יותר מ-400 יצואנים עקיפים לא מצליחים לממש את ההטבה המגיעה להם במסגרת החוק לעידוד השקעות הון בשל הנהלים הבלתי ישימים. כך אומר פנחס קימלמן, יו"ר פורום מנהלי הכספים בהתאחדות התעשיינים ומשנה למנכ"ל אסם.
קימלמן מציין, כי היצוא העקיף כבר מגיע לכ-2 מיליארד דולרים בשנה.
בשנת 2005 שונה החוק לעידוד השקעות הון כך שרק מי שמייצא 25% ממחזורו זכאי לקבל הטבות. בשנה שעברה אושרו תקנות היצואן העקיף אשר מאפשרות גם למפעלים אשר אינם מייצאים את תוצרתם באופן ישיר אלא מוכרים את התוצרת ליצואן הסופי להמנות עם הזכאים להטבות. עם זאת, לצורך הוכחת העמידה בתנאי סף היצוא וכדי לחשב את שיעור היצוא, קבעה רשות המיסים נוהל מסובך, במסגרתו נדרש היצואן העקיף להחתים את לקוחותיו - היצואנים הישירים על טופס בו עליהם לפרט את היקף הרכישות של הרכיב המשובץ במוצר הסופי, שיעור היצוא של המוצר הסופי בו משובץ הרכיב ובנוסף, חלוקת היצוא לשווקים המונים פחות מ-12 מיליון תושבים ושווקים המונים יותר מ-12 מיליון תושבים.
קימלמן מדגיש, כי מתלונות שהגיעו להתאחדות התעשיינים עולה שיצואנים עקיפים רבים מתקשים להשיג את האישור הנדרש ונדחים על הסף ע"י היצואן הישיר. בין היתר, מסיבות של סודיות מסחרית, סרוב של חברות מהתחום הביטחוני לחשוף נתונים; אי מוכנות של החברות לשאת בעלות הכספית של הכנה ואישור דו"ח כזה ועוד.
יצוין כי יצואן ישיר שיש לו כמה עשרות ספקים שכל אחד מהם מספק לו עשרות רכיבים או יותר, עשוי במהלך השנה להידרש לספק מאות דו"חות כאלו.
חלק ניכר מהיצואנים העקיפים הם מפעלי תעשייה קטנים ובינוניים בפריפריה, המהווים קבלני משנה של חברות תעשייתיות ויצואניות גדולות, דוגמת מפעלי התעשייה הביטחונית.
קימלמן מדגיש, כי הנוהל שקבעה רשות המיסים לקבלת ההטבות מרוקן למעשה מתוכן את תקנות היצואן העקיף ומונע בפועל ממפעלים לממש את זכותם מכוח החוק לעידוד השקעות הון.
הוא קרא ליהודה נסרדישי, מנכ"ל רשות המסים לפעול לפתרון הבעייה באמצעות קביעת נוהל ישים שיאפשר למפעלים המייצאים באופן עקיף, לממש ההטבות המגיעות להם מכח החוק.
קימלמן מציין, שהתמוטטות שער הדולר גרמה ליצואנים לנזקים בלתי הפיכים שעוד יהיו להם השלכות קשות על הצמיחה והתעסוקה במשק, ובנסיבות אלו רצוי להקל על היצואנים ולא לפגוע בהם פגיעה נוספת באמצעות סבך הבירוקרטיה.
התאחדות התעשיינים מבקשת מרשות המיסים, לפשט תקנות אלו, על מנת שניתן יהיה ליישמן.
קימלמן מציין, כי היצוא העקיף כבר מגיע לכ-2 מיליארד דולרים בשנה.
בשנת 2005 שונה החוק לעידוד השקעות הון כך שרק מי שמייצא 25% ממחזורו זכאי לקבל הטבות. בשנה שעברה אושרו תקנות היצואן העקיף אשר מאפשרות גם למפעלים אשר אינם מייצאים את תוצרתם באופן ישיר אלא מוכרים את התוצרת ליצואן הסופי להמנות עם הזכאים להטבות. עם זאת, לצורך הוכחת העמידה בתנאי סף היצוא וכדי לחשב את שיעור היצוא, קבעה רשות המיסים נוהל מסובך, במסגרתו נדרש היצואן העקיף להחתים את לקוחותיו - היצואנים הישירים על טופס בו עליהם לפרט את היקף הרכישות של הרכיב המשובץ במוצר הסופי, שיעור היצוא של המוצר הסופי בו משובץ הרכיב ובנוסף, חלוקת היצוא לשווקים המונים פחות מ-12 מיליון תושבים ושווקים המונים יותר מ-12 מיליון תושבים.
קימלמן מדגיש, כי מתלונות שהגיעו להתאחדות התעשיינים עולה שיצואנים עקיפים רבים מתקשים להשיג את האישור הנדרש ונדחים על הסף ע"י היצואן הישיר. בין היתר, מסיבות של סודיות מסחרית, סרוב של חברות מהתחום הביטחוני לחשוף נתונים; אי מוכנות של החברות לשאת בעלות הכספית של הכנה ואישור דו"ח כזה ועוד.
יצוין כי יצואן ישיר שיש לו כמה עשרות ספקים שכל אחד מהם מספק לו עשרות רכיבים או יותר, עשוי במהלך השנה להידרש לספק מאות דו"חות כאלו.
חלק ניכר מהיצואנים העקיפים הם מפעלי תעשייה קטנים ובינוניים בפריפריה, המהווים קבלני משנה של חברות תעשייתיות ויצואניות גדולות, דוגמת מפעלי התעשייה הביטחונית.
קימלמן מדגיש, כי הנוהל שקבעה רשות המיסים לקבלת ההטבות מרוקן למעשה מתוכן את תקנות היצואן העקיף ומונע בפועל ממפעלים לממש את זכותם מכוח החוק לעידוד השקעות הון.
הוא קרא ליהודה נסרדישי, מנכ"ל רשות המסים לפעול לפתרון הבעייה באמצעות קביעת נוהל ישים שיאפשר למפעלים המייצאים באופן עקיף, לממש ההטבות המגיעות להם מכח החוק.
קימלמן מציין, שהתמוטטות שער הדולר גרמה ליצואנים לנזקים בלתי הפיכים שעוד יהיו להם השלכות קשות על הצמיחה והתעסוקה במשק, ובנסיבות אלו רצוי להקל על היצואנים ולא לפגוע בהם פגיעה נוספת באמצעות סבך הבירוקרטיה.
התאחדות התעשיינים מבקשת מרשות המיסים, לפשט תקנות אלו, על מנת שניתן יהיה ליישמן.