הכנסת אישרה פה אחד בקריאה טרומית, בתמיכת הממשלה, את הצעת חוק הפחתת פליטות גזי חממה של ח"כ אופיר פינס-פז, אשר חתמו עליה 70 חברי כנסת.
מדובר בפעם הראשונה בה ישראל מתחייבת לקבוע יעדים ולוחות זמנים מחייבים להפחתת בפליטות גזי החממה, על מנת להאבק בהתחממות כדור הארץ ומשבר האקלים.
הצעת החוק המפורטת קובעת סדרה של מנגנונים וכלים אשר יאפשרו לממשלה לעמוד ביעדים אלה. בפשרה שהושגה בין ח"כ פינס לשר גדעון עזרא נקבע כי לוחות הזמנים והיעדים הספציפיים ייקבעו בדיונים בועדת הפנים והגנת הסביבה בתאום עם הממשלה.
ח"כ אופיר פז-פינס: אמר כי "זהו יום ניצחון ענק עבור הגנת הסביבה בישראל. אחרי שנים של גרירת רגלים, הצעת החוק היא קפיצת דרך בקביעת מדיניות ברורה בישראל להשתלבות של במאבק העולמי נגד ההתחממות הגלובלית, לצידן של מרבית מדינות המערב".
ח"כ גלעד ארדן, מיוזמי הצעת החוק הוסיף כי "החוק יחייב את ממשלת ישראל לדון מחדש בהקמת תחנת הכוח הפחמית באשקלון כיון שהקמתה סותרת את המחויבות על פי חוק זה לצמצום פליטת גזי החממה וזיהום האוויר."
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "שינוי האקלים ותופעות ההתחממות הגלובלית מהווים את אחד האיומים הגדולים ביותר הניצבים לפתחה של מדינת ישראל ושל האנושות בכללה. חלון ההזדמנויות למניעת משבר האקלים הוא מיידי ומצומצם ויש לפעול לאלתר להפחתת פליטת גזי חממה לאוויר. עד היום לא הגדירה מדינת ישראל יעדים ברורים להפחתת פליטות גזי החממה בשטחה, ולא פעלה באופן מקיף למען קידומה של תוכנית לאומית אשר תביא להפחתת פליטות אלה.
בכך מפגרת ישראל אחרי רוב המדינות המפותחות ואינה תורמת את חלקה למאבק בהתחממות הגלובלית ובמשבר שינוי האקלים. זאת על אף שמיקומה של ישראל, על גבול המדבר ועל חוף הים, מבטיח שהיא תהיה בין הנפגעות הראשונות והעיקריות משהלכותיו של משבר האקלים העולמי. החוק המוצע מעניק לשר להגנת הסביבה סמכויות חיוניות לקביעת תוכנית פעולה להפחתת פליטת גזי חממה במטרה לעמוד ביעדים שנקבעו בו, לרבות סמכויות לשימוש בכלים כלכליים (כגון יצירת מנגנון לסחר בפליטות), להטלת מגבלות על פליטת גזי חממה ממקורות שונים, להטלת קנסות, לקביעת חובות רישום ודיווח וכן הלאה. החוק גם קובע את הקמתה של יחידת שינוי אקלים בתוך המשרד להגנת הסביבה, אשר תהה מופקדת על נושא זה."