מחקרים בעשור האחרון מוכיחים באפן חד משמעי כי הפרעות שינה בילדים גורמות להפרעות בתפקוד היומי. ילדים המאובחנים כסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה חולים יותר מיום לידתם וצורכים יותר שירותי בריאות. כך עולה ממחקר ב'סורוקה'. הפרעות נשימה בשינה עלולות לנבוע בילדים, הן ממחלות בדרכי הנשימה התחתונות (למשל אסתמה, צפצופים חוזרים בגיל הרך), או מחסימה בדרכי הנשימה העליונות, למשך הגדלה של השקדים והאדנואידים (השקד השלישי). תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה היא תסמונת שכיחה בילדים. בעוד שכ 10% מהילדים נוחרים, כ 2 – 3% סובלים מהפרעת נשימה משמעותית יותר המתבטאת בנחירות, קשיי נשימה בשינה, ואי שקט בשינה. חשיבות התסמונת הזו היא בהשלכות שיש לה על תחלואה של הילדים הסובלים ממנה, בטווח הקצר ובטווח הארוך. ב'סורוקה' מציינים שדום נשימה חסימתי בשינה ידוע כגורם לעליה בלחץ הריאתי, הפרעות בגדילה והתפתחות של ילדים (משקל וגובה עולים באיטיות), אך הבעיה החשובה ביותר מתבטאת בהפרעות התנהגות וירידה בתפקוד הקוגניטיבי, עם קשיי למידה ופגיעה בהישגים אקדמיים של הילדים. כמו כן נמסר שישנם מחקרים המצביעים על כך שהפרעות ההתנהגות והלמידה עלולות להיות, לפחות בחלקן, בלתי הפיכות, מה שמדגיש את החשיבות של אבחון וטיפול מוקדם. בשנים האחרונות, מתוך שיחות עם הורים לילדים עם דום נשימה חסימתי בשינה עקב הגדלת שקדים ואדנואידים, התרשמו הרופאים במרפאה לאבחון וטיפול בבעיות נשימה בשינה במרכז הרפואי סורוקה, כי הנחירות והסימנים לקשיי הנשימה בשינה מופיעים כבר בגיל רך. במחקר הנוכחי, בראשותו של פרופ' טרסיוק, השתמשו החוקרים בביטוי לתחלואה כפי שהשתקף בהוצאות מערכת הבריאות לכל ילד, כדי לבדוק את ההנחה שהסימנים לדום נשימה חסימתי בילדים אכן נותנים ביטוי כבר בגיל צעיר. במחקר הנוכחי נבדקו ילדים שאובחנו כסובלים מדום נשימה חסימתי בגיל 4-5 אל מול קבוצת בקרה של ילדים בריאים ללא מרכיבים בריאותיים חסימתיים אולם עם מאפיינים דומים (גיל, מקום מגורים וכו') שלא ביקרו מעולם במעבדת השינה. נבדקה מידת התחלואה של הילדים וצריכת שירותי בריאות לכל אחת משנות החיים, מתאריך האבחון של דום נשימה חסימתי, במבט לאחור, מאז יום הלידה. נמצא שהילדים שאובחנו כסובלים מדום נשימה בשינה צרכו באופן משמעותי יותר שירותי בריאות מאשר קבוצת הביקורת וכמובן שילדים אלו נמצאו "יקרים" יותר למערכת הבריאות בעקבות טיפול בתחלואה שקשורה בדום נשימה חסימתי. מדובר בפער שבין 60%-90% בצריכת שירותים רפואיים (כלומר בתחלואה) בין ילדי הבקרה לילדים עם קשיי נשימה בשינה, החל מהשנה הראשונה לחייהם. העלות הגבוהה נבעה בעיקר מתחלואה בדרכי הנשימה, אשר הצריכה יותר ימי אשפוז, יותר ביקורים בחדרי המיון, ויותר תרופות. הממצאים שהסימנים אכן מתחילים כבר בשנה הראשונה לחיים הם בעלי משמעות עצומה, שכן, ברור שיש לאבחן ולטפל בילדים לפני הופעת הסיבוכים וההשפעות השליליות של הפרעת הנשימה בשינה. קיים קושי להבדיל בגיל הרך בין הפרעות נשימה שמקורן בדרכי הנשימה הקטנות (ברונכיוליטיס, אסתמה) לבין חסימה בדרכי הנשימה העליונות (שקדים ואדנואידים). העלאת מודעות הרופאים וההורים לנושא היא הצעד הראשון, ויתכן שבדיקה במעבדת השינה תוכל לענות בצורה מדויקת יותר על שאלה זו. את המחקר ביצע צוות היחידה לחקר השינה במרכז הרפואי סורוקה בראשותו של מנהל מעבדת השינה פרופ' אריאל טרסיוק בשיתוף פעולה עם מנהל המרפאה למחלות ריאה ובעיות שינה בילדים, פרופ' אשר טל ופרופ' חיים ראובני, מומחה לניהול מערכות בריאות בפקולטה למדעי הבריאות באונ' בן גוריון.