ביום חמישי ייערך טקס קריאת שכונה בירושלים ע"ש הרב שאול ישראלי זצ"ל. בטקס ישתתפו ראש העיר לופוליאנסקי וחברי מועצת העיר.
השכונה נמצאת בפאתי גבעת שאול והטקס ייערך ברח' פנחס קהתי.
ביום ראשון כ"ב בסיון (18 ביוני) יתקיים יום עיון "בין דיינים לשופטים – קנאת סופרים או מאבק קיומי", לזכרו של הרב ישראלי זצ"ל. יום העיון יעסוק ב"יחסי הגומלין בין בתי הדין ובתי המשפט".
ישאו דברים ביום העיון: הרב אברהם שרמן מבית הדין הרבני הגדול בירושלים על "ההשלכות ההלכתיות של החלטת בג"ץ בענין סמכות בית הדין לעסוק בענייני ממונות". פרופ' דב פרימור מהאוניברסיטה העברית ירצה על "הבסיס המשפטי לפסיקת בית המשפט העליון".
על מערכת היחסים בין בתי הדין הממלכתיים לבתי המשפט ירצו: הרב שלמה דיכובסקי מבית הדין הרבני הגדול בירושלים וד"ר אביעד הכהן – דיקאן מכללת שערי משפט בהוד השרון.
בהמשך הערב יעסוק הרב משה ארנרייך מכולל ארץ חמדה ב"חובה לפנות לבית דין של תורה" והרב יוסף כרמל, ראש כולל ארץ חמדה, על "בית הדין משפט והלכה בישראל".
יום י"ט בסיוון הוא יום פטירתו של הרב שאול ישראלי זצ"ל, מי שהיה רב מושב כפר הרואה, דיין בבית הדין הרבני העליון, מחבר ספרי הלכה חשובים, ומראשי ישיבת 'מרכז הרב'. הרב ישראלי היה מגדולי התורה שבדור, בקיא ומעמיק בכל תחומי התורה, ממעט בדברים ומרבה בלימוד. כל העיסוקים שנטל על עצמו היו קשורים בלימוד תורה. בירור סוגיות בהלכות התלויות בארץ, פסקי דין בסוגיות שבאבן העזר, בירורים בהלכות התורה והמדינה, שאלות ברפואה והלכה, הגהה מדוקדקת של הפירוש 'דעת מקרא' לנ"ך, והכנת השיעורים הכלליים ואמירתם לפני מאות בחורים למדנים.
הרב ישראלי נולד בכ"ה בתמוז תרס"ט. אביו הרב בנימין איזראעליט שימש כרב ואב"ד בעיירה קוידנוב (שעל יד מינסק ברוסיה הלבנה), שם פעל במסירות נפש בהנהגת הקהילה, למרות השלטון הקומוניסטי שעיין את היהדות והרבנים. גם כאשר החמירו גזירות השלטון הסובייטי, והמלמד תורה ברבים היה צפוי לעונשים חמורים, המשיך הרב בנימין במלאכת הקודש. היה מי שהלשין עליו, אך הוא המשיך למלא את תפקידו עד אשר נתפס על ידי השלטונות והוגלה לסיביר. שם נותק הקשר עימו ולא נודע מה היה סופו. בעת הגלייתו לסיביר כבר היה הרב ישראלי בארץ. אמו של הרב ישראלי נותרה לבדה ברוסיה הלבנה, ונרצחה על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. מכל יתר משפחתו, רק אחיו, הרב ישראל ישראלית, זכה לעלות ארצה ולשקם בה את ביתו.
בנעוריו המוקדמים למד בסלוצק אצל הרב יחזקאל אברמסקי, שלימד את הצעירים בישיבה שבראשה עמד הרב איסר זלמן מלצר. לאחר כמה שנים סגרו השלטונות הסובייטים את הישיבה בסלוצק, והרב ישראלי נדד למינסק ולמד אצל הגאון הצדיק רבי יהושע צימליסט, בישיבה מחתרתית בבית הכנסת 'שואבי המים'. משם עבר לקיבוץ הבחורים שלמדו בשקידה תחת הנחייתו של הרב אברהם אליהו מייזס. בכל אותן שנים עדיין היה אביו פעיל בקהילת קוידנוב.
המגבלות הקשות על לימוד התורה הלכו וגברו, והרב ישראלי הגיע למסקנה שהוא חייב לברוח מרוסיה ולעלות לארץ. למרות סכנת המוות שנשקפה למי שנתפש בבריחתו, בשנת תרצ"ג, בהיותו כבן עשרים וארבע, יחד עם עוד שני בחורי ישיבה, ובעצתו של הרב קלעמעס שאף ערך לשם כך 'גורל הגר"א', החליטו להבריח את הגבול לפולניה. הם הצליחו לחצות את הגבול, אך נתפשו על ידי שוטרים פולנים. כוונת הפולנים היתה שבמידה ולא יהיו להם אשרות כניסה לארץ אחרת הם יוחזרו לרוסיה, שם היו צפויים לעונש מוות.
הרב ישראלי פנה במכתב נרגש למרן הרב קוק זצ"ל, הרב הראשי לארץ ישראל, שידאג להשיג להם אישורי כניסה לארץ. הרב פעל למענם מיד, והם שוחררו מהכלא. עד לגיוס הכסף הנדרש למסע לארץ ישראל שהה הרב ישראלי חצי שנה בישיבת מיר. בתחילת שנת תרצ"ד, בהיותו כבן עשרים וחמש, הגיע הרב ישראלי לירושלים והתחיל ללמוד בישיבת 'מרכז הרב'. כשנה וחצי עוד הספיק לשמוע תורה ממרן הרב קוק זצ"ל ולהתבשם מהליכותיו בקודש ומדרכו בהדרכת העם והארץ.
לאחר הסתלקותו של הרב המשיך ללמוד ב'מרכז הרב' אצל ממשיכו הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל.
בשנת תרצ"ח, בהיותו כבן עשרים ותשע, החליט הרב ישראלי לצאת את כותלי הישיבה וללכת בדרכי אביו למשרת רבנות. הוא נסמך לרבנות על ידי ראש הישיבה הרב חרל"פ. הקהילה שזכתה בו היתה כפר הרוא"ה, יישוב צעיר של הפועל המזרחי שהיה חלוץ היישובים שבחר לו רב. עוד באותה שנה ירד הרב ישראלי לפולין, כדי לשאת לאישה את בת שבע בת הרב הצדיק ר' אהרן בורגנסקי הי"ד, שהיה דודו. כשחזר נכנס לכהונתו כרב המושב למשך 28 שנים.
ספריו של הרב שאול ישראלי זצ"ל:
דרשות לימים הנוראים
מאורות לחנוכה
דרשות לימי הפסח
שאלו שלום ירושלים
השכונה נמצאת בפאתי גבעת שאול והטקס ייערך ברח' פנחס קהתי.
ביום ראשון כ"ב בסיון (18 ביוני) יתקיים יום עיון "בין דיינים לשופטים – קנאת סופרים או מאבק קיומי", לזכרו של הרב ישראלי זצ"ל. יום העיון יעסוק ב"יחסי הגומלין בין בתי הדין ובתי המשפט".
ישאו דברים ביום העיון: הרב אברהם שרמן מבית הדין הרבני הגדול בירושלים על "ההשלכות ההלכתיות של החלטת בג"ץ בענין סמכות בית הדין לעסוק בענייני ממונות". פרופ' דב פרימור מהאוניברסיטה העברית ירצה על "הבסיס המשפטי לפסיקת בית המשפט העליון".
על מערכת היחסים בין בתי הדין הממלכתיים לבתי המשפט ירצו: הרב שלמה דיכובסקי מבית הדין הרבני הגדול בירושלים וד"ר אביעד הכהן – דיקאן מכללת שערי משפט בהוד השרון.
בהמשך הערב יעסוק הרב משה ארנרייך מכולל ארץ חמדה ב"חובה לפנות לבית דין של תורה" והרב יוסף כרמל, ראש כולל ארץ חמדה, על "בית הדין משפט והלכה בישראל".
יום י"ט בסיוון הוא יום פטירתו של הרב שאול ישראלי זצ"ל, מי שהיה רב מושב כפר הרואה, דיין בבית הדין הרבני העליון, מחבר ספרי הלכה חשובים, ומראשי ישיבת 'מרכז הרב'. הרב ישראלי היה מגדולי התורה שבדור, בקיא ומעמיק בכל תחומי התורה, ממעט בדברים ומרבה בלימוד. כל העיסוקים שנטל על עצמו היו קשורים בלימוד תורה. בירור סוגיות בהלכות התלויות בארץ, פסקי דין בסוגיות שבאבן העזר, בירורים בהלכות התורה והמדינה, שאלות ברפואה והלכה, הגהה מדוקדקת של הפירוש 'דעת מקרא' לנ"ך, והכנת השיעורים הכלליים ואמירתם לפני מאות בחורים למדנים.
הרב ישראלי נולד בכ"ה בתמוז תרס"ט. אביו הרב בנימין איזראעליט שימש כרב ואב"ד בעיירה קוידנוב (שעל יד מינסק ברוסיה הלבנה), שם פעל במסירות נפש בהנהגת הקהילה, למרות השלטון הקומוניסטי שעיין את היהדות והרבנים. גם כאשר החמירו גזירות השלטון הסובייטי, והמלמד תורה ברבים היה צפוי לעונשים חמורים, המשיך הרב בנימין במלאכת הקודש. היה מי שהלשין עליו, אך הוא המשיך למלא את תפקידו עד אשר נתפס על ידי השלטונות והוגלה לסיביר. שם נותק הקשר עימו ולא נודע מה היה סופו. בעת הגלייתו לסיביר כבר היה הרב ישראלי בארץ. אמו של הרב ישראלי נותרה לבדה ברוסיה הלבנה, ונרצחה על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. מכל יתר משפחתו, רק אחיו, הרב ישראל ישראלית, זכה לעלות ארצה ולשקם בה את ביתו.
בנעוריו המוקדמים למד בסלוצק אצל הרב יחזקאל אברמסקי, שלימד את הצעירים בישיבה שבראשה עמד הרב איסר זלמן מלצר. לאחר כמה שנים סגרו השלטונות הסובייטים את הישיבה בסלוצק, והרב ישראלי נדד למינסק ולמד אצל הגאון הצדיק רבי יהושע צימליסט, בישיבה מחתרתית בבית הכנסת 'שואבי המים'. משם עבר לקיבוץ הבחורים שלמדו בשקידה תחת הנחייתו של הרב אברהם אליהו מייזס. בכל אותן שנים עדיין היה אביו פעיל בקהילת קוידנוב.
המגבלות הקשות על לימוד התורה הלכו וגברו, והרב ישראלי הגיע למסקנה שהוא חייב לברוח מרוסיה ולעלות לארץ. למרות סכנת המוות שנשקפה למי שנתפש בבריחתו, בשנת תרצ"ג, בהיותו כבן עשרים וארבע, יחד עם עוד שני בחורי ישיבה, ובעצתו של הרב קלעמעס שאף ערך לשם כך 'גורל הגר"א', החליטו להבריח את הגבול לפולניה. הם הצליחו לחצות את הגבול, אך נתפשו על ידי שוטרים פולנים. כוונת הפולנים היתה שבמידה ולא יהיו להם אשרות כניסה לארץ אחרת הם יוחזרו לרוסיה, שם היו צפויים לעונש מוות.
הרב ישראלי פנה במכתב נרגש למרן הרב קוק זצ"ל, הרב הראשי לארץ ישראל, שידאג להשיג להם אישורי כניסה לארץ. הרב פעל למענם מיד, והם שוחררו מהכלא. עד לגיוס הכסף הנדרש למסע לארץ ישראל שהה הרב ישראלי חצי שנה בישיבת מיר. בתחילת שנת תרצ"ד, בהיותו כבן עשרים וחמש, הגיע הרב ישראלי לירושלים והתחיל ללמוד בישיבת 'מרכז הרב'. כשנה וחצי עוד הספיק לשמוע תורה ממרן הרב קוק זצ"ל ולהתבשם מהליכותיו בקודש ומדרכו בהדרכת העם והארץ.
לאחר הסתלקותו של הרב המשיך ללמוד ב'מרכז הרב' אצל ממשיכו הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל.
בשנת תרצ"ח, בהיותו כבן עשרים ותשע, החליט הרב ישראלי לצאת את כותלי הישיבה וללכת בדרכי אביו למשרת רבנות. הוא נסמך לרבנות על ידי ראש הישיבה הרב חרל"פ. הקהילה שזכתה בו היתה כפר הרוא"ה, יישוב צעיר של הפועל המזרחי שהיה חלוץ היישובים שבחר לו רב. עוד באותה שנה ירד הרב ישראלי לפולין, כדי לשאת לאישה את בת שבע בת הרב הצדיק ר' אהרן בורגנסקי הי"ד, שהיה דודו. כשחזר נכנס לכהונתו כרב המושב למשך 28 שנים.
ספריו של הרב שאול ישראלי זצ"ל:
דרשות לימים הנוראים
מאורות לחנוכה
דרשות לימי הפסח
שאלו שלום ירושלים