הנהלת הקרן לשיקום מחצבות אישרה לביצוע פרויקט לשיקום מחצבות החד"צ (חרסית דמוית צור) במכתש רמון, בעלות כוללת של 13 מיליון ₪.
פרויקט זה הינו חלק מתקציב כולל של שיקום מחצבות ואתרי כרייה במכתש רמון העומד על 28 מיליון ₪ ומקיף 5,000 דונם שיקום.
הפרויקט לשיקום מחצבות החד"צ, שאושר, יבוצע בתאום ובשיתוף רשות הטבע והגנים והמועצה המקומית מצפה רמון. פרויקט השיקום, הינו מהגדולים שביצעה הקרן עד כה, משתרע על פני
כ- 3,000 דונם וכולל את בורות הכרייה של החרסית דמוית צור וחרסית השוקולד שהופקו במכתש רמון במשך עשרות שנים.כחלק מהפרויקט שאושר ישוקם גם אתר המפעל הישן של חברת נגב מינרלים שפורק, בו פעלו עד לפני כ- 3 שנים מתקנים שעיבדו את חומרי הגלם, שסיפקו תעסוקה לתושבי מצפה רמון, בו מתוכנן לקום מוזיאון לתולדות הכרייה והחציבה בנגב.
צביקה זיו, מזכיר הקרן לשיקום מחצבות אומר, כי לראשונה בישראל מבוצע שיקום נופי, אקולוגי ופונקציונאלי משולב בשטח כה נרחב! השטח המשוקם בלב מכתש רמון יוגדר גן לאומי ("ציר צבעי רמון") ויכלול מסלולי הליכה וטיול, אגם מים קטן, שבילי אופניים וחניוני לילה, ונקודות תצפית עם הסברים על תופעות גיאולוגיות שנחשפו במהלך החציבה.
במסגרת הפרויקט הכולל, שהחל במצפה רמון לפני 15 שנים, טיפלה כבר הקרן לשיקום מחצבות בשלושים מחצבות בעלות 15 מיליון ₪ מתוך התקציב הכולל.
על האתרים ששוקמו נמנים מחצבות הגבס, שהיו בעבר חלק ממפעל הגבס של חברת נשר, מחצבות החול הצבעוני לאורך כביש 40, מכרות הבנטוניט במעלה העצמאות ובהר ארדון, מחצבות הקאולין ועוד. כחלק מתקציב זה, הסתיים גם לפני כשנה, שיקומם של חמישה אתרי חציבה בהשקעה של 2 מיליון ₪. הוכשר שטח לחניון, למשחקי ילדים בחול צבעוני, תצפית על הנשרים המקננים בקיר הצפוני של המכתש ו"שבלול חול"- מסלול לטיול במחצבת חול משוקמת.
ד"ר יעקב מימרן, יו"ר הקרן לשיקום מחצבות אומר כי מכתש רמון נחשב לייחודי בעולם החושף שכבות סלע בנות מאות מיליוני שנים ותופעות גיאולוגיות ייחודיות, המושכות המוני מבקרים מכל העולם. ד"ר מימרן מציין, כי לאור שיתוף הפעולה הרחב בין כלל הגופים הממלכתיים והירוקים מתקיים תהליך ייחודי באזור המכתשים הגדולים של הנגב. בניגוד להליך הכללי בו דוחק הפיתוח המואץ את הטבע, באזורי מכתשי הנגב פועלים לשימור הנוף הייחודי באזור תוך שיקום המחצבות, והסרת המפגעים.
מימון שיקום המחצבות הינו בעיקר ע"י הקרן לשיקום מחצבות שמקור הכנסותיה במימונם של בעלי המחצבות (המחויבים על פי חוק בהעברת סכום מסוים על כל טון כרייה, לשיקום עתידי של המחצבות) בשיתוף גופים נוספים והרשות שבשטחה מצויה המחצבה.