אם קראתם את הספר 'מקימי' של נועה ירון-דיין, אתם זוכרים בוודאי את החבורה התל-אביבית המצליחנית שחבריה חזרו בתשובה בזה אחר זה. זה התחיל עם 'ברנר' החבר ("קראתי לו סוכן מכירות של ה', והייתי אומרת לו שיפסיק למכור לי אותו", נזכרת דנה בימים ההם), המשיך עם יובל דיין וחברתו דאז (ולימים אשתו) נועה ירון, כוכבת גל"צ והטלוויזיה, והדביק בהתלהבות גם את יתר בני החבורה, ביניהם גם את דנה, אחותו של יובל. "החבר גרר את יובל ויובל גרר את נועהל'ה ודנה", מספרת יעל דיין, אמם של יובל ודנה, ואם הייתם מצפים לשמוע בקולה שמץ של מרירות, הרי שהתבדיתם. יעל, על אף הופעתה החילונית בתספורת קצוצה וג'ינס, אומרת זאת בחיוך שלא מסגיר כלל את הקשיים עמם מתמודדת אם שלפני 13 שנה נטשו שני ילדיה באחת את אורח החיים שבו גידלה אותם ואימצו לעצמם דרך חדשה. א כל המשפחה עדיין זוכרת, למשל, את המקרה בו יעל ובעלה מיכאל עשו הפקה משפחתית ענקית לכבוד הילדים, עם המון אורחים וחברים. מיכאל פתח יין כדי לעשות לחיים, אך הילדים לא יכלו לשתות, כי אסור לשתות יין שנפתח בידי מי שמחלל שבת בפומבי. "זו היתה צפרדע ענקית לבלוע, אבל בלענו את הצפרדע והבאנו יין חדש", מספרת יעל בכנות ת ההתמודדות הלא פשוטה בחרו יעל ובתה החוזרת-בתשובה דנה להעביר לקהל באמצעות המופע שלהן "על גשר צר מאוד", שאותו הן מעלות ביחד כבר שמונה שנים. זהו מופע מרגש ומצחיק כאחד המבוסס על סיפור החיים האישי שלהן, בו הן מגוללות את סיפור ההתמודדות של הורים עם ילדיהם שחזרו בתשובה, כשהמטרה היא להביא לגישור ולקבלה בין דתיים וחילוניים, בעיקר בתוך המשפחה. והן עושות זאת, כאמור, מתוך ניסיונן האישי. בעקבות ההצלחה והביקוש נולד גם המופע השני - "וראה בנים לבניך", שעוסק במציאות המוזרה-מצחיקה של "נכד דוס עם סבתא חילונית". משפחה מתחזקת יעל, 59, קוסמטיקאית ומעצבת פנים במקצועה, מתגוררת בחולון יחד עם מיכאל בעלה, ומנהלת בביתה צהרון. יש לה שפה תל אביבית טיפוסית ואורח חייה הוא חילוני. אבל יותר מכל היא אישה מיוחדת וכנה להפליא, שעל פניה נסוך חיוך תמידי והיא מקרינה הרבה חום ואהבה לסביבתה. כשאני משתמשת במושג "הורה חילוני" יעל צוחקת ומתקנת אותי: "הילדים שלי לא אוהבים את המושג חילוני, אז אנחנו קוראים לזה - הורה כמוני, שעדיין לא חזר בתשובה". יעל נשואה בשנית, ולה 3 ילדים מבעלה הראשון קובי דיין (אחיה של השחקנית תיקי דיין), ממנו התגרשה. יובל (40), שהפך בשנים האחרונות למורה דרך רוחני ולמרצה מבוקש בתורת ברסלב, דנה (38), שחקנית, בימאית וכותבת, שחזרה בתשובה מספר חודשים לאחר אחיה הבכור יובל, ואור (30), שלאחרונה החלה גם היא לשמור שבת ולהתקרב ליהדות. יעל מספרת כי גם קובי, האב הביולוגי של ילדיה שנפטר בינתיים, קיבל את החזרה בתשובה של ילדיהם בחום רב. "הוא אמר להם: אתם השתגעתם, אבל מה אכפת לי, זה עניין שלכם ולא שלי...". יעל, שני ילדים שלך חזרו בתשובה, השלישית בדרך. בדקת את המזוזות בבית? יעל צוחקת. "בטח שבדקנו, יש לי חתן סופר סת"ם", היא אומרת ומתכוונת לניר שוורצמן, הבעל של בתה דנה, בעל תשובה גם הוא. אבל היא לא צריכה לבדוק מזוזות, כי נראה שהחזרה בתשובה של ילדיה עשתה רק טוב לקשר המשפחתי ביניהם. היא אמנם לא הכשירה את הכלים והמטבח, והם לא מצטרפים אליה לטיולים בשבת, אך ביחד הם הולכים האחד לקראת השני. כך למשל, כלים חד פעמיים הפכו למצרך מאוד מבוקש במטבח שלהם, וגם את הכשרויות השונות יעל למדה להכיר ממש מקרוב. "כשהם היו עדיין זוגות צעירים, ללא ילדים, הקשיים היו מינוריים יחסית, בגלל שהקשר בינינו היה מאוד טוב כל הזמן. הם נתנו לי להרגיש שזה נראה להם הגיוני שהם לא יכולים לכפות את עצמם", אומרת יעל. "כשנגמר המופע נעמדה אחת מהנשים ואמרה בהתרגשות: אנחנו משפחה ליטאית, הבן שלנו נהיה חסיד וכמעט ישבנו עליו שבעה. עכשיו אני מבינה שאנחנו עיוורים וטיפשים. אנחנו הולכים לעשות תשובה. אם את יכולה לקבל ככה את אמא שלך, והיא יכולה לקבל אותך כמו שאת, גם אני יכולה" "ההתנגשויות היו יותר כשהתחלנו לבקש ממנה לעשות דברים", מוסיפה דנה. "כל עוד לא נכנסנו לטריטוריה שלה, אז מבחינתה שנלבש ונאכל מה שאנחנו רוצים. אבל כשאמרנו למשל 'אמא תיטלי ידיים לפני שאת מכינה לנו אוכל', אז זה התחיל לדגדג לה". יעל: "הבת שלי אור עכשיו מאוד מתקרבת והיא אומרת לי להפסיק לנסוע בשבת. אז אמרתי לה, אל תציקי לי, תיקחי דוגמא מאחים שלך, כל מה שהם לא עשו לי כל השנים את רוצה לעשות לי עכשיו? אני כבר ותיקה בתשובה...". אך עם כל הרצון הטוב, לא תמיד אפשר להימנע מחיכוכים. כל בעל תשובה מבית חילוני יודע כי ההתמודדויות בתוך המשפחה הן לא פשוטות. פתאום הוא לא יכול לאכול את האוכל שאמא מבשלת, בגלל בעיות כשרות. אסור לו לשבת בשבת מול הטלוויזיה עם יתר בני המשפחה, וגם השפה הופכת שונה. יעל ודנה לא מטייחות. הן מדברות בגלוי גם על הקושי שיש במציאות כזו לאורך כל הדרך. "ההתמודדות עם התשובה של הילדים שלך היא לא חד פעמית, היא יומיומית", אומרת יעל. כל המשפחה עדיין זוכרת, למשל, את המקרה בו יעל ובעלה מיכאל עשו הפקה משפחתית ענקית לכבוד הילדים, עם המון אורחים וחברים. מיכאל פתח יין כדי לעשות לחיים, אך הילדים לא יכלו לשתות, כי אסור לשתות יין שנפתח בידי מי שמחלל שבת בפומבי. "זו היתה צפרדע ענקית לבלוע, אבל בלענו את הצפרדע והבאנו יין חדש", מספרת יעל בכנות. "דבר כזה יכול בקלות להיגמר בפיצוץ, זה כמעט הגיע עד כדי להפוך את השולחן. אבל למדנו לפתור עניינים ולא לעמוד במצבים כאלו. למדנו איפוק". אות משמיים כמו שקורה אצל הרבה בעלי תשובה, גם את דנה, 38, שחקנית, בימאית וכותבת, שניהלה באותם ימים את תיאטרון הבובות השני בגודלו במדינה ואורח חיים חילוני ומתירני בהחלט, תפס תהליך התשובה כשהיא לא ממש מוכנה. זה קרה מספר חודשים לאחר שאחיה הבכור, יובל, חזר גם הוא בתשובה. "כל הזמן אחי אמר לי לדבר עם ה'. אמרתי לו בסדר, אבל אף פעם לא עשיתי את זה. יום אחד החלטתי שבמקום לנסוע בפקקים הרגילים הביתה לתל אביב אסע דווקא דרך הפקקים של הטיילת, כדי שאם אהיה תקועה בפקק אוכל לפחות לראות את הים, וכמובן שנתקעתי בפקק" נזכרת דנה ביום שהיווה נקודת מפנה בחייה. "הסתכלתי שמאלה וראיתי את הים, ואז הסתכלתי על יתר האנשים במכוניות וראיתי שכולם מסתכלים ימינה, לבטון. בפעם הראשונה בחיי הבנתי מה זו בחירה. כעסתי עליהם ואמרתי להם בלבי: תראו איזה יופי, למה אתם לא מסתכלים?!". מתוך הכעס הזה פנתה דנה לראשונה בחייה לקדוש ברוך הוא. "אמרתי לו: אני לא יודעת אם אתה קיים וגם אם אתה קיים האם אתה שומע, אבל זו הפעם הראשונה ואולי גם האחרונה שאני מדברת איתך, אז תקשיב טוב. אני חיה רק פעם אחת, לכן אין טעם לעשות את כל השינוי הזה של החזרה בתשובה. אני רואה מה עובר על נועה ויובל - הכול אסור שם בעולם הזה שהם הולכים אליו. וגם אם יש טעם לעשות את השינוי - אין לי כוח. ות'אמת, גם אם היה לי כוח - אני מתה מפחד...". קוראים לזה דיבור של אמת, אומת לי דנה השבוע, 13 שנים אחרי אותו היום ששינה את חייה מן הקצה אל הקצה. "מתוך העזות שלי גם אמרתי לה': אם אתה שומע אותי - תענה לי!". לפתע שמעה דנה שיר בוקע ממכשיר הרדיו שלה, שהיה דולק כל אותו הזמן, אך עד לאותו הרגע לא שמעה אותו כלל. היה זה היה 'שער הרחמים', שירו של מאיר בנאי, שלימים גם הוא חזר בתשובה. "שמעתי אותו שר את המילים האלו - 'חי פעם, רק פעם, יש טעם, אין טעם, עם כוח, בלי כוח, שער הרחמים. בואי איתי יחד, בואי מתוך הפחד, כי את גם, את חלק משער הרחמים', והרגשתי שה' ענה לי, שהוא בחר בי באותה שנייה. אני לא אשכח את זה בחיים", היא מספרת בהתרגשות. "בכית?" שואלת אותה יעל, למרות ששמעה את הסיפור הזה כבר עשרות פעמים. "מה זה בכיתי? בכיתי כמו שלא בכיתי בחיים שלי, ממקום שלא בכיתי בחיים שלי". באותו הרגע שינתה דנה הנסערת את מסלול הנסיעה והמשיכה ליפו, הישר לאולפני גל"צ, שם תפסה באמצע שידור חי את חברתה נועה ירון, שהיתה גם היא כבר בתהליך תשובה. "הגעתי אליה בוכה ואמרתי לה: תסגרי הכול, הוא דיבר איתי. היא שאלה מי ואמרתי לה ה', דיברתי איתו והוא ענה לי. אז היא אמרה לי: שקט, יפטרו אותי", צוחקת דנה היום מנקודת מבטו של מספר כל יודע. "נועה שאלה אותי מה הבעיה, אז אמרתי לה שעכשיו אני יודעת שהוא קיים ואני לא יכולה להסתובב כל היום עם ייסורי מצפון שאני לא עושה מה שצריך. בכיתי לה שאני לא רוצה לגור בבני ברק". כך אמרה אז דנה, שבערך שנה לאחר מכן עברה להתגורר בבני ברק יחד עם בעלה הטרי. כיום דנה מתגוררת בעיר צפת עם בעלה וארבעת ילדיה. "מה שהפחיד אותי היה זה שמעכשיו כל מה שהאמנתי בו אני צריכה לצחוק עליו, וכל מה שצחקתי עליו - אני צריכה להאמין בו" היא מודה. "וכך לאט לאט התחלתי את תהליך התשובה". יעל: "כמו שאמא שלי אומרת, לאט לאט זה הכי מהר". להתחיל לשחק בגיל 50 איך עלה לכן הרעיון להעלות מופע? יעל: "דנה החלה להרצות בסמינרים ולספר את סיפור חזרתה בתשובה. וכל הזמן שאלו אותה החבר'ה הצעירים איך הגיבו ההורים שלה. יום אחד היא ביקשה ממני שנעלה מופע יחד", היא נזכרת איך הכול התחיל. "חשבתי שזו בדיחה אז עניתי: בטח, בגיל 50 אני אתחיל לעלות על במות? אבל הגעתי לכמה הופעות שלה וראיתי שזה מאוד כיף, לא הצגה אלא משהו אמיתי, אז אמרתי יאללה, בואי ננסה". וכך הן ישבו במטבח, אם חילונית ובתה החרדית, וכתבו מתוך החוויות האישיות שלהן את המופע, כדי לענות על שאלות ובעיות של הוריהם ובני משפחותיהם של חוזרים בתשובה. דנה כשחקנית נתנה למופע את הקצב וההופעה, נועה ירון-דיין ובעלה יובל שיפרו ושיפצו, וכל המשפחה כולה התגייסה לטובת המופע. בתך דנה היא שחקנית מקצועית, אך לך לא היה שום ניסיון בימתי עד אז. לא חששת? יעל: "ההופעה הראשונה שלנו היתה בעמנואל, ואחרי איזה עשר דקות חטפתי בלאק-אאוט, לא זכרתי מה אני צריכה להגיד, והסתובבתי עם הגב לקהל", יעל ודנה נזכרות וצוחקות. "היא לא זכרה כלום, אני עשיתי גם את ההופעה שלי וגם את שלה", מעידה דנה. "היא גם היתה מנסה לחנך את הקהל, למשל שיפסיקו לעשות בלונים, או שהיתה שואלת בנות באמצע ההופעה למה הן צוחקות. היא לא הבינה שאנחנו מצחיקות אותן". "אבל מאז התמכרתי, כל הופעה עושה לי התרוממות רוח" אומרת יעל, שנראית על הבמה כאילו היתה שם מאז ומעולם. "אני נהנית מזה שאני מבלה עם דנה הרבה, וגם מהתגובה של הקהל, ומזה שאני יכולה לשפר לפחות במעט את הקשר בין בנות חוזרות בתשובה לאימהות שלהן, לשנות איזו תפיסה או מחשבה. זו בשבילי התמורה הכי גדולה". בדור שבו תופעת התשובה מתרחבת ומקיפה משפחות רבות, המופע שלהן רלוונטי מתמיד. ואכן הוא רץ ברחבי הארץ וזוכה להצלחה כבר קרוב לשמונה שנים. "הפירוד מתחיל להיווצר כבר מרגע שאתה ילד", אומרת יעל. "הכול תלוי בעניין של אם יש לך חיבור להורה שלך, או לא. 99 אחוז מהפירוד מגיע מחוסר ההבנה שהיה שם לפני כן, אבל אנשים משתמשים בחזרה בתשובה של הילד שלהם כדי להפיל על זה את כל הניתוק ביניהם, כשבעצם הקשר לא היה קיים שם גם קודם" אומרת יעל. "יש הרבה דברים שאנחנו, בתור הורים, עושים מתוך דאגה שיכולה להיות גם דאגה לא טובה הנובעת מתוך חרדה ולא מתוך מחשבה על טובת הילד. אם תשבי לידי ולא תחזירי אותי בתשובה, אלא תסבירי לי למה לך באופן אישי לא מתאים יותר לראות טלוויזיה, אז אולי אני, בתור הורה, אבין". דנה: "אמא שלי כל הזמן אומרת שהטיפ הראשון זה לשתף, לקחת יד ביד את ההורה ולהוביל. לומר 'אמא אני בודקת דרך שמעניינת אותי', לא לומר שאת חוזרת בתשובה. אם היה קשר טוב קודם אז זה מחזק, ואם לא - אז זה זמן טוב להתחיל". בעקבות תגובות הנשים בסוף המופע, בעיקר מאמהות חילוניות ומבנותיהן שחזרו בתשובה, שמגיעות להתייעץ איתן בסוף ההופעה, פנו יעל ודנה ללמוד גישור, וכיום הן מגשרות מקצועיות. "באחת הפעמים שהופענו בפני אמהות ובנות בעלות תשובה היה מאוד קשה" מספרת דנה. "בשורה הראשונה ישבו אמא ובת כאילו קיר מפריד ביניהן. האמא היתה קשוחה כל ההופעה, ואילו הבת לא הפסיקה לבכות. בסוף המופע הן ניגשו אלינו. האמא אמרה שהיא לא מוכנה יותר. היינו איתן והן דיברו כמעט שעתיים, אבל אף אחת לא הקשיבה לשנייה. באיזשהו שלב אמא שלי עשתה הפרדת כוחות, לקחה את האמא לצד ודיברה איתה. כשהאמא חזרה הן התחילו לדבר, ואז הבת באמת בכתה. היא אמרה, שש שנים שאנחנו חיות ככה במצב הזה וסופסוף אמא שלי הקשיבה לי. לראשונה נפתח סדק של חיבור ביניהן, נפער חור בחומה שהפרידה ביניהן. זה היה מאוד מרגש". יעל: "השאלה שעולה המון בהופעות אצל ההורים היא איפה נכשלנו שהילדים שלנו חזרו בתשובה. ההורים יכולים לחיות חיים מעאפנים, להיות גרושים, לעבוד 24 שעות ביממה על חשבון הילדים, הכול בסדר. אבל אם הילדים שלהם חזרו בתשובה - זה כשלון מבחינתם, כי זו דרך שלגמרי לא מוכרת להם. כל הפרספקטיבה שלנו כהורים היא מעוותת, כאילו הכול טוב - רק לא לחזור בתשובה. וזה נובע מתוך מקום של חוסר ידיעה. אני למשל מתביישת שהנכד שלי, בן 11, יודע יותר טוב ממני דברים שהם היסוד והקיום שלו כיהודי". דור הכיפות השקופות יעל ודנה מופיעות בפני קהלים מגוונים, פעם בפני פמיניסטיות שמאלניות ופעם בפני חרדיות מבית, פעם בקיבוץ חילוני ופעם ביישוב דתי-לאומי. את כולן הן רוצות לחשוף למסר של אהבה וקבלה האחד את השני, גם אם הוא שונה ממך, ובעיקר אם הוא הבן שלך. אלו תגובות אתן מקבלות? "פעם כשהופענו בקיבוץ חילוני ניגשה אלי בסוף ההופעה אישה זקנה עם הליכון והתחילה לבכות", מספרת דנה. "היא בכתה לי בהתרגשות שאני נראית בדיוק כמו סבתא שלה, ואני צדיקה. זקנה חילונית שבגיל כזה קיבלה הרהורי תשובה, זה מאוד מרגש". יעל: "כשאנחנו מופיעות מול קהל חילוני, הם מכסחים אותי למה אני מוותרת יותר מדי ואיך אני מקבלת ומתקרבת. ובקהל חרדי מכסחים את דנה". דנה: "הקצוץ שלה מעצבן אותם. הם אומרים לי: אם היא כבר מתקרבת, תיקחי אותה כבר לסמינר", מספרת דנה ושתיהן צוחקות. נדמה כי יחסי אמא ובת מעולם לא נראו טוב יותר, גם אם במבט חיצוני נראה כי הבת הגיעה ממאה שערים, ואילו האם הישר כיכר המדינה. יום שני השבוע. יעל ודנה עולות על הבמה בקיבוץ כפר עציון, להופיע בפני מורות חרדיות מ'בית יעקב הישן'. דנה, במטפחת שחורה, מציגה את עצמה בפניהן באידיש, ויעל לא מבינה מאומה. הפער שנפער ביניהן לפני 13 שנה נראה כעת ברור מתמיד, אך הוא יילך יצטמצם כמעט לחלוטין במהלך ההופעה. מה האינטרס של קהל חרדי להזמין אתכן? "מתוך סקרנות", אומרת דנה ומספרת על הופעה נוספת שלהן מול 300 נשים חרדיות. "כשנגמר המופע נעמדה אחת מהנשים ואמרה בהתרגשות: אנחנו משפחה ליטאית, הבן שלנו נהיה חסיד וכמעט ישבנו עליו שבעה. עכשיו אני מבינה שאנחנו עיוורים וטיפשים. אנחנו הולכים לעשות תשובה. אם את יכולה לקבל ככה את אמא שלך, והיא יכולה לקבל אותך כמו שאת, גם אני יכולה". אך לא כל התגובות מפרגנות. "הקהל החילוני מאוד כועס עלי ושואל אותי שאלות קשות, איך אני מקבלת אותם ונותנת להם ומה הם עושים בשבילי. ואילו הקהל החרדי שואל אם אני כל כך מבינה, מדוע אני לא חוזרת כבר בתשובה? ועדיין, אין לי תשובות לא לאלה ולא לאלה" מספרת יעל. ומדוע באמת אם את כל כך מבינה, את לא חוזרת בתשובה? דנה: "סוף סוף את שואלת שאלה לעניין". יעל: "אני חושבת שכן חזרתי בתשובה" היא מפתיעה. "חיצונית זה לא נראה, אבל אני באמת חושבת שעשיתי כברת דרך מאד ארוכה ביחד עם הילדים שלי. היום אני מסתכלת על דברים אחרת, מתנהגת אחרת, אני בן אדם הרבה יותר סובלני היום, משהו במהות שלי נהיה יותר מפויס, יותר רך, אני פחות נלחמת". "אני עוקבת מקרוב אחרי האורח חיים של הילדים שלי, וכשאני רואה שם את הזוגיות והמשפחה - בניגוד למה שאני רואה אצלי ואצל החברות שלי - השינוי העצום הזה מדבר אלי. אני מאוד מתחברת לזה. זה עושה לי טוב, האורח חיים הזה שלהם". בשנתיים האחרונות מגיעה יעל בקביעות לשיעורים של בנה, יובל ("הוא הרב שלי"), במרכז הרוחני "התהוות" שאותו יסד. "זה פתח לי את העיניים. למשל, שסובלנות זה לא בהכרח פראייריות". בנוסף, השתתפה יעל בסדנה לזוגיות שהעביר יובל בנה, ולאחריה בסדנה להורות. "אמרתי לו שאני ממש מאושרת שאני לומדת אצל הבן שלי הורות וזוגיות", היא צוחקת. "לדעתי זה חיוני לכל הורה ללמוד אצל הבן שלו הורות וזוגיות...". דנה: "לא מזמן התקשרתי לבת דודה החילונית שלי, וענה לי אחד החברים שלהם. אמרתי לו שימסור לה שהבת דודה הדוסית שלה התקשרה. הוא אמר לי: לא ידעתי שיש לה בת דודה דוסית. ואז החל לספר לי שהוא היה אצל הרשב"י והוא לומד גמרא, אז אמרתי לו בצחוק שלא ידעתי שיש לה חבר דוס. אז הוא אמר לי - "אם תראי אותי אני נראה כמו גוי גמור, אבל אני אוהב את ה'. אנחנו הדור של הכיפות השקופות. אני התאהבתי בהגדרה הזו. באמת היום זה דור חדש שלא נכנס ישר לתוך מאה שערים אבל כן מאוד קרוב לה' יתברך. דור הכיפות השקופות". יעל ודנה יורדות מהבמה והנשים, אחוזות התרגשות, מתאספות סביבן. אם הכיפה שעל ראשה של יעל שקופה, הן בטוח כבר לא מבחינות בזה. המדריך לבעל-תשובה מתחיל יעל ודנה נותנות טיפים לחוזר בתשובה המתחיל ולהוריו: טיפים להורה - יעל דיין: 1. לא לשכוח שהיא הילדה שלי בכל מצב ובכל מקום... תמיד. 2. לכבד אותה על החלטות עצמאיות. 3. לפתוח את הראש ולהרחיב את הלב עד כמה שניתן.... 4. לנסות לא לשפוט. 5. שמירה על קשר יומיומי מאפשרת התקרבות והבנה לתהליך הפנימי שהיא עוברת. טיפים לחוזר בתשובה - דנה שוורצמן: 1. "עשה לך רב וצא מהספק..." 2. לשתף, לדבר, לשתף, לדבר, לשתף, לדבר!!! 3. לא לפחד לעשות טעויות (שלא הפחד יוביל את מהלך התשובה... שהאהבה תוביל!) 4. ללמוד הלכות כיבוד הורים! 5. "כי בשמחה תצאו..." הומור בריא יעזור בכל מצב ...