הפורום המשפטי למען א"י, תושבים מעפרה וחוג הפרופסורים לחוסן מדיני עתרו היום לבג"ץ בתביעה להורות לשרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, לבטל את הענקת פרס ישראל לפרופ' זאב שטרנהל. זאת תוך קביעה שמדובר במהלך בלתי סביר.



בעתירה נטען כי בשל התבטאויותיו של הפרופ' שטרנהל מעל דפי עיתון "הארץ", בשנת 2001 בהן הוא הכיר בלגיטימיות של המאבק המזוין הפלסטיני וטען כי היה נבון יותר למקדו במתנחלים, אין הוא ראוי לפרס ישראל. "מדובר בפרס המבטא את המדינה כולה, את הקוסנסואלי, המשותף והמאחד. מי שמתיר את דמם של אזרחים ישראליים אינו ראוי לפרס זה", אומרים העותרים.



העותרים טוענים כי סביר להניח שהתבטאותו של הפרופ' שטרנהל לא עמדה לפני וועדת השופטים שהמליצה להעניק לו את הפרס. הם מציינים בעתירתם כי הוועדה אינה רושמת פרוטוקולים של דיוניה ואף לא עורכת תמצית, או רישום אחר, של החומר המונח לפניה. כמו כן יצוין כי על פי תקנון הפרס, אף שהדבר אינו מעוגן בהוראה חוקית כלשהי, דיוני הוועדה הנם סודיים.



לנוכח אלה קובעים העותרים כי "בתקנון הפרס אין הליך מובנה של בדיקת המועמדים והתאמתם לפרס, מעבר לחומרים המובאים בפני הוועדה על ידי מגישי המועמדויות. לוועדה אין כלים, אפוא, לאסוף את הנתונים הרלוונטיים ובהיעדר פרוטוקול אין לדעת מהי התשתית עליה התבססה ההחלטה. מהטעמים האלה, אין להניח כי כל הנתונים הרלוונטיים היו בפני הוועדה ואין להניח לוועדה ליהנות מחזקת החוקיות של המעשה המנהלי".



על השאלה 'האם יש סמכות לבג"צ להתערב בסוגיית הפרס' משיבים העותרים וטוענים כי בחינת השאלה האם שטרנהל ראוי למתן הפרס מן הבחינה הציבורית, היא שאלה הכפופה לביקורת שיפוטית ככל החלטה מנהלית אחרת. "גם בהנחה שכל המידע הונח בפני ועדת השופטים, אין מדובר בהחלטה סבירה. להבדיל מכישורים מקצועיים של הפרופ' שטרנהל, השאלה האם ראוי מבחינה ציבורית להעניק לו את הפרס אינה מצויה בתחום מומחיותה הבלעדית של הוועדה ולכן, טעמי אי-התערבות של כבוד בית המשפט אינם קיימים כאן. משכך, פתוחה בפני בית המשפט הדרך לבחון את סבירותה של ההחלטה", כותבים העותרים בכתב העתירה.



לטעמם של העותרים "הענקת פרס הצטיינות ציבורי, שהוא כיום הגבוה והמכובד ביותר, למי שמכיר בלגיטימיות של פעולות טרור נגד מגזר באוכלוסייה, חורגת באורח משמעותי ממתחם הסבירות, הואיל ולא ניתן המשקל הראוי לאופיו הממלכתי של הפרס ומנגד - להתבטאות המערערת על קדושת החיים של בני מגזר מסוים באוכלוסיה".



עו"ד יצחק בם, בא כוחם של אנשי הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, קובע כי "מתן פרס ישראל למי שהצדיק את הטרור הערבי כנגד מתיישבים יהודים מערער את אמון הציבור במוסד הפרס והופך את המערכת הציבורית לחוכא ואיטלולא בעיני מי שאינם סבורים שרצח מתנחלים בידי מחבלים הנו בבחינת "מאבק לגיטימי".



כאן המקום להזכיר כי מקור המחאה נגד הענקת הפרס לשטרנהל היא במאמרים אותם פרסם בתקשורת ועוררו סערה. כזכור, במאמרו "מול ממשלה סהרורית" הארץ 11/05/2001, פרופ' שטרנהל הכיר שטרנהל לכאורה בלגיטימיות של הטרור הערבי ביהודה ושומרון ויעץ למחבלים הערביים למקד את רציחותיהם במתיישבים ביהודה ושומרון, כדי שבאופן זה ישורטט הגבול בין ישראל שבתוך הקו הירוק לבין יהודה ושומרון: "לרבים בישראל, אולי אף לרוב המצביעים, אין ספק בדבר הלגיטימיות של ההתנגדות המזויינת בשטחים עצמם. אילו היתה בפלשתינים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות ולא פוגעים בנשים ובילדים, ונמנעים מירי על גילה, על נחל עוז ועל שדרות, כן היו נמנעים מהנחת מטענים מצידו המערבי של הקו הירוק. בדרך זו היו הפלשתינים משרטטים בעצמם את פרופיל הפתרון שממילא יושג בעתיד: הקו הירוק המתוקן יהיה גבול בינלאומי ושטחים יוחלפו כדי לפצות את הפלשתינים על האדמות שכבר סופחו לישראל ואולי עוד יסופחו".



כזכור, עוד קודם לכן כתב שטרנהל ביום ה-05/04/1988 בעיתון דבר כי "רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית".

כאן המקום להזכיר כי באחרונה הפיצו אנשי הפורום המשפטי ברשת האינטרנט עצומה הקוראת לביטול מתן הפרס לשטרנהל.