הסכנה הנשקפת למדינת ישראל היא לא מטילים או מנשק גרעיני שמפותח באיראן, אלא מן החומרים המסוכנים שנמצאים כיום במפרץ חיפה ואשר עלולים להיפגע כתוצאה מרעידת אדמה, מתאונה או מפעולה מלחמתית" - כך אמר ד"ר אפרים לאור מאוניברסיטת חיפה, ביום עיון שנערך באוניברסיטה בנושא: 'המלחמה בצפון – נזקים ולקחים בראייה סביבתית'.



ד"ר לאור, המשמש גם כיו"ר ועדת ההיגוי הממלכתית להערכות לרעידת אדמה, אמר כי הרשויות השונות שיקרו לממשלה ולעם כאשר דיווחו כי כמויות החומרים המסוכנים שנמצאים במפרץ חיפה ירדו במהלך המלחמה. "ב- 34 ימי המלחמה לא הורדו רמות המלאי למימדים שלא יוכלו להזיק", טען.



ד"ר לאור הדגיש שרק 10% מתקציב הביטחון מועבר לטיפול בעורף, בעוד שכל השאר מושקע בחזית. "יש לאחות את הפער התהומי שבין שרידות העורף לבין חוסנה של החזית, כי חד הם", ציין. לדבריו, ישראל לא התכוננה כלל לאפשרות של מלחמה בצפון, אלא ל"עוד קרב". "רק מי שלא מתכונן למלחמה יכול לאפשר את מה שמתרחש במפרץ חיפה מבחינת החומרים המסוכנים המצויים בו", אמר. "יריב שרוצה רק לאיים, מצטייד בכמה מאות רקטות. יריב שרוצה להילחם מצטייד ב – 13 אלף רקטות. אי אפשר לפרש זאת בדרך אחרת, ומי שפירש כך – כנראה לא מתאים לתפקידו ולייעודו", הוסיף.



בתרחיש שערכה ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה, למקרה של פגיעה במיכל האמוניה במפרץ חיפה, נמצא כי דליפת 2400 טון אמוניה מהמיכל הביאה לתוצאה ברדיוס של 8 ק"מ: 17150 הרוגים, 25500 פצועים קשה ו-40650 פצועים קל, שרבים מן הפצועים קשה ימותו כתוצאה מאי קבלת טיפול רפואי בתוך מספר שעות – טיפול שלא ניתן להעניק אותו.



בפרטו את הצעדים שיש לנקוט לצמצום הסכנה מן החומרים המסוכנים במפרץ חיפה, אמר ד"ר לאור, בין השאר, כי יש להאיץ את צמצום מלאי האמוניה במיכל עד לייבושו ולהפנות ייבוא של חומרים מסוכנים לנמל אשדוד. כמו כן, יש לדרוש מן המפעלים להטמין את מיכליהם המסוכנים בעומק של כ – 40 מטרים מתחת לפני הקרקע.



מאוניברסיטת חיפה נמסר כי אנשי האוניברסיטה הציעו בימים אלה לפיקוד העורף ולעיריית חיפה להקצות 1000 סטודנטים ואנשי סגל, שיתרמו מניסיונם המקצועי והמחקרי בתחומים שונים, להגנה על אזרחי האזור.



מנהל המשרד להגנת הסביבה במחוז חיפה, רוברט ראובן, פירט ביום העיון את סוגי החומרים המסוכנים שנמצאים במפרץ חיפה ואת המפעלים המייצרים או צורכים חומרים אלה. מדובר בברום, בגפ"ם ובאתילן. כמו כן ציין כי ברחבי האזור פרוסים צינורות המוליכים גזים ודלקים שונים בין המפעלים, לנמל חיפה ולדרום הארץ. טווח הסיכון מהתפוצצות או דליפת חומרים אלה "מכסה", לדבריו, את כל אזור חיפה והקריות.



ראובן מוסיף ומדווח כי במהלך המלחמה בצפון, אסר המשרד להגנת הסביבה על בואה של מיכלית לנמל חיפה, שהכילה אמוניה שאמורה הייתה להזין את המיכל הבעייתי. לדברי ראובן בפרוץ המלחמה היו בנמל חיפה 26 מכולות שהכילו חומרים מסוכנים. "בשלב ראשון העמסנו עליהם מכולות שהכילו חול, כדי שיהוו מגן להם, וממנהל הנמל דרשתי לפנות את המיכלים שהכילו חומרים מסוכנים", הוסיף.