כעבור מספר ימים הגיע פדרמן עם ילדיו להתפלל במערת המכפלה בחברון. שני שוטרים שנכחו במקום סברו כי עדיין קיים נגדו צו הבאה, ולאחר בדיקה באמצעות המסוף המשטרתי - החליטו לעצור אותו. פדרמן טען בפני השוטרים כי הצו בוטל, אולם אלו העבירו אותו לתחנת המשטרה. רק אחרי כשעה התברר כי הצו אכן בוטל, ופדרמן שוחרר ממעצר.
כעבור שלושה ימים עוכב שוב פדרמן במערת המכפלה, לאחר ששוטר אחר סבר כי צו ההבאה עודנו בתוקף. פדרמן עוכב למספר דקות לצורך בירור, ולאחר שהתברר כי הצו בוטל שוחרר לדרכו. פדרמן הגיש תביעה לבית משפט השלום בירושלים על ההטרדה מצד המשטרה אך השופטים דחו את התביעה, ופדרמן ערער לבית המשפט המחוזי - שכאמור קיבל את טענותיו.
"מבחינת האזרח המשטרה היא גוף אחד ואם בפעילותה נפל פגם של מעשה רשלני אשר גרם למעצר שלא כדין, יש להטיל את האחריות לכך עליה".
השופטת כתבה עוד כי "על המשטרה ורשויות המדינה האחרות להקפיד הקפדה יתרה כי צווי ההבאה יהיו מעודכנים ותקפים, שכן יש בהם כדי להביא לשלילת חירותם המיידית של אזרחים ולפגיעה ברורה בזכויות היסוד שלהם. צו הבאה מאפשר למשטרה לעצור את האזרח ולנתקו לאלתר משגרת יומו לפרק זמן לא מבוטל, ועל כן עליה לנהוג בצווים אלה בזהירות ראויה ולוודא כי הם מעודכנים ותקפים לפני שהיא מפעילה את סמכותה מכוחם. גם אם בענייננו ערכו השוטרים המעורבים בדיקה בשטח (טרם המעצר) שממנה עלה, בטעות, כי צו ההבאה עודנו בתוקף, אין בכך כדי לתקן את התנהלותה הלקויה של המשטרה, שכתוצאה ממנה נעצר אדם ונשללה ממנו חירותו ללא כל בסיס חוקי. אדרבה, העובדה כי השוטרים המעורבים ערכו בדיקה בשטח טרם המעצר שהעלתה כי צו ההבאה עומד בתוקפו, מעידה דווקא על חומרת התקלה, משום שנובע ממנה כי אין מדובר בתקלה טכנית זניחה שכל בדיקה קלה יש בה כדי להביא לתיקונה המיידי, אלא בתקלה משמעותית יותר שרק בדיקה מעמיקה יחסית יכולה היתה לגלותה.
לסיכום, אכן, ארעה תקלה חמורה בשלב זה או אחר של התנהלות המשיבה, אשר גרמה לשלילת חירותו של המערער לזמן קצר. כתוצאה מכך נגרמה למערער עוגמת נפש. על כך הוא זכאי לפיצוי".