נציגי היישובים בגוש-עציון קיימו ישיבה בחדר האוכל של כפר-עציון, ובה החליטו להחתים עצומה של תושבים, הקוראת לא לקבל את תוואי הגדר הנוכחי. כך מדווח כתבנו חגי הוברמן.
התושבים זועמים על כך שהגדר מפצלת את גוש-עציון לשני חלקים. תוואי הגדר מצוייר כך, שהגדר תעבור צמוד לבתי כפר-עציון, בת-עין, ותפגע בשטחים חקלאיים של כפר-עציון, באיזור המטעים על גבעה הקרויה "אוכף המוכתר". על פי תוכנית מערכת הביטחון, תוואי הכביש המוביל כיום לשפלה מגוש-עציון יועתק לתוואי צפוני יותר, בעייתי יותר מבחינה ביטחונית, בהשקעה של למעלה ממאה מיליון ₪. העתקת הכביש תגרום לאיבוד של כ-3000 דונם אדמות מדינה שישארו בצד המוגדר כצידה "הפלשתיני" של הגדר.
את המהלך מוביל קיבוץ כפר-עציון. באסיפת חברים של כפר-עציון, שנערכה במוצאי השבת שעברה, הוחלט כי הקיבוץ יפעל נגד התוואי הנוכחי של גדר ההפרדה, גם אם משמעות ההחלטה היא שהגדר תקום על הקו-הירוק.
כזכור, על פי תוכנית מערכת הביטחון, יהיה גוש-עציון בתוך הגדר, אולם מבדיקת מפות הגדר שהכין המשרד, מתברר כי הגדר תעבור בתוך גוש-עציון, ויישובים השייכים לגוש-עציון, כמו תקוע, נוקדים, אל-דוד, כרמי-צור, לא ייכללו בתחום ה"ישראלי" של גדר ההפרדה.
בהחלטה נאמר: "אנו חושבים שהגדר מהווה כשל מדיני וביטחוני, והיא מפרידה בינינו לבין אחינו שביישובי גוש-עציון, לכן אנו מוותרים עליה, ומבקשים להמיר את תמורתה באמצעי ביטחון חילופיים שמצויים ביישובי גוש-עציון". ההחלטה גם קוראת לחזק את ההתיישבות בגוש-עציון, ולהחיל את הריבונות על הגוש ועל כל מקומות היישובים היהודיים ביהודה ושומרון.
המחשבה מאחרי העצומה, אומרת כי מטרת הגדר היא מדינית, תוך הכללת גוש-עציון כחלק ממדיניות סיפוח גושי-ההתיישבות בלבד, דבר שיהווה ויתור על שאר מרחבי יהודה ושומרון.
בעצומה מדובר גם על כך, שמתיישבי גוש-עציון רוצים מרקם חיים עם התושבים הערבים, במקום גדר שתפריד בינם לבין הערבים.
ראש מועצת גוש עציון שאול גולדשטיין, שאינו שבע רצון מההחלטה, אמר בתגובה כי "הנתונים שעמדו בפניהם היו חלקיים, וגם אם התביעה של התושבים היא לגיטימית כלשעצמה, ההחלטה היתה לא אחראית. הנושא נדון פעמים רבות במליאת המועצה".
התושבים זועמים על כך שהגדר מפצלת את גוש-עציון לשני חלקים. תוואי הגדר מצוייר כך, שהגדר תעבור צמוד לבתי כפר-עציון, בת-עין, ותפגע בשטחים חקלאיים של כפר-עציון, באיזור המטעים על גבעה הקרויה "אוכף המוכתר". על פי תוכנית מערכת הביטחון, תוואי הכביש המוביל כיום לשפלה מגוש-עציון יועתק לתוואי צפוני יותר, בעייתי יותר מבחינה ביטחונית, בהשקעה של למעלה ממאה מיליון ₪. העתקת הכביש תגרום לאיבוד של כ-3000 דונם אדמות מדינה שישארו בצד המוגדר כצידה "הפלשתיני" של הגדר.
את המהלך מוביל קיבוץ כפר-עציון. באסיפת חברים של כפר-עציון, שנערכה במוצאי השבת שעברה, הוחלט כי הקיבוץ יפעל נגד התוואי הנוכחי של גדר ההפרדה, גם אם משמעות ההחלטה היא שהגדר תקום על הקו-הירוק.
כזכור, על פי תוכנית מערכת הביטחון, יהיה גוש-עציון בתוך הגדר, אולם מבדיקת מפות הגדר שהכין המשרד, מתברר כי הגדר תעבור בתוך גוש-עציון, ויישובים השייכים לגוש-עציון, כמו תקוע, נוקדים, אל-דוד, כרמי-צור, לא ייכללו בתחום ה"ישראלי" של גדר ההפרדה.
בהחלטה נאמר: "אנו חושבים שהגדר מהווה כשל מדיני וביטחוני, והיא מפרידה בינינו לבין אחינו שביישובי גוש-עציון, לכן אנו מוותרים עליה, ומבקשים להמיר את תמורתה באמצעי ביטחון חילופיים שמצויים ביישובי גוש-עציון". ההחלטה גם קוראת לחזק את ההתיישבות בגוש-עציון, ולהחיל את הריבונות על הגוש ועל כל מקומות היישובים היהודיים ביהודה ושומרון.
המחשבה מאחרי העצומה, אומרת כי מטרת הגדר היא מדינית, תוך הכללת גוש-עציון כחלק ממדיניות סיפוח גושי-ההתיישבות בלבד, דבר שיהווה ויתור על שאר מרחבי יהודה ושומרון.
בעצומה מדובר גם על כך, שמתיישבי גוש-עציון רוצים מרקם חיים עם התושבים הערבים, במקום גדר שתפריד בינם לבין הערבים.
ראש מועצת גוש עציון שאול גולדשטיין, שאינו שבע רצון מההחלטה, אמר בתגובה כי "הנתונים שעמדו בפניהם היו חלקיים, וגם אם התביעה של התושבים היא לגיטימית כלשעצמה, ההחלטה היתה לא אחראית. הנושא נדון פעמים רבות במליאת המועצה".