אילת שיבר ויצחק שלייסל שנפגשו במאבק נגד הריסת הבתים בעמונה התחתנו ביום שני בערב סמוך להריסות הבתים בעמונה.
הם הכירו בשבת סטודנטים שהתקיימה בעמונה כמה ימים לפני ההריסה. במוצאי שבת צילמו יחדיו סרט שנועד לקרוא לאנשים מרחבי הארץ להגיע ולהילחם נגד ההריסה. אילת מספרת כי הם עבדו יחד על הסרט מיום ראשון ועד יום שלישי וביום שלישי בלילה עלו יחד לעמונה על מנת להשתתף באופן פעיל במאבק.
בבוקר נפרדו דרכיהם כשיצחק החליט לעלות על אחד הגגות יחד עם המצלמה ואילת נכנסה לאחד הבתים. שוטר שהבחין ביצחק מצלם אותו מהגג ממול החליט לא לעבור על כך בשקט. הוא עלה לגג ולאחר שלא הצליח לבדו לגרום לו להפסיק לצלם, קרא לאחד מחבריו לעזרה ויחד הם השתלטו על יצחק ושברו את המצלמה. אחד השוטרים הכה את יצחק בראשו והוא נזקק לחמישה תפרים בראשו פונה לבית חולים.
"ניסיתי להשיג את יצחק במהלך הבוקר ללא הצלחה", אומרת אילת, "בסופו של דבר הוא ענה לי וסיפר לי שהוא בדרך לבית חולים". למחרת הגיעה אילת לבקר את יצחק בבית החולים ומאז הם ביחד.
"ההחלטה על חתונה בעמונה לא הייתה קשה", מגלה אילת, " היה לנו ברור שנתחתן במאחז ולא באולם. בעמונה יש אמירה אישית בשבילנו כי שם הכרנו וגם אמירה כללית של בניית בית, במקום שבו הם הרסו את הבתים אנחנו מתחילים בבניית ביתנו המשותף".
"החברים ששמעו על מיקום החתונה מאוד התעניינו, חלקם לא ידעו איפה זה עמונה וחלקם חשבו שעמונה כבר אינה קיימת אחרי ההריסה", מציינת אילת.
היא אומרת כי היא מרגישה תחושת שליחות, "בחתונה יש את הנקודה האישית אבל יש גם את העניין של עוד מישהו שבונה בית יהודי עם חברים ומשפחה וזה לא משהו קטן".
אילת מספרת כי בהתחלה ההורים רצו שהחתונה תהיה באולם כמו כל הורה שרוצה לילדיו את החתונה הכי מושלמת אבל מבחינה אידיאולוגית לא הייתה מחלוקת כלל וכולם תמכו.
"הארגון לא היה פשוט", היא אומרת, "הבאנו למקום אוהל, גנרטור, תאורה וגם ושירותים בעזרתו של סגן ראש המועצה, רפי בן בשט, שעשה כל מה שהוא יכול כדי לעזור לנו".
גם אנשי עמונה קיבלו בברכה את החתונה, "התקשרו אלינו אנשים מעמונה שלא מכירים אותנו והציעו עזרה וזה מאוד מחמם את הלב".
אילת סטודנטית למדעי החברה ותקשורת במכללה באשקלון, היא גורשה בקיץ מנצרים וכעת מתגוררת באריאל. יצחק סטודנט למדעי המחשב ומתמטיקה במכללה באריאל, תושב שערי תקווה. לאחר החתונה יגור הזוג הצעיר באריאל עם קהילת נצרים.
הם הכירו בשבת סטודנטים שהתקיימה בעמונה כמה ימים לפני ההריסה. במוצאי שבת צילמו יחדיו סרט שנועד לקרוא לאנשים מרחבי הארץ להגיע ולהילחם נגד ההריסה. אילת מספרת כי הם עבדו יחד על הסרט מיום ראשון ועד יום שלישי וביום שלישי בלילה עלו יחד לעמונה על מנת להשתתף באופן פעיל במאבק.
בבוקר נפרדו דרכיהם כשיצחק החליט לעלות על אחד הגגות יחד עם המצלמה ואילת נכנסה לאחד הבתים. שוטר שהבחין ביצחק מצלם אותו מהגג ממול החליט לא לעבור על כך בשקט. הוא עלה לגג ולאחר שלא הצליח לבדו לגרום לו להפסיק לצלם, קרא לאחד מחבריו לעזרה ויחד הם השתלטו על יצחק ושברו את המצלמה. אחד השוטרים הכה את יצחק בראשו והוא נזקק לחמישה תפרים בראשו פונה לבית חולים.
"ניסיתי להשיג את יצחק במהלך הבוקר ללא הצלחה", אומרת אילת, "בסופו של דבר הוא ענה לי וסיפר לי שהוא בדרך לבית חולים". למחרת הגיעה אילת לבקר את יצחק בבית החולים ומאז הם ביחד.
"ההחלטה על חתונה בעמונה לא הייתה קשה", מגלה אילת, " היה לנו ברור שנתחתן במאחז ולא באולם. בעמונה יש אמירה אישית בשבילנו כי שם הכרנו וגם אמירה כללית של בניית בית, במקום שבו הם הרסו את הבתים אנחנו מתחילים בבניית ביתנו המשותף".
"החברים ששמעו על מיקום החתונה מאוד התעניינו, חלקם לא ידעו איפה זה עמונה וחלקם חשבו שעמונה כבר אינה קיימת אחרי ההריסה", מציינת אילת.
היא אומרת כי היא מרגישה תחושת שליחות, "בחתונה יש את הנקודה האישית אבל יש גם את העניין של עוד מישהו שבונה בית יהודי עם חברים ומשפחה וזה לא משהו קטן".
אילת מספרת כי בהתחלה ההורים רצו שהחתונה תהיה באולם כמו כל הורה שרוצה לילדיו את החתונה הכי מושלמת אבל מבחינה אידיאולוגית לא הייתה מחלוקת כלל וכולם תמכו.
"הארגון לא היה פשוט", היא אומרת, "הבאנו למקום אוהל, גנרטור, תאורה וגם ושירותים בעזרתו של סגן ראש המועצה, רפי בן בשט, שעשה כל מה שהוא יכול כדי לעזור לנו".
גם אנשי עמונה קיבלו בברכה את החתונה, "התקשרו אלינו אנשים מעמונה שלא מכירים אותנו והציעו עזרה וזה מאוד מחמם את הלב".
אילת סטודנטית למדעי החברה ותקשורת במכללה באשקלון, היא גורשה בקיץ מנצרים וכעת מתגוררת באריאל. יצחק סטודנט למדעי המחשב ומתמטיקה במכללה באריאל, תושב שערי תקווה. לאחר החתונה יגור הזוג הצעיר באריאל עם קהילת נצרים.