ח"כ מאיר שטרית
ח"כ מאיר שטרית

בית ספר אפי ארזי למדעי המחשב במרכז הבינתחומי הרצליה והפורום הישראלי לאבטחת מידע בראשות האלוף במיל. יעקב עמידרור, ערכו היום (רביעי) פאנל בנושא מאגר ביומטרי בישראל וההיבטים השונים הקשורים בהקמתו. בדיון השתתפו נציגי הממשלה, הכנסת, מומחים ואנשי אקדמיה, בהם שר הפנים אלי ישי, השר מיכאל איתן, חבר הכנסת מאיר שיטרית ואחרים.



לדברי שר הפנים אלי ישי, אשר ישב בפאנל לאורך כל הדיון, "הנושא הוא חשוב מאוד. אני לא חושש לשנות את דעתי. בעייני זה לא פסול. מותר לאדם לשנות את דעתו. אין ספק שהדיון פה מאוד מורכב. היה לי חשוב לשמוע את המומחים ולראות את שפת הגוף של הקהל. אני אומר לכם כאדם שיושב בדיונים חשאיים לא מעט שנים, לא קל ולבוא ולומר שהמצב הביטחוני כיום הוא כזה, שלכאורה אפשר גם בלי קיום מאגר. אני חושב שצריך שיתוף פעולה בין האקדמיה לממשלה. חובתנו להיות קשובים, אבל זה גם נכון שאנשי אקדמיה בבואם לקבל החלטות ראו דברים שונים. ברמה הפרקטית, ברמת הביצוע, הדברים שונים", אמר ישי.



ישי אמר "אני משוכנע שהציבור לא מספיק יודע מה המשמעות של המאגר, הן בצדדים השליליים, והן בחיוביים. ולכן, כשהשר איתן פנה אלי, אמרתי לו שאני מוכן לשמוע. ושמעתי. אני מכיר את החוק גם כשר פנים לשעבר, אך עדיין לא מספיק."



ישי סיכם ואמר כי "אני פתוח ומוכן להקמת צוות של מומחי אבטחת מידע שישבו ויעלו כל רעיון על מנת להרגיע עשרות אחוזים בחברה הישראלית. כי זה נושא מהותי מאוד, ומקרה הזה שהוא רגיש ובעייתי ועדין, וצריך לראות איך אנחנו בודקים ועושים את הכל כדי שגם בעתיד, המאגר יהיה מוגן, איך אנחנו מספקים לעצמנו ולאזרחי מדינת ישראל הגנה כך שבמאגר לא יעשה שימוש לרעה."

השר מיכאל איתן אמר כי: "המאבק וההכרעות לא תמו, וההסדרים לא הסתיימו. גם אם הכנסת תאשר את חוק המאגר הביומטרי יש לשר הפנים סמכות מכוח החוק לשנותו בתקנות שיתקין. העובדה שהשר ישי הקפיד להגיע ולהשתתף בדיון ולשמוע מידע מגורמי אבטחת מידע ופעילים לשמירת הפרטיות מעידה שהדברים אינם סגורים והוא פתוח להצעות". השר איתן קרא לכל הפועלים להגנה על הזכות לפרטיות לא להפסיק את המאבק ולהפעיל את כל האמצעים הדמוקרטיים כדי לשכנע את הממשלה ושר הפנים למשוך את החוק ולתקנו ולחילופין להשפיע מהותית על התקנות. השר איתן הוסיף ואמר כי "במהלך הדיונים עלתה שאלת הסודיות. אבוי למדינה שהפרלמנט שלה לא דן בנושאים סודיים, בהסדרים המתאימים. השיטה הזו משחיתה את גורמי הבטחון- הם ישתמשו בזה לרעה! אפילו זה שניסח את הצעת החוק, המשנה לפרקליט המדינה מייק בלאס אמר שתפקידה של הכנסת לבחון את השאלות החוקתיות ואת ההגנה על הפרטיות, אבל בפועל היו"ר מנע את הדיון הזה. ובסוף, כשהצביעו על החוק בועדה– הצביע רק חבר ועדה אחד.שטרית".



ח"כ מאיר שיטרית, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת הדנה בחוק, אמר כי "בישראל קיימים מאגרים המכילים פרטים על מאות ואלפי אזרחים ואין עליהם שום הגנה ושום חוק. אתם מפחידים את הציבור". לדברי שיטרית אין ויכוח על הצורך בתעודות ביומטריות, הוויכוח הוא על המאגר. לדבריו רמת התיעוד בישראל היא מהנמוכות בעולם והאזרחים במדינה חיים בסיכון בגלל "הקלות הבלתי נסבלת של זיוף תעודות הזהות הישראליות". שטרית הוסיף כי בישראל ישנם 350,000 אנשים שחיים בזיהוי מזויף, החיים במדינה כאזרחים לכל דבר, כולל גנבים, פושעים ומחבלים.



בדיון השתתפה גם ד"ר קרין ברזילי-נהון, ראש המרכז לחברה ולמידע מאוניברסיטת וושינגטון, שסקרה את נושא השימוש במאגרים ביומטריים בעולם. לדבריה "הוועדה הוצפה במידע שגוי מוטעה ולעתים מגמתי. אין אף מדינה בעולם הדמוקרטי שיש בה מאגר ביומטרי לכלל האוכלוסייה שהוא חובה לכלל התושבים".

ברזילי-נהון הסבירה כי ישנן מדינות בהן נעשה שימוש במאגרים ביומטריים, אך באף אחת אין זה חובה לכלל האוכלוסייה. ברזילי-נהון נתנה כדוגמה את הונג-קונג, בה קיים שימוש במאגר ביומטרי, אך כזה שהוא זמני בלבד המוקם אך ורק לצורך הנפקת תעודות ומושמד לאחר כמה שעות. לדבריה ישנן שתי מדינות בהן ינן תכניות להקמת מאגר ביומטרי, צרפת ואנגליה, אך בהן רישום במאגר לא יהיה חובה. וההערכות במדינות אלה הן שמספר האנשים שיירשמו במאגר הביומטרי יהיה זעום.  נהון סיכמה ואמרה כי לא בכדי ברוב המדינות כיום אין מאגר, זהו נושא מאד בעייתי. חלקן לא רוצות לעשות את הצעד ובחלקן זה בגלל דיון ציבורי, והמידע שניתן לוועדת הכנסת בנושא הוא בעייתי.