בדו"ח שמפרסם היום המבקר הוא עורך ביקורת מעקב על האופן ועל מידת הטיפול בליקויים שהועלו בביקורות הקודמות. המבקר מתייחס בחומרה להתעלמות מדו"חות קודמים בהם נקבע כי על ממשלת ישראל לפעול להסברה לאומית ובינלאומית בשפה הערבית, אך הדברים לא בוצעו.
המבקר מצטט מתוך דו"ח המבקר משנת 2007 שם נאמר בנוגע להסברה בשפה הערבית, בין השאר, כי "מאז הביקורת הקודמת... נותר בעינו ואף התחדד מאוד בימי המלחמה בלבנון [מלחמת לבנון השנייה] הכשל ההסברתי המתמשך בתחום ההסברה לעולם הערבי, לתושבי הרשות הפלסטינית ולאוכלוסיית דוברי השפה הערבית בישראל". נוכח האמור לעיל, המליץ שם משרד מבקר המדינה, בין השאר: "חיוני כי הממשלה תפעל להפסקת הסחבת הבלתי נסבלת ותפעל לאלתר ובאופן יסודי ככל הדרוש לשיפור ההסברה הן לעולם הערבי, הן לתושבי הרשות הפלסטינית והן לדוברי השפה הערבית בישראל. לשם כך יש לגבש תפיסה כוללת, לקבוע את דרכי ההכוונה של גופי ההסברה והתיאום ביניהם ולקבוע את הדרוש בתחומי ארגון ותקצוב, הכשרת דוברים בשפה הערבית ושיפור של יכולות השידור ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט".
בבדיקה שערך משרד המבקר בראשית שנת 2009 התברר כי אמנם מונו האחראים לתחום הסברתי זה אך ככל הנראה לא נעשה דבר מעבר לכך. המבקר מזכיר כי ביולי 2007 החליטה הממשלה על הקמת "מערך הסברה לאומי". במסגרת זו הוחלט להקים מטה הסברה לאומי במשרד ראש הממשלה שיתאם את כל גורמי ההסברה במדינת ישראל, כדי להציג מדיניות הסברה אמינה, אחידה ועקבית. באפריל 2008 מונה יעקב גלנטי לתפקיד ראש מטה ההסברה הלאומי. חודשיים קודם לכן, מונה ירדן ותיקאי, לפי החלטת ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, לתפקיד מנהל מטה ההסברה הלאומי בכפיפות לראש מטה ההסברה הלאומי.
בהחלטת הממשלה האמורה הוקדש גם פרק לתחום ההסברה לאוכלוסיות ערביות, ובו נאמר, בין היתר, כי בתוך 60 יום מיום מינוי ראש מטה ההסברה הלאומי תגובש מדיניות כוללת להסברה לאוכלוסיות ערביות. כמו כן נקבע שאחת לחודש לפחות תתקיים ישיבה לשם הערכת מצב וגיבוש תכניות הסברה לאוכלוסיות ערביות, שבה ישתתפו גם נציגים בכירים רלוונטיים מצה"ל, ממתאם פעולות הממשלה בשטחים, מהשב"כ, ממשטרת ישראל וגורמים נוספים, על פי שיקול דעתו של ראש מטה ההסברה הלאומי, וכי תיקבע תכנית עבודה לעת חירום, לתדרוכים ולראיונות של דוברים מטעם הממשלה לכלי התקשורת הערבית, הן לרשתות ערביות זרות והן לכלי תקשורת ישראלים ערביים.
למרות החלטות אלה בביקורת המבקר התברר שמאז אפריל 2008, המועד שבו מונה ראש מטה ההסברה הלאומי, ועד מועד סיום הביקורת "לא מומשו עיקרי החלטת הממשלה האמורה בנוגע להסברה לאוכלוסיות הערביות, טרם גובשה מדיניות כוללת להסברה לאוכלוסיות ערביות ולא התקיימו ישיבות קבועות המוקדשות להערכת מצב ולגיבוש תכניות הסברה לאוכלוסיות ערביות. עם זאת יצוין, כי במסגרת ההכנות שקדמו למבצע "עופרת יצוקה" נקבעה במטה ההסברה הלאומי רשימת דוברים מקצועיים ומסבירים חיצוניים לתדרוכים ולראיונות לתקשורת בשפה הערבית".
עוד כותב מבקר המדינה כי "במועד סיום ביקורת המעקב, במאי 2009, טרם הסתיים תהליך איוש המשרה המקצועית לתפקיד "מנהל תחום הסברה ממשלתית לאוכלוסיות ערביות" במטה ההסברה הלאומי".
ביקורתו של המבקר נעצרת ליד משרדו של ירדן ותיקאי. המבקר קובע כי "לצד הליקויים שהועלו בכל הנוגע לטיפול של משרד ראש הממשלה בתחום ההסברה בשפה הערבית, מציין משרד מבקר המדינה לחיוב את מאמצי מנהל מטה ההסברה הלאומי, מר ירדן ותיקאי, לקדם את הטיפול בתחום ההסברה בשפה הערבית מאז החל בתפקידו בפברואר 2008, בד בבד להקמת המטה יש מאין".
הביקורת עוברת ממשרד ראש הממשלה גם למשרד החוץ האחראי על הסברת החוץ של מדינת ישראל על פי החלטת הממשלה מיולי 2007. "משרד החוץ לא מימש את החלטת הממשלה מיולי 2007 על תגבור המחלקה לתקשורת ערבית. יתר על כן, אף חלה נסיגה משמעותית ביכולת המחלקה, כתוצאה מירידה באיוש התקנים הקיימים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החוץ, כי נוכח החשיבות הרבה להפעלה אפקטיבית של המחלקה לתקשורת ערבית, מן הראוי לסכם ולהחיש בהקדם את הדרוש לשיקומה".
לאחר שפירט גם ליקויים ברמת אמצעי השידור בערבית של מדינת ישראל מציין המבקר כי לדעתו "לא ניתן להשלים עם המצב שנוצר כמתואר לעיל, שבו אין מענה להסברת תמונת המצב ועמדותיה של המדינה לקהלי היעד בשפה הערבית בחזית התקשורתית-הסברתית, זאת בשונה מהחלטות הממשלה. נוכח חיוניותם בעתות חירום של אמצעי השידור הממלכתיים בשפה זו, מן הראוי, ששר ההסברה והתפוצות, מר יולי יואל אדלשטיין, המשמש גם כשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, ומטה ההסברה הלאומי יבחנו שוב את הנושא ויציגו אותו לדיון חוזר בממשלה, לצורך מתן פתרון ישים לסוגיית השידורים בערבית בעת חירום".
את פרק זה בדו"ח שלו חותם המבקר וכותב: "משרד מבקר המדינה שב ומעיר בחומרה למשרד ראש הממשלה ולמשרד החוץ על מחדל לאומי רב-שנים בתחום ההסברה לקהלי היעד דוברי השפה הערבית. כשל מערכתי זה הומחש ביתר שאת גם בתקופה שקדמה למבצע "עופרת יצוקה", במהלכו ובעקבותיו".
בסעיף ההמלצות הוא קובע כי "על משרד ראש הממשלה, באמצעות מטה ההסברה הלאומי, לפעול למימוש החלטת הממשלה מיולי 2007 בנוגע לגיבוש מדיניות הסברה לאומית כוללת בשפה הערבית. זאת, בתיאום עם הגופים הממלכתיים הקשורים לתחום זה, לרבות עם משרד ההסברה והתפוצות ועם המטה לביטחון לאומי (מל"ל). כל זאת, במטרה להפעיל את ההסברה לדוברי השפה הערבית ככלי לאומי בעל משמעות רחבה, המשרת אינטרסים מדיניים, ביטחוניים, כלכליים וחברתיים-תרבותיים עמוקים. לשם כך על מטה ההסברה הלאומי להפעיל את פורום ההסברה הלאומי לביצוע משימותיו בהסברה בשפה הערבית, שנקבעו בהחלטת הממשלה דלעיל, ובכך גם להקים למעשה מערך הסברה לאומי בשפה הערבית. יש לסכם את פעילות מטה ההסברה הלאומי בתחום זה בתכנית כוללת, מתואמת ומשותפת לכלל הגורמים המופקדים כל אחד בתחומו על ההסברה בערבית, ולשם כך יש להקצות בדחיפות למטה זה יכולת מקצועית לממש זאת כהלכה".
משרד המבקר מצביע על שההסברה היא "מהמרכיבים המרכזיים במאמץ הלאומי בעת חירום להשגת התכלית האסטרטגית המדינית-ביטחונית. להסברה הממלכתית בערבית ולאמצעי השידור הממלכתיים בשפה זו משקל חשוב ביותר לעניין זה, ונוכח חיוניותם ראוי לייחד להם פתרונות ייעודיים לעת חירום, ללא התניה בפתרונות הכוללים של רשות השידור. לפיכך, על הממשלה - באמצעות המשרדים המופקדים על כך, כל אחד בתחומו, ובראשם משרד ראש הממשלה שבמסגרתו מטה ההסברה הלאומי, ומשרד ההסברה והתפוצות - אשר השר העומד בראשו, מר יולי יואל אדלשטיין, משמש גם כשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור - לפעול להפסקת הסחבת הבלתי נסבלת בכל הנוגע לשיפור ההכרחי של השידור בשפה הערבית הן לעולם הערבי, הן לתושבי רצועת עזה ואיו"ש והן לדוברי השפה הערבית בישראל".