נוסעי אוטובוסים פנו לבית המשפט העליון בדרישה להצטרף לדיון על הסיכולים הממוקדים, כנגד גורמי השמאל הדורשים להורות על הפסקתם. לטענת הנוסעים יש להחיל את דיני המשפט העברי על הסיכול הממוקד.

באת כוחם עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, יו"ר "שורת הדין", אומרת לכתבתנו רותי אברהם כי הנוסעים, 24 במספרם, המשתמשים בקביעות בתחבורה הציבורית, טוענים ש"קצה נפשם בפיגועי הטרור המזוויעים הפוקדים את ערי ישראל ללא הפוגה, ובמצב הבלתי אפשרי בו הם מוצאים עצמם חיים בפחד מוות מתמיד מפני הבאות, וסבורים כי על מדינת ישראל לנקוט בכל דרך אפשרית להביא לסיכולם של פיגועי דמים אלה".

מאחר שבחוק הישראלי וגם במשפט הבינלאומי אין התייחסות לסיכול ממוקד זוהי לאקונה המחייבת את השופטים לפנות ל"עקרונות החירות הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל, היינו המשפט העברי", אומרת עו"ד דרשן לייטנר. ע"פ המשפט העברי חלים על המחבלים דיני "הבא להרגך השכם להרגו", ו"הרודף אחר חברו להרגו". כלומר יש חובה להורגם כדי להציל את אזרחי מדינת ישראל מפניהם. אין המדובר רק ב'פצצות מתקתקות', אלא גם במי שעלול בעתיד לרצוח, במי ששולח רוצחים, ובמי שמוסר מידע שעלול להביא לרצח. "אין ספק כי מחבל היוצא לבצע פעולת טרור ולרצוח בדם קר אנשים חפים מפשע נכנס בגדר רודף אשר חובה על כל אחד למנוע ממנו לבצע זממו אף במחיר חייו של המחבל", נכתב בעתירה. עוד נכתב: "מדיניות הסיכולים הממוקדים המיושמת על ידי כוחות הבטחון היא לא רק מוצדקת אלא מוטלת חובה לפי המשפט העברי. על רשויות השלטון והצבא להציל את חייהם של אזרחי ישראל ותושביה גם במחיר חייהם של החורשים עליהם מזימות לרצחם נפש".

צה"ל מחוייב עפ"י חוק השיפוט הצבאי להגן על אזרחיו ולכן ללא סיכול ממוקד הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, מדגישה דרשן לייטנר. יתירה מכך מדובר גם במעשה מוסרי. ראוי לדבריה לשים לב שבמלחמת העולם השניה הטילה ארה"ב שתי פצצות אטום על הירושימה ונגאסקי כדי לסיים את המלחמה יותר מהר ולהציל בכך את חייליה, אך איש לא פצה פה וצפצף שאין זה ראוי לפוצץ שתי ערים על אזרחיהן כדי להציל את החיילים האמריקנים. לעומת זאת ישראל אינה מפציצה ערים שלמות אלא פועלת נגד המחבלים ושולחיהם באופן כירורגי. גם אם נפגעים אזרחים חפים מפשע בסביבה הרי שלשון המאזניים אומרת כי אם עומדת ההגנה על חייהם של אזרחים ישראליים מול הגנה על פלשתינים, חיי הישראליים עדיפים.

בעתירה נכתב עוד כי גם יעילותם של הסיכולים הממוקדים הוכחה באמצעות הודאותיהם של בכירים בארגוני הטרור כי "חיסול מנהיגיהם ופעיליהם פגע בהם וביכולת הפעולה של ארגוני הטרור. הסיכולים הממוקדים גרמו לפעילי הטרור ומנהיגיהם לנקוט בפעולות של חיפוש בלתי פוסק אחר מקומות מסתור, שינוי מקום באופן תדיר, ולברוח ללא הרף מידה הארוכה של ישראל. דבר זה פגע משמעותית ביכולת הפעולה של ארגוני הטרור".

דרשן לייטנר אומרת כי ניתן יהיה לדעת אם בקשת הנוסעים להצטרף לעתירה נגד השמאל התקבלה כשיתפרסם פסק הדין. גם אם בית המשפט לא יתייחס לבקשת הנוסעים, אם בהמשך "תצוץ אמירה" של צה"ל בדבר הפסקת סיכולים ממוקדים, ישובו הנוסעים ויעתרו לבית המשפט כדי לחייב את צה"ל לנקוט בסיכולים ממוקדים ואף להגבירם, אומרת דרשן לייטנר.