"היס עדיין זוכה להגנת המערכת"

תואר 'אביר איכות השלטון' הוענק לחושף פרשת גניבת האברים במכון לרפואה משפטית שקובע: המערכת ממשיכה לגונן על פרופ' היס.

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ב באייר תשס"ז

לפני ימים אחדים התקשר השופט בדימוס גבריאל בך לביתו של ד"ר חן קוגל ובישר לו על החלטת התנועה לאיכות השלטון להעניק לו את התואר 'אביר איכות השלטון'. זאת בשל מעורבותו המכרעת בחשיפת פרשת העלמת האיברים במכון לרפואה משפטית באבו כביר.

כזכור, לפני שנים אחדות התפוצצה בקול רעש תקשורתי גדול פרשת ההתנהלות החמורה של העלמת איברי נפטרים על ידי אנשי המכון לרפואה משפטית, תחת ניצוחו של מנהל המכון הפרופ' יהודה היס.

בעקבות חשיפת הפרשה הוקמה ועדת בדיקה בראשות השופט סגלגון. בתום דיוניה קבעה הועדה כי במכון נעשו מעשים חמורים ביותר, חלקם פליליים.

אנחנו משוחחים עם ד"ר קוגל לרגל קבלת ההודעה שהפתיעה אותו על קבלת תואר 'אביר איכות השלטון'. קוגל מתאר מציאות עגומה, המלווה את התנהלות המכון המשפטי גם כיום, על אף חקירת ועדת סגלגון ומסקנותיה החמורות.

"בעקבות החקירה המערכת נרתמה למשימה אחת והיא לברר מי היה האיש שהלשין, שחשף את הנתונים ולא מי ביצע את המעשים החמורים ואיך מטפלים בו כדי למנוע את המשך ההתנהלות הזו. נחקרתי ארוכות בניסיון לברר איך הגיעו אלי הפרטים המפלילים. כל זה בשעה שהמסמכים, הצילומים והתעודות היו אמורים להוביל לחקירת הנהלה".

בעקבות חשיפת הפרשה נאלץ ד"ר קוגל לעזוב את תפקידו כמנתח בכיר במכון לרפואה משפטית, ואילו פרופ' היס, החשוד המרכזי בכך שתחת ידו בוצעו העבירות נותר בתפקידו, אם כי הגדרת התפקיד שונתה והוא כיום לא מנהל המכון אלא הרופא הראשי של המכון. "חוץ מהניהול האדמיניסראטיבי שנלקח מידיו לבית החולים אסף הרופא, הוא נשאר בדיוק באותו משרד, עם אותה מזכירה, עם אותן סמכויות. אין מעליו מנהל רפואי, כך שהוא נמצא ממש כמעט באותו מקום שבו הוא היה בעבר. דני נווה, כשר בריאות, התחיל מהלך של הדחה שלו אבל המשרד החזיר אותו".

למרות ההאשמות הכבדים כלפי הנהלת המכון והעומד בראשו, כפי שקבעה ועדת סגלסון, ו"למרות שהשופט קבע שבין שאר ההתנהלויות הבעייתיות שלה שיבשה ההנהלה נתונים בבדיקות איכות הסביבה, ואף שפכה חומרים רעילים כדי להוכיח בעיות זיהום חמורות ולקבל בעקבות כך תקציב גבוה יותר. השופט קבע שמדובר בעבירה פלילית אבל המשטרה החליטה שלא לחקור את הפרשה הזו".

כשד"ר קוגל מצטט את השופט סגלגון כמגדיר את התנהלות פרופ' היס "הצגת מצג שווא לבית המשפט", הוא מתכוון בין השאר למסמכי נתיחת גופות במכון שעליהם היה חתום היס עצמו בה בשעה שהוא עצמו לא היה נוכח באותה שעה במכון. "מתמחים ביצעו את הנתיחה והוא שלא היה במכון חתם על המסמכים. כך נוצר מצב שבו שופט הבין שמאחורי מסקנות הנתיחה עומד אדם מוכר ובכיר, בה בשעה שמי שבאמת ביצע את הנתיחה זוטר. צריך להבין שגורלם של חשודים במעשי רצח הוכרע בצורה שכזו. השופט הבין דבר אחד כשמה שקרה היה דבר אחר".

קוגל תמה כיצד זה בסוגיה זו קבעה המשטרה שלמרות המסמכים שנחתמו כאילו בידי היס עצמו כשהוא כלל לא היה במקום לא נמצאה בדבריו עדות שקר "המשטרה חקרה וקבעה שהעדויות של היס על חתימות המסמכים אמרה שלא נמצאו ראיות לעדויות שקר. על פניו נראה שהמשטרה קיימה חקירה למראית עין. חקירה שנועדה אך ורק לטיוח הפרשה. המשטרה מתנהלת בצורה תמוהה ביותר. הרי אין ספק שכיום היא מדקדקת מול כל אדם אחר על קוצו של יוד והנה כאן, כשעומד אדם ומציג 'מצג שווא' כהגדרת השופט סגלסון, אנחנו רואים שהפרקליטות נלחמת להסתרה ולהענקת מגננה לתפקודו. כל אדם אחר שהיה מואשם בדברים דומים היה מוצא את עצמו מאחורי סורג ובריח".

כמה אנשים לדעתך יושבים בכלא על לא עוול בכפם בגלל חוות הדעת המשפטית של פרופ' היס?

"אני לא יודע כמה, אבל ברור לי שישנם רבים כאלה"

המשטרה מגנה על פרופ' היס כדי למנוע תביעה של האנשים הללו לפתוח את התיק מחדש?

"זו בדיוק הנקודה. אין תקציב ואין יכולת לפתוח תיקים מחדש, אז הכי נוח זה לגבות את פרופ' היס ולחקור את מי שחשף את הנתונים והלשין. גם אם פתיחה מחודשת של התיקים זו הבעיה של הרשויות לא יתכן לתת להיס להמשיך בתפקודו ובהתנהלותו. גם אם לא רוצים לפתוח את התיקים, מה שלא נכון היה לעשות לדעתי כי זה לא צודק כלפי היושבים בכלא, אבל לפחות שהיו מקפיאים את פעילותו של היס. לא יתכן לאפשר לו להמשיך בתפקוד רגיל. אבל הם העדיפו להגיע אתו למאזן אימה. אנחנו נוותר להיס על חטאי העבר והוא יקבל “רשיון” להמשיך בתפקידו כשההנהלה מתגייסת לחפות עליו. חמור מאוד שהתנהלות כזו מתרחשת במכון ששייך בעצם למדינה".

יתכן שפרופ' היס מאיים במידע שהוא מחזיק בראשו על המדינה והיא נאלצת לגונן עליו?

"לא נראה לי. אני יודע שאני הורס כאן כמה תיאוריות קונספירציה, אבל לא נראה לי שמה שעומד מאחורי ההתנהלות הזו של המערכת הוא תיק אות תיקים ספציפיים. נראה לי שמדובר במצב שבו פרופ' היס מקבל הגנה כי הוא שייך לקבוצת האנשים, לקליקה, שחושבת שמותר לה לעשות הכול ומנגד במערכת התחושה היא שמדובר באדם שהיה אתם בפעילויות שונות שלא תמיד רוצים לדבר עליהם, אדם שהיה איתם בחדרים הסגורים במשך שנים, הם חשים שלא יתכן להפקיר אותו כעת".

אתה מעריך שגם כיום מתנהלים דברים דומים במכון?

"קשה לי להאמין. היום הציבור עוקב ויודע. החברה קדישא מודעת לזה והחברה רגישה. הפרשה כבר התפוצצה. קשה לי להאמין שגם כיום יכולים להתבצע מעשים כמו בעבר".

באשר לנטילת אברי הנפטרים בידי היס תוההד"ר קוגל כיצד זה התקבלה הצהרתו של היס כי לא ידע שהדבר אסור. "מה זאת אומרת הוא לא ידע שזה אסור? מי אם לא הוא אמור לדעת את החוק? נראה לך שהמשטרה הייתה מקבלת אמירה כזו מאדם אחר? אם הייתי גונב פירות מהירקן ואומר שלא ידעתי שזה אסור, מישהו היה מקבל את זה?"

ביקורתו החריפה של ד"ר קוגל מתייחסת גם למציאות בה המכון המשפטי הוא המכון היחיד מסוגו בישראל. "אנחנו אחת המדינות הבודדות בעולם, כולל מדינות קטנות ביותר שיש להן רק מכון משפטי אחד. כך נוצר מצב שבית המשפט שומע רק דעה אחת, הדעה המחמירה ואפילו לא יודע שקיימת אפשרות לנתח את הדברים אחרת, להבין את הנתונים בצורה אחרת. אם המכון מגדיר חבלה מסוימת כמכה שהביא למוות הרי ברור לשופט אם יש מכה ברור שמישהו הכה ואותו יש למצוא. אבל יתכן שבבדיקה נוספת של גורם אחר החבלה הזו תתפרש כנפילה, אבל בית המשפט בכלל לא מכיר את האפשרות הפרשנית הזו כי לא קיים מכון משפטי נוסף". לטעמו של קוגל זו העילה למציאות בה רק 2.8% מהתיקים החמורים שנפתחים מסתיימים בזיכוי.

"יש בעיה עם התנהלות המכון המשפטי ועד שהמדינה לא תפנים את זה המציאות לא תתחיל להשתנות. מדבר בהתנהלות שנמשכת עשרים שנה", חותם קוגל את דבריו.

יצוין כי בימים אלה מנהל ד"ר קוגל, לאחר שנאלץ לעזוב את תפקידו במכון לרפואה משפטית, חברה שמבקשת להעתיק את מודל המחלקה הצבאית לטיפול במשפחות נפגעים גם לזירה האזרחית. החברה בניהולו מבקשת להעניק למשפחות הנפטרים סיוע נדרש, כסעד נפשי וכיוצא באלה. כמו כן פועל קוגל בתפקידו הצבאי כראש יחידה לזיהוי קורבנות צה"ל ופועל מול אנשי הרבנות הצבאית ואנשי חיל הרפואה.