בכינוס בנושא "דמות המנהל במאה ה-21: האחריות המשותפת של האקדמיה והמגזר העסקי" שקיימה אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב נדון תפקיד האקדמיה ומקום העבודה בעיצוב דמות המנהל בימינו. סקר מיוחד שהוזמן לרגל הכינוס בדק את עמדת משתתפיו, רובם סמנכ"לים ומנהלי משאבי אנוש, בנושא של תפקיד האקדמיה בהכשרת עובדים. 83% מקרב 47 המשתתפים בו, רובם מנהלי משאבי אנוש בחברות מובילות, צידדו בחשיבות עידודם של צעירים ללמוד את התחום האהוב עליהם, גם אם מדובר בלימודים עיוניים כמו מדעי הרוח ומדעי הטבע. המשיבים ציינו שלא יפסלו מראש מועמדים לעבודה שלמדו בחוגים בתחומים אלה, ורובם היו תמימי דעים עם הקביעה ש"היכן למדת חשוב יותר מאשר מה למדת".
באשר לתפקיד האקדמיה בהכשרת עובדים, 87% מהמשיבים מסכימים שהחינוך האקדמי צריך ללמד את הסטודנטים ללמוד, לנתח ולחשוב יותר מאשר להכשירם לנושאים יישומיים.
פרופ' אהרון שי, סגן רקטור אוניברסיטת תל אביב ופרופ' להיסטוריה של סין במחלקה ללימודי אסיה והמזרח הרחוק בפקולטה למדעי הרוח, סיפר שכיהן בדירקטוריון של חברת ביטוח והדגיש שאת הידע המקצועי אפשר להשלים. "לימודים של מדעי הרוח חשובים לדמות החברה שבה אנו חיים" אמר פרופ' שי.
ד"ר גיא מונדלק, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב ציין בדבריו כי "לאקדמיה יש גם תפקיד חברתי, לא רק תפקיד של הכשרה ופיתוח אינטלקטואלי. אנחנו אחראים על פיתוח הון אנושי והון חברתי. אנחנו רוצים שבוגר שלנו ידע מה המשמעות החברתית והדמוקרטית הנובעת מהיות אדם מובטל, מקבל דמי אבטלה, של להיות מפוטר".
עמוס שפירא, מנכ"ל "סלקום" ונשיא אגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב, אמר: "הלימודים בתחום הניהול לא יכולים להכשיר למה שמכונה "החיים האמיתיים", כי השינויים בחברה המודרנית מהירים כל כך. לכן צריך ללמד את האדם לחשוב, ללמוד, להוציא עיקר מן התפל ולהיות בעל יכולת הפשטה. את כל אלה אפשר ללמוד בכל תחום לימוד גם בלימודים כמו ספרות, פילוסופיה, מתמטיקה ופיסיקה". שפירא הוסיף כי חשוב לו, גם כמנכ"ל המעורב לעתים בבחירת עובדים, היכן האדם למד, הרבה יותר מאשר מה למד. לדבריו, נתן הנחייה בחברת "סלקום" שכאשר אין תקינה או הכרח ממשי מוכח בתואר אקדמי מסוים למשרה, אסור לדרוש דרישת סף של תואר במקצוע מסוים.
בפנייה ישירה לקהל סמנכ"לי ומנהלי משאבי אנוש אמר שפירא שהכדור אצלם ועליהם לקבל מועמדים על סמך היכן שלמדו ולא מה למדו, וכך יעלה הביקוש ללימודים עיוניים ולא רק פרקטיים. הוא ציין שזו אחריות חברתית.
דב לאוטמן אמר כי "התכונות הנדרשות מכל מנהל באשר הוא ובכל תחום הן למעשה אותן תכונות – ובראש וראשונה להיות בן-אדם".
לאוטמן הדגיש שהסכנה הגדולה המאיימת על החברה הישראלית היא הפערים החברתיים, ו"החינוך הוא המפתח לסגירת הפערים החברתיים". עוד ציין לאוטמן את אוכלוסיית הערבים כאוכלוסייה שמופלית לרעה בכל הרמות, גם בקרב ערבים אקדמאים.
ד"ר יונתן קולונדי, מנכ"ל חברת הייעוץ מקינזי-ישראל, שנחשבת למקום העבודה הנחשק ביותר בארה"ב, שהגיע מתחום חקר המוח, סיפר שבחברת מקינזי השונוּת והגיוון האנושי הם אסטרטגיה מכוונת התורמת לחברה. לדבריו, בתחילה גייסה מקינזי רק בוגרי תואר שני במינהל עסקים, אך כיום 44 אחוזים בלבד הם בעלי תואר זה. גם חברת מקינזי נותנת עדיפות למקום הלימוד וקולטת מועמדים מכל תחום. הבחינה היא של כישורי המועמד ולא של מקצוע הלימוד כאשר את הידע המעשי הנדרש מקינזי משלימה במקום העבודה.