תושבי ירושלים ינהרו לפנות בוקר של יום רביעי, י"ד ניסן לרחבת הכותל המערבי באמצעות מאות אוטובוסים שיועמדו ע"י חברת אגד ובאופן רגלי בכל הדרכים המובילות אל רחבת הכותל המערבי להשתתף במעמד נורא הוד המתקיים אחת לעשרים ושמונה שנים, כשעיניהם יופנו להר הזיתים-מקום זריחת השמש לברך את ברכת "עושה מעשה בראשית".

בגמר המעמד אשר יתקיים מיד לאחר תפילת שחרית, יערך סיום מסכת ע"י גדולי ישראל כמנהג הבכורים ביום תענית ביכורים וכיבוד קל יחולק למשתתפים במעמד סיום המסכת.

משטרת ישראל נערכת לבואם של הרבבות ותדאג לפיזורם המהיר של המשתתפים על מנת שיוכלו להיערך לקראת חג הפסח כראוי.

תפילת שחרית תחל בשעה 5:50 ומעמד ברכת החמה יתקיים בשעה 6:30.

מהות ברכת החמה (מתוך ספרו של הרב צבי כהן):

מובא במסכת ברכות (דף נט עמוד ב): הרואה את החמה  (=השמש) בתקופתה, אומר "ברוך עושה בראשית". מתי הוא זה? אמר אביי, כל עשרים ושמונה שנים, כשהחמה גומרת את מסלולה וחוזרת למקום תלייתה במעשה בראשית. ותחילת תקופת האביב חלה במזל "שבתאי", שהוא  בתחילת הלילה שבין יום שלישי ליום רביעי.

לחמה מסלול שנתי, אשר בסיומו היא חוזרת לתחילתו, דהיינו למקום שבו נתלתה בעת הבריאה. אך אין זה באותה שעה (תחילת הלילה) כפי שהיה בעת תלייתה, בסביבות השעה 6 לפנות ערב (18.00).

רק אחת לארבע שנים (הקרוי: מחזור: מחזור קטן)  היא חוזרת ומגיעה למקום תלייתה בשעת תחילת הלילה. אך גם בתום אותן ארבע  שנים, אין זה כיום תלייתה- תחילת ליל רביעי- אלא בימים אחרים. רק אחר עשרים ושמונה שנים (הקרוי: מחזור גדול) היא מגיעה למקום תלייתה בשעה וביום  כפי שהיה במעשה בראשית. וכך הוא החישוב:

ארבע תקופות בשנת חמה-ניסן (אביב), תמוז (קיץ), תשרי (סתיו) וטבת (חורף). לארכן הממוצע של ארבע התקופות הובאו בתלמוד ובראשונים שיטת שמואל ושיטת רב אדא. לפי שיטת שמואל, יש בשנת חמה שס"ה יום ושש שעות, שהם 52 שבועות שלמים ועוד יום ורבע.

לפי זה, בכל שנת חמה מתחילת תקופת ניסן בימי השבוע ביום אחד ושש שעות (רבע יום) מאוחר יותר מבשנה הקודמת.

כאמור, במעשה בראשית נתלתה החמה ברקיע בתחילת ליל רביעי, לפיכך בתום ארבע השנים (מחזור קטן) הראשונות, הגיעה החמה למקום תלייתה בתחילת ליל שני. בתום שמונה שנים (מחזור קטן שלישי)- בתחילת ליל חמישי. בתום שש עשרה שנים (מחזור קטן רביעי)- בתחילת ליל שלישי. בתום עשרים שנה (מחזור קטן חמישי)- בתחילת ליל ראשון. בתום עשרים וארבע שנים (מחזור קטן שישי)- בתחילת ליל שישי. בתום עשרים ושמונה שנים (מחזור קטן שביעי)- בתחילת ליל רביעי, כפי שהייתה בעת תלייתה.

יוצא, איפוא, שמחזור גדול של חמה (כ"ח שנים), מחולק לשבעה מחזורים קטנים של ארבע שנים, אשר בתחילת כל אחד מהם חלה תקופת ניסן בתחילת היממה, אך אין היא חלה באותו יום מימי השבוע כמו במחזור  הקודם אלא יומיים קודם (ליל: ד, ב,ז,ה,ג,א,ו).

כאמור, המאורות נתלו במעשה בראשית בתחילת בראשית בתחילת ליל רביעי, לכן בסיום כל שבעת המחזורים הנ"ל (שהוא תחילת מחזור קטן וגדול נוספים), חוזר שוב  הסדר הנ"ל. דהיינו שתקופת ניסן מתחילה בתחילת ליל ד', כפי שהייתה בעת תליית המאורות.

כשמגיעה עת זו, שהחמה מתחילה את מסלולה מחדש בליל רביעי, כבעת הבריאה, ציוונו חז"ל שעם ראיית החמה ביום שאחר אותו לילה, נשבח את הקב"ה בברכה: "ברוך אתה ה'  אלוקינו מלך העולם, עושה מעשה בראשית".

כתבות נוספות:

"אנחנו מצפים שהפעם תהיה תחילת הגאולה"