בני בן דוד, שבנו דני נפל במהלך מלחמת לבנון השנייה באירוע הטראגי בו השיגה קטיושה קבוצת חיילים ליד גדר בית העלמין של קיבוץ כפר גלעדי, תובע מהרמטכ"ל לנקות את שמם של החיילים. זאת לאחר ששמם של הנופלים באירוע הוכפש, לדבריו, במספר דיווחים ופרסומים שונים נהרגו לאחר שזלזלו בהנחיות הבטיחות שניתנו להם.
כזכור ביום ה-6.8.06 פגעה קטיושה בקבוצת חיילי מפקדה צה"ליים שהתמקמו סמוך לגדר בית העלמין של כפר גלעדי. 12 מהם נהרגו מהפגיעה.
זמן קצר לאחר האירוע החלו מופצים בכלי תקשורת שונים דיווחים סותרים ומחלקם השתמע כאילו החיילים הוזהרו על ידי גורמים מכפר גלעדי שלא להתמקם דווקא בנקודה זו. לעומת זאת נשמעו גם טענות הפוכות כאילו אנשי הקיבוץ מנעו מהחיילים כניסה למתחם בטוח יותר בתוך גבולות הקיבוץ.
מאוחר יותר הציגו בקיבוץ לראווה את מכתבו של ראש מטה פיקוד צפון המטהר את הקיבוץ מאחריות לטרגדיה. במכתב נקבע שצה"ל הוא האחראי לאסון.
בני בן דוד, אביו של דני, אחד החיילים שנפלו באירוע ניצל לפני כארבעה חודשים את אירוע הפרידה מהאלוף בני גנץ ומסר לראש לשכת הרמטכ"ל מכתב אישי לרמטכ"ל, בו דרש ממנו כי כסמכות העליונה האחראית על חיילי צה"ל עליו לטהר את שמם המוכפש של החיילים. בן דוד ביקש מהרמטכ"ל להיפגש עמו ולשמוע את טענותיו וטענותיהם של הורים שכולים נוספים הרואים באופן בו הוצגו בניהם לאחר האירוע כהכפשת שמם.
לאחר שלא זכה למענה מלשכת הרמטכ"ל שלח בן דוד מכתב נוסף בו סיפר על מכתבו הקודם שעליו לא קיבל מענה וביקש פגישה עם רב אלוף אשכנזי כדי "להשמיע קולו של אב שכול שעוול נגרם לזכר בנו שנפל".
במכתבו השני הזכיר את אמירותיו של האחראי על הביטחון בכפר גלעדי שקבע בראיונות לתקשורת כי הזהיר את החיילים שלא להתמקם בנקודה בה פגעה הקטיושה. בן דוד קבע במכתבו לרמטכ"ל כי הבנים שנפלו לא היו במקום בשעה בה הזהיר הקב"ט, גדעון גלעדי. הוא מציין במכתבו כי החיילים הגיעו למקום בשעה 11:35 ואילו הקטיושה שהחריבה עליו את עולמו פגעה במקום בשעה 12:02 וב-27 הדקות הללו לא נמסרה לחיילים כל אזהרה. "אולי הוא הזהיר קבוצה אחרת", אומר בן דוד, "אבל את הבן שלי ואת החברים שלו הוא לא הזהיר", הוא קובע נחרצות.
את מכתבו לרמטכ"ל חותם בן דוד במילים ,אני חושב שאני זכאי לפגישה עמך כדי לטהר ולנקות את שמם של בני וחבריו". עוד כתב לאשכנזי כי חובתו כמפקד העליון של הצבא היא טיהור שמם של פקודיו.
יצוין כי במהלך אירוע הפרידה מהאלוף גנץ שוחח בן דוד עם אלוף פיקוד הצפון, גדי איזנקוט, והבהיר לו את השלכות מכתבו שנוצל, לטעמו, כדי להטיל את האחריות לנפילת החיילים להתנהלותם שלהם, אולם לדבריו אלוף הפיקוד לא השיב לטענותיו. מאוחר יותר הוזמן בן דוד לפגישה בביתו של אב שכול נוסף שבנו נפל באירוע, פגישה בה השתתף ראש מטה פיקוד צפון. ההורים השכולים הטיחו בו דברים אולם לדברי בן דוד הוא מצידו הצדיק את המכתב ומסירתו לקיבוץ כפר גלעדי.
מכתבו השני של בן דוד זכה לתגובה ראשונית מלשכת הרמטכ"ל. בשיחה טלפונית עם אנשי הלשכה נמסר לו כי המכתב, כמו גם מכתבו הראשון הגיעו לידיו של הרמטכ"ל. בן דוד שהיה משוכנע שכעת תיקבע לו פגישה עם אשכנזי התאכזב לגלות שלבד מהודעה לאקונית זו לא נמסר לו דבר נוסף והוא החליט לשגר לרמטכ"ל מכתב שלישי.
במכתב זה מביע בן דוד צער על ש"לצערי טרם מצאת זמן לשמוע אותי". בן דוד חזר על עיקרי טענותיו ואת דבריו חתם בקביעה "עליך לשמוע את טענותיו של אב שכול".
בן דוד מציין בדבריו אלינו כי בין מכתב למכתב חלף כחודש, ועד כה לא נמסר לו דבר מלשכת הרמטכ"ל לבד מההודעה שהמכתבים הגיעו לידי אשכנזי.
בפנייתנו ללשכת דובר צה"ל על מנת לברר את נסיבות ההתעלמות לכאורה מבן דוד, נמסר לנו היום כי "מר בן דוד מצוי בקשר עם לשכת הרמטכ"ל", וכי הוא שוחח עם לשכת הרמטכ"ל. לשמחתנו נמסר לנו על ידי דובר צה"ל כי "צפויה לו פגישה על הרמטכ"ל על פי בקשתו".
לשאלתנו אודות פרשת הכפשת זכר הבנים והטלת האשמה בהתנהלותם, אומרים לנו בלשכת דו"צ כי "איננו מכירים מקרה או גורם כלשהו בצה"ל או בקיבוץ כפר גלעדי שהשמיצו את זכר הנופלים באירוע זה. צה"ל מוקיר את זכרם", חותמים בלשכת דובר צה"ל את תגובתם.
לעומת דברים אלו קובע בן דוד נחרצות, כי לאמירה שהוא מקיים קשר עם לשכת הרמטכ"ל אין כל שחר ובסיס, וכי למעט האישור על קבלת מכתבו השני לא קיים ולא היה כל קשר בינו לבין הלשכה עד היום.
כאן המקום להוסיף ולציין כי במהלך החודשים האחרונים קיימו רשויות הצבא וההורים השכולים מגעים עם אנשי כפר גלעדי על מנת לתאם מקום ראוי להקמת אנדרטה לזכר הבנים שנפלו.
לפי שעה חלוקות הדעות כאשר אנשי הקיבוץ מסרבים להקים את האנדרטה במקום בו נפלו החיילים וטוענים כי מדובר בבית עלמין שאדמותיו אדמות פרטיות. לעומת זאת מציעים בקיבוץ להקים אנדרטה בנקודה סמוכה על גבעה הצופה אל בית העלמין ואל העמק ואל החרמון. ההצעה אינה מתקבלת על ידי מספר לא מבוטל של ההורים השכולים ואלה דורשים שהאנדרטה תוקם במקום המדויק בו פגעה הקטיושה. ההערכות הן שעד שלא תתקבל הסכמה המקובל על דעת אנשי כפר גלעדי לא יהיה ניתן לפתוח במהלכים הראשוניים לקביעת האנדרטה.