שרת החינוך, יולי תמיר, אומרת כי לא יהיה ניתן ליישם את החוק כי הכנסת אישרה אותו בלי לקבוע מהיכן יגיעו מיליוני השקלים הדרושים לכך.
כזכור הכנסת אישרה אתמול מליאת הכנסת פה אחד בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הקובעת חינוך חובה עד כיתה יב'. מדובר בהצעתם של יו"ר ועדת החינוך, ח"כ הרב מיכאל מלכיאור, ח"כ מנחם בן ששון, רונית תירוש וזבולון אורלב.
נזכיר כי עד היום חל חינוך החובה רק עד כיתה י'.
את הטענות על עלויותיו של החוק דחתה ביומן ערוץ 7 חברת הכנסת רונית תירוש שקבעה כי אמנם מדובר בהשקעה תקציבית, אך היא משתלמת כיוון שבני הנוער לא יצטרכו לסיוע של מוסדות רווחה וביטוח לאומי. ועל אחת כמה וכמה שנרוויח אם נציל אותם מהדרדרות לפשע ונצליח לשלב אותם במעגל העבודה..
לדבריה מדובר בחובה מוסרית של המדינה כלפי הנוער. היא מזכירה ש-12 שנות לימוד הן תנאי בסיסי לקבלה לעבודה.
לדבריה ישראל מצויה בצמרת בין המדינות בהן נשמרת ההתמדה הלימודית של התלמידים עד לתום 12 שנות לימוד. בדבריה היא מציינת נתון לפיו 95% מהתלמידים בישראל מסיימים את חוק לימודיהם, אולם לדבריה דווקא נתון זה עומד בעוכריה בנסותה לקדם את החוק. זאת כיוון שבמשרד האוצר מתקצבים מלכתחילה את תקציב החינוך רק ב-95% ממנו, כיוון שנלקחים בחשבון 5 אחוזי נשירה. וכעת כאשר היא דורשת להקצות משאבים שיאפשרו 100% אחריות חינוכית, משרד האוצר מגדיר זאת כתוספת תקציבית בלתי מתוכננת. "אני חושבת שצריך להתייחס לדברים כך: הילד היה צריך להיות ממילא במערכת החינוך, והמדינה הייתה צריכה לתקצב אותו, והנשירה שלו לא צריכה לגרום לאוצר לנסות ולחסוך על גבו".
כאמור, תירוש קובעת שהקמת מסגרות חינוך קטנות יותר מהרגיל, הממקדות את המאמץ באוכלוסיה המתקשה היא חלק ממחויבותה של המדינה לתלמידיה.
כזכור הכנסת אישרה אתמול מליאת הכנסת פה אחד בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הקובעת חינוך חובה עד כיתה יב'. מדובר בהצעתם של יו"ר ועדת החינוך, ח"כ הרב מיכאל מלכיאור, ח"כ מנחם בן ששון, רונית תירוש וזבולון אורלב.
נזכיר כי עד היום חל חינוך החובה רק עד כיתה י'.
את הטענות על עלויותיו של החוק דחתה ביומן ערוץ 7 חברת הכנסת רונית תירוש שקבעה כי אמנם מדובר בהשקעה תקציבית, אך היא משתלמת כיוון שבני הנוער לא יצטרכו לסיוע של מוסדות רווחה וביטוח לאומי. ועל אחת כמה וכמה שנרוויח אם נציל אותם מהדרדרות לפשע ונצליח לשלב אותם במעגל העבודה..
לדבריה מדובר בחובה מוסרית של המדינה כלפי הנוער. היא מזכירה ש-12 שנות לימוד הן תנאי בסיסי לקבלה לעבודה.
לדבריה ישראל מצויה בצמרת בין המדינות בהן נשמרת ההתמדה הלימודית של התלמידים עד לתום 12 שנות לימוד. בדבריה היא מציינת נתון לפיו 95% מהתלמידים בישראל מסיימים את חוק לימודיהם, אולם לדבריה דווקא נתון זה עומד בעוכריה בנסותה לקדם את החוק. זאת כיוון שבמשרד האוצר מתקצבים מלכתחילה את תקציב החינוך רק ב-95% ממנו, כיוון שנלקחים בחשבון 5 אחוזי נשירה. וכעת כאשר היא דורשת להקצות משאבים שיאפשרו 100% אחריות חינוכית, משרד האוצר מגדיר זאת כתוספת תקציבית בלתי מתוכננת. "אני חושבת שצריך להתייחס לדברים כך: הילד היה צריך להיות ממילא במערכת החינוך, והמדינה הייתה צריכה לתקצב אותו, והנשירה שלו לא צריכה לגרום לאוצר לנסות ולחסוך על גבו".
כאמור, תירוש קובעת שהקמת מסגרות חינוך קטנות יותר מהרגיל, הממקדות את המאמץ באוכלוסיה המתקשה היא חלק ממחויבותה של המדינה לתלמידיה.