בצעד "היסטורי" וחסר תקדים, שיגרו אנשי נטורי קרתא מכתב תנחומים לכל המשפחות השכולות מהטבח שאירע ישיבת מרכז הרב בירושלים. אחד מדוברי הקהילה אמר לערוץ 7 כי היו הרבה התלבטויות האם לשלוח מכתב כזה, "מצד אחד אין מקום לציונות בפלסטין אך מצד שני מדובר ברצח כואב", אמר וציין, "החלטנו בסופו של דבר לשגר מכתב למשפחות אך לא לישיבה שאנו מתנגדים להשקפותיה ודרכיה".

"הננו משגרים בזה לקרובי הבחורים הנהרגים ז"ל, הלא הם המשפחות הנכבדות: משפחת 'מהרטה', משפחת 'הירשפלד', משפחת 'רוט', משפחת 'אביחיל', משפחת 'אלדד', משפחת 'כהן', משפחת 'מוזס', משפחת 'ליפשיץ'", נכתב. 



"הוי ואבוי! – אוי מה היה לנו! – ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה, על זאת תאבל הארץ, על הקצף והחרון האף המר שהופקר בעוה"ר דם ישראל כצבאות וכאילות השדה, (ירמי' ד') על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף ה' ממנו.

את אשר יגורנו בא, אנו חברי נטורי קרתא מיסודו של הישוב הישן בירושלים עיה"ק תובב"א, (צאצי יושבי הארץ תלמידי השני המאורות הגדולים הגר"א והבעש"ט זי"ע), דואגים וכואבים על זה לילות וימים זה עשרות בשנים, למנוע פגעים ומקרים רעים כאלו בתוך מחנה העברים, כי מאז שהתחילה הסכסוך והלחימה עם הגוים פה ארה"ק, מבקשים הם לנקום נקמת עמם בכעס וחימה רח"ל, דם ישראל נשפך כמים בעוה"ר בלי הרף בתוך אדמת ארץ הקודש זה 60 שנה ויותר, וכדוגמת הטבח בישיבת חברון בשנת תרפ"ט ועד עתה, לדאבון לב.

בלתי אפשרי לשבת עוד בחיבוק ידים בזמן שמדת הדין שולטת באופן כה מר שנתקיים במילואה מאה"כ (דברים ל"ב) "מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה", ולזאת מחוייבים אנו עפ"י התורה לטכס עצה האיך להפסיק מעגל הדמים המחריד הלז, מכח הל"ת של (ויקרא י"ט) "לא תעמוד על דם רעך" וכנפסק בשו"ע (חו"מ סי' תכ"ו, סעי' א').

הנה עם ישראל ידועים מעולם לעם מבקשי שלום, כציווי התורה (משלי ג') דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום, (תהלים ל"ד) בקש שלום ורדפהו, ובפרט מוטל עלינו החיוב של דרישת שלום כלפי הגוים שאנו שוכנים ביניהם בזמן הגלות, וכמאה"כ בעת שגלו ישראל לבבל (ירמי' כ"ט) דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה וגו', כי בשלומה יהיה לכם שלום.

כמו כן מדת הרחמנות היא המסמלת זרעו של אברהם אבינו (יבמות ע"ט) ואפילו כלפי עבדים כנענים וגוים, והוא מכלל ההתדבקות במדותיו של הקב"ה, וכלשון הרמב"ם ז"ל (עבדים פ"ט, וע"ע מלכים פ"י) "אבל זרעו של אברהם אבינו והם ישראל שהשפיע להם הקב"ה טובת התורה וצוה אותם בחקים ומשפטים צדיקים רחמנים הם על הכל, וכן במדותיו של הקב"ה שצונו להדמות בהם הוא אומר ורחמיו על כל מעשיו וכל המרחם מרחמין עליו שנאמר ונתן לך רחמים ורחמך והרבך".

דווקא בשעה קשה ומרה זו, אולי הגיע כבר העת והשעה לעשות חשבון הנפש ולומר למלאך המשחית הרף, אולי כלנו כצאן טעינו, אולי הגיע הזמן להכיר בצדקת דרכי אבותינו ורבותינו ז"ל משך 2000 שנות גלות בהתנהגותם עם הגוים בדרישת שלום ורחמנות, בריצוי ופיוס, אולי עי"ז נזכה להמתקת הדינים להכריע את הכף לטובה ולברכה למנוע בעתיד אסונות מבהילות ומחרידות כאלו ח"ו, בקרב אחינו כל בית ישראל.

ידענו גם ידענו כי ע"י מעשינו התמידיים של דרישת שלום והכנעה כלפי הגוים, נחשדנו אצל רבים מבית ישראל כנותנים יד לרציחה ח"ו, אבל מה נעשה שמחוייבים אנו עפ"י התורה להסתכל על העתיד, כמאחז"ל (תמיד ל"ב) "איזה חכם הרואה את הנולד", ועל מאורעות כאלו הננו פוחדים ורועדים לבל יאונה, וכדי לקדם את פני הרעה ולמען הצלת הכלל, הננו צועדים ב'דרכי הגלות' של אבינו הזקן ישראל סבא, (עיי' רמב"ן, רבינו בחיי, וישלח) כמאה"כ "אדוני עשיו - עבדך יעקב", וכדרכו של רבי יוחנן בן זכאי (גיטין נ"ו) כלפי הרומיים שהחריבו את ביהמ"ק והגלו את ישראל מארצם, בהכרזתו לפניהם דברי שלום "שלמא עלך מלכא".

ולכם משפחות הנהרגים האומללים ז"ל, אנו מאחלים מקרב לב עמוק "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבילי ציון וירושלים", השי"ת יחזק את לבבכם השבור והרצוץ לרסיסים, ולא תוסיפו לדאבה עוד, ומי שאמר לעולמו די יאמר לצרותינו די, עדי נזכה כלנו יחד מקטנם ועד גדלם לנחמת ציון וירושלים, ומלאה הארץ דעה את ה', כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים, אנס"ו.

כ"ד



נטורי קרתא של היהדות החרדית בארץ הקודש