ילדים דוברי רוסית כשפת אם שלמדו לקרוא רוסית לפני שלמדו לקרוא עברית הראו תוצאות גבוהות יותר במבחני שטף ודיוק בקריאת עברית מאשר ילדים שדיברו רק עברית או רוסית בלי לדעת לקרוא, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה.
במהלך המחקר, בהנחייתם של פרופ' מרק לייקין ופרופ' דוד שר, נבדקו 129 תלמידי כיתה א' שחולקו לשלוש קבוצות: דוברי רוסית כשפת אם שלמדו את אבני היסוד של הקריאה ברוסית לפני חשיפתם לעברית כתובה; דוברי רוסית כשפת אם שלא למדו רוסית כתובה וילדים חד לשוניים דוברי עברית. הילדים עברו מבחנים שבחנו את היכולות השפתיות שלהם עם תחילת כיתה א' ומבחני קריאה וכתיבה נוספים עם תום השנה.
מהממצאים עולה כי הילדים שדיברו רוסית כשפת אם וידעו לקרוא ברוסית הראו יתרון בולט בשליפת מילה לפי הצליל הפותח שלה והראו תוצאות גבוהות יותר במבחני שטף ודיוק בקריאה. עוד נמצא כי לא קיימים הבדלים במבחנים אלה בין דוברי הרוסית כשפת אם או העברית כשפת אם. לדבריה של החוקרת, ממצא זה מספק תמיכה לטענה שדו-לשוניות לכשעצמה אינה מקדמת את התפתחות מיומנויות הקריאה וכי יש צורך בידיעת קריאה של שפה נוספת.
בנוסף, נבדקו במחקר גם 107 תלמידי כיתה ה', שחולקו לאותן שלוש קבוצות. בחלק זה של המחקר נבדקו התלמידים לגבי השפעה אפשרית של ידע בקריאה ברוסית על היכולת ללמוד שפה שלישית - אנגלית. גם כאן נמצא יתרון מובהק לקוראי הרוסית על שתי הקבוצות האחרות.
לדבריה של ד"ר שוורץ, גם מי שלמד לקרוא רוסית אבל לא הרבה להשתמש ביכולת זו הראה יכולת טובה יותר של למידת האנגלית.עוד הוסיפה כי במרבית המחקרים בתחום זה נבדקה ידיעת הקריאה באנגלית כתורמת ללמידה טובה יותר של שפות אחרות, אולם מכיוון שאנגלית נחשבת לשפה "לא-רגילה" מבחינת הקשר בין האות לצליל, קשה היה להשליך את ממצאי המחקר על כלל השפות "הרגילות". מכיוון שרוסית נחשבת לשפה ייחודית מבחינת מורכבות המבנה הלשוני והיחסים בין האות לצליל, ניתן לומר שידע בקריאת רוסית תורם לרכישה קלה וטובה יותר של שפה כתובה אחרת.
במהלך המחקר, בהנחייתם של פרופ' מרק לייקין ופרופ' דוד שר, נבדקו 129 תלמידי כיתה א' שחולקו לשלוש קבוצות: דוברי רוסית כשפת אם שלמדו את אבני היסוד של הקריאה ברוסית לפני חשיפתם לעברית כתובה; דוברי רוסית כשפת אם שלא למדו רוסית כתובה וילדים חד לשוניים דוברי עברית. הילדים עברו מבחנים שבחנו את היכולות השפתיות שלהם עם תחילת כיתה א' ומבחני קריאה וכתיבה נוספים עם תום השנה.
מהממצאים עולה כי הילדים שדיברו רוסית כשפת אם וידעו לקרוא ברוסית הראו יתרון בולט בשליפת מילה לפי הצליל הפותח שלה והראו תוצאות גבוהות יותר במבחני שטף ודיוק בקריאה. עוד נמצא כי לא קיימים הבדלים במבחנים אלה בין דוברי הרוסית כשפת אם או העברית כשפת אם. לדבריה של החוקרת, ממצא זה מספק תמיכה לטענה שדו-לשוניות לכשעצמה אינה מקדמת את התפתחות מיומנויות הקריאה וכי יש צורך בידיעת קריאה של שפה נוספת.
בנוסף, נבדקו במחקר גם 107 תלמידי כיתה ה', שחולקו לאותן שלוש קבוצות. בחלק זה של המחקר נבדקו התלמידים לגבי השפעה אפשרית של ידע בקריאה ברוסית על היכולת ללמוד שפה שלישית - אנגלית. גם כאן נמצא יתרון מובהק לקוראי הרוסית על שתי הקבוצות האחרות.
לדבריה של ד"ר שוורץ, גם מי שלמד לקרוא רוסית אבל לא הרבה להשתמש ביכולת זו הראה יכולת טובה יותר של למידת האנגלית.עוד הוסיפה כי במרבית המחקרים בתחום זה נבדקה ידיעת הקריאה באנגלית כתורמת ללמידה טובה יותר של שפות אחרות, אולם מכיוון שאנגלית נחשבת לשפה "לא-רגילה" מבחינת הקשר בין האות לצליל, קשה היה להשליך את ממצאי המחקר על כלל השפות "הרגילות". מכיוון שרוסית נחשבת לשפה ייחודית מבחינת מורכבות המבנה הלשוני והיחסים בין האות לצליל, ניתן לומר שידע בקריאת רוסית תורם לרכישה קלה וטובה יותר של שפה כתובה אחרת.