מרבית התוספת כ-77% – נבעה מריבוי טבעי והשאר ממאזן הגירה בין-לאומית (הפרש בין מספר העולים, למספר הישראלים שעזבו את הארץ לתקופה של יותר משנה). קצב גידול האוכלוסייה הצפוי בשנת 2005 הוא 1.7%. אחוז זה נמוך מקצב הגידול של השנים 2004 ו-2003 (1.8%), ומזה של שנת 2002 – 1.9%. נראה שהאטה זו מקורה בצמצום מספר הלידות ובירידה במספר העולים החדשים המגיעים לארץ. בכל המחוזות, למעט מחוז תל-אביב, חלה האטה בקצב הגידול לעומת השנה הקודמת. במחוז שבו האוכלוסייה הגדולה ביותר, מחוז המרכז (1,640,200 נפש בסוף ספטמבר 2005), נרשם קצב גידול של 2.2%. מחוז תל אביב, השני בגודלו (1,186,700 נפש), שמר על קצב גידול של 1.1%. במחוז הצפון (1,179,900 נפש) עמד קצב הגידול על 1.5%. במחוז הדרום (997,000 נפש) נרשם קצב גידול 1.6%. מחוז חיפה (856,600 נפש) גדל ב-0.8%. מחוז ירושלים (845,400 נפש) גדל ב-2.2%, ובאזורי יהודה ושומרון (243,100 נפש) נרשם קצב גידול של 4.2%. מרכיבי השינוי העיקריים בגודל האוכלוסייה ביישובים הם: ריבוי טבעי, מאזן הגירה פנימית והשתקעות ראשונה של עולים חדשים. להלן אפיון הגידול ביישובים נבחרים, במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת 2005: ירושלים, העיר שבה האוכלוסייה הגדולה ביותר בישראל, גדלה בקצב מעל הממוצע – 1.8% גידול שנתי. היא מנתה בסוף ספטמבר 2005 כ-716,000 נפש. תוספת האוכלוסייה הייתה 9,400 נפש, שנבעה בעיקר מריבוי טבעי גבוה (14,370 לידות לעומת 2,540 פטירות), אולם מאזן ההגירה הפנימית המשיך להיות שלילי (4,470- נפש). בחיפה, העיר בעלת האוכלוסייה השלישית בגודלה, נמשכה המגמה של ירידה בסך האוכלוסייה, וסך הגידול היה שלילי. היא מנתה בסוף ספטמבר 2005 כ-267,800 נפש. הירידה במספר התושבים נובעת מריבוי טבעי נמוך (2,470 לידות לעומת 2,070 פטירות) וממאזן הגירה פנימית שלילי (1,800– נפש). במספר ערים גדולות וותיקות במטרופולין תל אביב נרשם קצב גידול מעל הממוצע הארצי במהלך התקופה הנדונה: לעיר תל אביב-יפו (376,700 נפש, 1.9% אחוז גידול שנתי) נוספו כ-5,200 נפש, כמחציתם נוספו לעיר בהגירה פנימית. מתוך סך הנכנסים לעיר, מעל ל-50% הגיעו מיישובים אחרים במטרופולין תל אביב: היישובים בת ים, גבעתיים, הרצלייה, פתח תקווה, ראשון לציון, ורמת גן – תרמו כל אחד יותר מ-500נפש למאזן ההגירה החיובי של העיר. פתח תקווה (178,600 נפש, 1.8% גידול), גדלה בכ-2,400 נפש, ועלתה בקצב הגידול לעומת השנה הקודמת (1.4% גידול בשנת 2004). מרבית הגידול נובע מריבוי טבעי (54%) וממאזן הגירה פנימית חיובי (40%). יישובים אשר מכל אחד מהם היגרו מעל ל-400 נפש לפתח תקווה הם: רמת גן, בני ברק ותל אביב-יפו. בני ברק (144,300 נפש, 1.8% גידול) – נוספו לאוכלוסייה 1,900 נפש ונרשמה ירידה קלה בקצב הגידול בהשוואה לשנה הקודמת (1.9%). רובו המכריע של הגידול מגיע מריבוי טבעי (כ-2,790 נפש), כאשר מאזן ההגירה של העיר הוא שלילי (כ- 770-). אשדוד (199,800 נפש, 2.0% גידול) העיר החמישית בגודלה בישראל, גדלה בכ-2,900 נפש. עיקר גידולה בא מריבוי טבעי (71%) ומהשתקעות ראשונה של עולים (28%). העיר צפויה לעבור את קו ה-200,000 תושבים עד לסוף שנת 2005. רעננה (71,600 נפש, 2.1% גידול) גדלה בכ-1,100 נפש. עיקר הגידול בא מריבוי טבעי ומהשתקעות ראשונה של עולים (לשניהם משקל כמעט זהה בגידול). מאזן ההגירה לעיר שלילי אך נמוך (פחות מ- 50- נפש). שני יישובים עברו את קו ה-10,000 תושבים במהלך שנת 2005: אזור (10,080 נפש) ובנימינה-גבעת עדה (10,030 נפש). שני יישובים שהיו בעבר כפריים עברו במהלך שנת 2005 את קו ה-2,000 תושבים והפכו בהגדרתם ליישובים עירוניים: צור משה (כ-2,040 נפש) ושמשית (כ-2,110 נפש). האוכלוסייה המתגוררת במושבים ובמושבים שיתופיים מנתה בסוף ספטמבר 232,100 נפש והיא מהווה את צורת היישוב הכפרית הגדולה ביותר (היא כוללת 442 יישובים). קצב גידול האוכלוסייה היה מעל הממוצע הארצי ועמד על 2.6%, אך נמוך מזה שנרשם בשנה הקודמת (3.3%). עיקר הגידול נבע ממאזן הגירה פנימית חיובי (כ-3,500 נפש) ומריבוי טבעי שהוסיף עוד כ-2,800 נפש לגידול. נראה כי מרבית הנכנסים למושבים עושים זאת במסגרת ההרחבות היישוביות. אוכלוסיית הקיבוצים מנתה כ-117,200 נפש וקצב גידולה עמד על 1.1% (בהשוואה לגידול בשנה הקודמת שעמד על 0.1%). יש 266 קיבוצים, ועיקר גידולם בתקופה הנדונה נבע מריבוי טבעי ומהשתקעות ראשונה של עולים חדשים, אולם מאזן ההגירה הפנימית לקיבוצים שלילי. במהלך 2005 הוכרז ריכוז בדווי כיישוב בנפת באר שבע, אום בטין (האוכלוסייה הרשומה במקום מנתה כ-210 נפש). יישוב בדווי חדש נוסף הוא ביר הדאג', גם הוא בנפת באר שבע.