את הסוגייה. זו תהיה גם עמדת המדינה בתשובתה לבג\"ץ. ההחלטה התקבלה בהתאם להמלצת צוות בראשות מזכיר הממשלה גדעון סער, שבחן את הסוגיה. בהחלטת הקבינט נאמר כי שינוי ההחלטה שקיבלה בשעתה ממשלת גודלה מאיר, ששללה את חזרתם של מפוני איקרית ובירעם, עלולה לפגוע בבטחונה של ישראל, ולתת גושפנקא מעשית לתביעתם של מאות אלפי ערבים לחדור לתוך \"ישראל הקטנה\" בתואנה של \"זכות השיבה\".
בתכנית ב\"קול ישראל\" אמר ישראל קניג, לשעבר מנהל מחוז הצפוני של משרד הפנים כי אין אמת בטענותיהם של הערבים שגרו באיקרית ובירעם כאילו הובטח להם בכתב שישובו לבתיהם. \"הבטחה כזו מעולם לא ניתנה\", אמר קניג, והוסיף כי הם מעולם לא הציגו את ההבטחה בכתב שהם טוענים כי ניתנה להם. \"לו הייתה הבטחה כזו בכתב הנושא היה נפתר בשנת 51\', ולא נגרר עד היום\", אמר.
קניג הוסיף כי בידיו תגובות ותדרוכים מיום הכיבוש, שבהם נאמר כי הכפרים האלה נלחמו ונכבשו בכוח. לדברי קניג, בירעם נכבשה תחילה, ובחיפושים נמצאו בה כלי נשק ונמצא גם תצהיר בשבועה כי בירעם הייתה המרכז של ממשלת המופתי באותה תקופה. איקרית, לדברי קניג, הגישה כתב כניעה, שהתקבל רק אחרי שמסרו התושבים את נשקם. קניג הוסיף כי כיומיים שלושה אחרי שאנשי איקרית נכנעו הוציא מרדכי מקלף, קצין המודיעין של חטיבה 9, פקודת פינוי שלא כללה את פינוים של הכומר ושל הכנסייה. קניג הוסיף כי שנים רבות הבטיחו פוליטיקאים, שרצו בקולות מצביעים ערבים, הבטחות ללא בסיס לאנשי איקרית ובירעם.
השר לענייני ערבים סאלח טאריף אמר כי זוהי החמצה גדולה, והביע צער עליה. יו\"ר סיעת חדש, ח\"כ מוחמד ברכה, הביע שאט נפש מהחלטת הקבינט, וציין כי מדובר ברמיסה ברגל גסה של החלטת בג\"ץ מלפני עשרות שנים, ובזלזול מתמשך במוסד בית המשפט העליון.
עם פתיחת מושב החורף של הכנסת תגיש סיעת חד\"ש הצעת אי אמון בממשלה, וזאת בעקבות ההחלטה. גם חברת הכנסת זהבה גלאון ממר\"צ מתכוונת להגיש עם פתיחת מושב החורף הצעת חוק להחזרת הערבים מאיקרית ובירעם.
יו\"ר האופוזיציה יוסי שריד אמר כי מפלגתו תצטרף כמשיבה לעתירה, וזאת כדי שיוכלו לשנות את עמדת הממשלה.