קפה אינטרנט יישאר סגור, כך הורו היום השופטים ברק ג'ובראן וחיות. בית הקפה, כך קבעו, שימש את ארגון הגדוד העברי, הפועל "באותם אמצעים להשגת אותן מטרות של תנועות כ"ך וכהנא חי".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בית הקפה הנמצא ברחוב מוריה בירושלים נסגר בינואר 06 ע"י מפכ"ל המשטרה קראדי מתוקף הפקודה למניעת טרור. המדינה טענה במשפט כי "המקום שימש בין היתר להפצת רעיונות של ארגונים טרוריסטים אלו ושימש בסיס ליציאה להפרות סדר והפגנות. במקום נתפס חומר רב לרבות חומר אידיאולוגי של הרב כהנא (קלטות של נאומיו וספרים פרי עטו). חומר של הארגון הגדוד העברי, לרבות פליירים שלה ארגון הקוראים להצטרף לשורותיו, דיסק הגדוד העברי, חולצה בצבע כחול ועליה סמל כ"ח (אגרוף). במחשב שנתפס בבית הקפה נמצאו קבצים של סמל תנועת כ"ח (אגרוף) אשר נועדו לכאורה לשם הזמנת חולצות עם סמל זה. כן נמצאו במחשב שנתפס במקום סרטוני תעמולה ופרסום בהם מופיעים איתמר בן גביר, ברוך מרזל, נועם פדרמן וטירן פולק".
בעליו של בית הקפה עזרא שטיין טען כי אינו בודק בציציות לקוחותיו והללו נמנים על ציבור מגוון, אולם "עסקו לא שימש בכל דרך לפעילות טרור אלימה". הוא הוסיף כי הגדוד העברי אינו ארגון טרור. "מדובר בגוף העוסק בגידול כלבי שמירה עבור כוחות הבטחון ופעילותו גלויה וחוקית למהדרין. גם אם נמצאו בבית הקפה ספרים וחומר של הרב כהנא אין בכך להצדיק סטיגמה טרוריסטית על המקום ובאיו".
"השקפת עולמו של הרב כהנא ומשנתו, גם אם שנויות במחלוקת אין בהן כשלעצמן להפוך את מי שמחזיקים בדעות דומות לטרוריסטים, כל עוד אין לצד אלה פעילות אלימה", טען עוד שטיין והוסיף כי "לשיטתו פג טעמה של הכרזת הממשלה על תנועת 'כך' ו'כהנא חי' כארגוני טרור, שכן ברבות השנים נעלמו תנועות אלה מהנוף ועם שינוי העתים ההכרזה הפכה חסרת רלוונטיות. לכן ההכרזה אינה יכולה לשמש עוד מסד לסגירת בית הקפה".
השופטים דחו את טענותיו לחוסר רלוונטיות של תנועות כך וכ"ח. "אמנם חלפו 12 שנים מאז הכרזת הממשלה ואולם לא הונחה בפנינו כל תשתית ראייתית המצביעה על שינוי אמיתי בתנועת כך וכ"ח שעשויים להצדיק את ביטולה של ההכרזה על תנועות אלה כעל ארגונים טרוריסטים".
הצו בא "למנוע התרחשותה הקרובה לוודאי של פגיעה קשה רצינית וחמורה בשלום הציבור ובסדר הציבורי, היה וקפה אינטרנט יוסיף לפעול באין מפריע", כתבו השופטים, ומאידך "צו הסגירה אינו פוגע בזכויות הפרט מעבר לנדרש".
בסיכום דבריהם כותבים השופטים: "יש לזכור כי אנו מצוים בתקופה של מתחים בטחוניים חזקים. החיכוך הטעון בין יהודים לערבים נמשך. גורמים קיצוניים הפועלים נגד משטר המדינה ומוסדותיה באופן אלים ובלתי חוקי, לא שינו את דרכים הבלתי חוקיות. במצב דברים זה בו כל מעשה אלימות מצד ארגוני הטרור עלול להצית תבערה גדולה, קיימת הצדקה לשימוש בצו הסגירה בנסיבות הענין".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בית הקפה הנמצא ברחוב מוריה בירושלים נסגר בינואר 06 ע"י מפכ"ל המשטרה קראדי מתוקף הפקודה למניעת טרור. המדינה טענה במשפט כי "המקום שימש בין היתר להפצת רעיונות של ארגונים טרוריסטים אלו ושימש בסיס ליציאה להפרות סדר והפגנות. במקום נתפס חומר רב לרבות חומר אידיאולוגי של הרב כהנא (קלטות של נאומיו וספרים פרי עטו). חומר של הארגון הגדוד העברי, לרבות פליירים שלה ארגון הקוראים להצטרף לשורותיו, דיסק הגדוד העברי, חולצה בצבע כחול ועליה סמל כ"ח (אגרוף). במחשב שנתפס בבית הקפה נמצאו קבצים של סמל תנועת כ"ח (אגרוף) אשר נועדו לכאורה לשם הזמנת חולצות עם סמל זה. כן נמצאו במחשב שנתפס במקום סרטוני תעמולה ופרסום בהם מופיעים איתמר בן גביר, ברוך מרזל, נועם פדרמן וטירן פולק".
בעליו של בית הקפה עזרא שטיין טען כי אינו בודק בציציות לקוחותיו והללו נמנים על ציבור מגוון, אולם "עסקו לא שימש בכל דרך לפעילות טרור אלימה". הוא הוסיף כי הגדוד העברי אינו ארגון טרור. "מדובר בגוף העוסק בגידול כלבי שמירה עבור כוחות הבטחון ופעילותו גלויה וחוקית למהדרין. גם אם נמצאו בבית הקפה ספרים וחומר של הרב כהנא אין בכך להצדיק סטיגמה טרוריסטית על המקום ובאיו".
"השקפת עולמו של הרב כהנא ומשנתו, גם אם שנויות במחלוקת אין בהן כשלעצמן להפוך את מי שמחזיקים בדעות דומות לטרוריסטים, כל עוד אין לצד אלה פעילות אלימה", טען עוד שטיין והוסיף כי "לשיטתו פג טעמה של הכרזת הממשלה על תנועת 'כך' ו'כהנא חי' כארגוני טרור, שכן ברבות השנים נעלמו תנועות אלה מהנוף ועם שינוי העתים ההכרזה הפכה חסרת רלוונטיות. לכן ההכרזה אינה יכולה לשמש עוד מסד לסגירת בית הקפה".
השופטים דחו את טענותיו לחוסר רלוונטיות של תנועות כך וכ"ח. "אמנם חלפו 12 שנים מאז הכרזת הממשלה ואולם לא הונחה בפנינו כל תשתית ראייתית המצביעה על שינוי אמיתי בתנועת כך וכ"ח שעשויים להצדיק את ביטולה של ההכרזה על תנועות אלה כעל ארגונים טרוריסטים".
הצו בא "למנוע התרחשותה הקרובה לוודאי של פגיעה קשה רצינית וחמורה בשלום הציבור ובסדר הציבורי, היה וקפה אינטרנט יוסיף לפעול באין מפריע", כתבו השופטים, ומאידך "צו הסגירה אינו פוגע בזכויות הפרט מעבר לנדרש".
בסיכום דבריהם כותבים השופטים: "יש לזכור כי אנו מצוים בתקופה של מתחים בטחוניים חזקים. החיכוך הטעון בין יהודים לערבים נמשך. גורמים קיצוניים הפועלים נגד משטר המדינה ומוסדותיה באופן אלים ובלתי חוקי, לא שינו את דרכים הבלתי חוקיות. במצב דברים זה בו כל מעשה אלימות מצד ארגוני הטרור עלול להצית תבערה גדולה, קיימת הצדקה לשימוש בצו הסגירה בנסיבות הענין".