מרכז מוסאוא, לזכויות האזרחים הערבים בישראל קורא להפסקה מיידית של כל הפעולות המלחמתיות בעזה, ודורש להעביר סיוע הומניטארי, אפקטיבי ומידי להצלת חיי אדם, ולהגיע באופן מיידי להסכם רגיעה כולל.
לדבריהם, "החלטת ממשלת ישראל לפתוח במתקפה מסיבית ומיותרת על רצועת עזה תוך כדי התעלמות מכללי המשפט הבינלאומי ההומניטארי הביאה לפגיעה רחבה ומסיבית באזרחים חפים מפשע".
הם טוענים כי "שימוש בלתי פרופורציונאלי בכוח צבאי בלב ליבה של אוכלוסיה אזרחית תוך אי הבחנה או אי יכולת הבחנה בין מטרות צבאיות לאזרחיות ואי התחשבות בנזק הישיר וההיקפי שפגיעה זו יוצרת, כמוהו כמו שימוש מכוון בכוח צבאי כנגד אוכלוסייה אזרחית".
עוד הם אומרים כי "תקיפת תשתיות אזרחיות, מבנים אזרחיים, סמלי שלטון פוליטיים ואנשי כוחות המשטרה הינו פשע מלחמה המהווה הפרה בוטה לנורמות המשפט הבינלאומי ולחוק הבינלאומי ההומניטארי, הם מסבירים כי "מטרות אלו אינן בגדר מטרות צבאיות לגיטימיות. תקיפתן של מטרות אלה הביאה להרס רב ולמותם של כ 380 בני אדם, ביניהם לפחות כשבעים ילדים ונשים ופציעתם של יותר מאלפיים בני אדם כתוצאה מן הנזק הישיר והעקיף של תקיפת מטרות אלו".
הם מדגישים כי "החוק הבינלאומי ההומניטארי נועד להגן על האוכלוסיות האזרחיות, והפרתו מהווה חציית כל הקווים האדומים שנקבעו על ידי הקהילה הבינלאומית במטרה לשמור על צלם אנוש גם בזמן לחימה".
במרכז מוסאוא ציינו כי "ממשלת ישראל שמטילה סגר על רצועת עזה, נושאת באחריות המשפטית והמוסרית לביטחונם,בריאותם ורווחתם של התושבים בעזה".
"המשך סגירת המעברים והמשך הרעבתה של האוכלוסייה האזרחית בעזה מהווה הפרה לכללי המלחמה וכן הפרה בוטה לחובותיה של ישראל כלפי אוכלוסייה זו כפי שחובות אלה נקבעו באמנת ג'נבה הרביעית. כמו כן, מעשים אלה מהווים ענישה קולקטיבית, והם מגיעים לכדי פשעים שמבוצעים בעת לחימה", הוסיפו.
על הסכם הפקסת האש הם אומרים כי "הארכת הסכם הפסקת האש היה מייתר את מותם של חפים מפשע בשני הצדדים. הסכם הפסקת האש שהחל לפני כחצי שנה לא נוצל לקידום הסדר כלשהו לא בעזה, ואף לא בגדה המערבית".
לדבריהם, "הסכם הפסקת האש העניק לתושבי דרום ישראל שקט ורגיעה, אך הותיר את תושבי עזה במצור. הטלת סגר על מיליון וחצי בני אדם, תוך כדי סגירת כל המעברים, הביאה לפגיעה קשה באוכלוסיה האזרחית".
עוד הם טוענים כי "ממשלת ישראל לא קידמה באופן רציני כל הסכם לשלום או לרגיעה לא רק בעזה אלא אף לא מול הרשות הפלסטינית, למעט דיבורים על משא ומתן, האלימות נמשכה הן ע"י הצבא והן ע"י המתנחלים. המחסומים לא הוסרו, ההתנחלויות הורחבו, גדר ההפרדה המשיכה להיבנות בעומק השטח הפלסטיני בניגוד לאמנת ג'נבה הרביעית ולחוק הבינלאומי ההומניטארי בכללו, כך שבפועל הפגיעה היום יומית באזרחים פלסטינים המשיכה כאילו אין משא ומתן".
במרכז מוסאוא מבהירים כי "המיעוט הערבי, שהנו גם חלק אינטגראלי מאזרחי מדינת ישראל וגם חלק מהעם הפלסטיני משמיע שוב ושוב קול קורא לשלום ולהוקעת המלחמה".
"עמדה זו של הציבור הערבי, המהווה כחמישית מהציבור בישראל, מודרת מן התקשורת הישראלית והיא איננה מיוצגת שם כחלק לגיטימי משלל הדעות הקיימות בציבור. קולו של המיעוט הערבי בא להציג עמדה נגד המלחמה ולמען השלום, זהו קול השלום האמיתי והעקבי שנשמע מאז 1948 ומן הראוי שתינתן לו במה ראויה", הם אומרים.
לסיום הם פונים ואומרים, "אנו מצפים מהציבור היהודי, שסבל בהיסטוריה שלו מהפרה של זכויות האדם, לכבד ולשמור על ערכי זכויות האדם, לעמוד על המשמר ולהוביל את המאבק לסיום הטרגדיה הפלסטינית. יש לזכור שאי כיבודן של זכויות אדם בסיסיות, שנקבעו בהכרזה האוניברסאלית של האו"ם ובאמנות בינלאומית נוספות מובילה לטרגדיות בשני הצדדים ושממנה אנו רוצים בכל מאודנו להימנע. שני העמים זכאים לעתיד טוב יותר".