12 בנות תיכון בשדרות, מעלות בהופעת בכורה את הצגת התיאטרון 'נוער שדרת הקאסם'- העוסקת בסיפור התמודדותן של נערות מתבגרות הגדלות בצל הטילים.
'אני זוכרת שישנתי במיטה והייתה התראה,
התכסיתי בשמיכה ואז ראיתי הבזק גדול
ולאחריו נשמע פיצוץ מחריש אוזניים. אין לי בבית מרחב מוגן .
אין לי היכן להסתתר, אז כשהקסאמים נופלים, אני יוצאת למסדרון.
התיאטרון מסייע לי להתמודד עם הפחדים ונותן לי כלים להתגבר עליהם,
מה גם, אני מגשימה חלום- להיות שחקנית.
כך מספרת אחת השחקניות, רעיה חנוכייב בבלוג אישי.
את ההצגה מעלה תיאטרון 'נוער שדרת הקסאם', ביוזמת מרכז תקשורת חברתית שדרות בשיתוף עם קריית החינוך אמי"ת שדרות.
בהופעת בכורה יעלה סיפור התמודדותן של 12 נערות מתבגרות הגדלות בצל איום הרקטות. ההצגה מבוססת על סיפורים אמיתיים שנחשפו במסגרת תהליך טיפולי קבוצתי בליווי הפסיכולוגית דבי גרוס.
ההצגה משלבת בתוכה קטעי וידיאו תיעודים המחזקים את הסיפור האנושי ומעניקים תמונה של מציאות חיים ייחודית המתרחשת בדרומה של מדינת ישראל, אך לא בשום מקום אחר בעולם.
מנהלת הפרויקט, לבנת שלזינגר, סיפרה לערוץ 7 על הפרויקט, "התיאטרון התחיל מתהליך טיפולי שבא לפתור מצוקות של נוער בשדרות. החיים של הנוער בשדרות אינם תקינים, הם לא מנהלים חיי חברה סדירים ולא מצליחים ללמוד כמו שצריך. החלטנו לאגד את החוויות הטראומתיות של ה-15 שניות (הזמן שבו יש להגיע למרחב מוגן) להצגה ולתת לנוער את התחושה ששומעים אותם".
היא מציינת כי הנוער בשדרות חי בתחושה שלציבור לא אכפת ממה שמתרחש בשדרות, "הם מרגישם שרואים אותם בטלוויזיה ועוברים הלאה לבעיות האחרות שיש במדינה, ההצגה נותנת להם תחושה ששומעים אותם ואת המצקות שלהם".
"התסריט נכתב מתוך הסיפורים האישיים והחוויות של הבנות, הכנסתי להצגה גם סיפור אישי שלי", מגלה לבנת, "באחד המונולוגים בהצגה אחת הבנות מספרת על אחיה הקטן וזה למעשה אח שלי".
"כשיצאנו לנופש עם המשפחה בירושלים, אחי הקטן שהיה אז בן חמש שיחק וצחק ורקד ולפתע בא לאמא שלי ואמר – מתי יהיה צבע אדום? אני מחכה ואין צבע אדום!", מספרת לבנת את סיפורה האישי ומסבירה, "הילד הזה גדל בצורה לא נורמטיבית, הוא מחפש את הצבע אדום הסיפור הזה ממחיש את השגרה בשדרות, בכל מצב נתון המבוגרים, הנוער והילדים מתנהלים סביב ה-15 שניות".
במונולוג אחר מספרות הנערות על פציעה של שני נערים ידידים שלהן שנצפעו באורח אנוש מפגיעת קסאם. נערה נוספת מספרת על מפגש עם פסיכולוגית שאמה הזמינה לביתם.
על תרומתה של ההצגה להתמודדות עם הטראומות אומרת לבנת, "ההצגה נכתבה מתוך החיים האישים של הנערות וזו הייחודיות שלה. גם לי אישית כמנהלת הפרויקט זה תרם להתמודדות עם המצב. כשמעבדים את החוויות זה עוזר. יש בנות שההצגה העלתה להן את הביטחון העצמי. המציאות גרמה להן להיסגר, לא לתקשר ולהיות מפוחדות ועכשיו הן מופיעות על במה ומספרות את הסיפור שלהן. זהו למעשה שיאו של הטיפול הפסיכולוגי. עצם זה שאנשים מקשבים לסיפור שלך זה נותן תחושה של ביטחון, תחושה שלאנשים אכפת".
עמותת "מרכז תקשורת חברתית- שדרות" הינה עמותה ללא מטרות רווח אשר הוקמה בשנת 2006 על ידי קבוצת בוגרים ממכללת ספיר. מקימי המרכז החליטו להישאר בשדרות ולהקים גוף שיתמוך במאבק ההסברה הישראלי, על ידי סיפור חייהם של תושבי שדרות ואזור עוטף עזה באמצעות כלים אומנותיים ומדיה מגוונת. את ההצגה מביימות ומפיקות לבנת שלזינגר ומיטל אוחיון.
הצגת הבכורה תתקיים ביום רביעי 14/10/2009 בשעה 19:30 במתנ"ס שדרות. בהמשך תועלה ההצגה ברחבי הארץ.