סגנית נשיא בית משפט השלום בתל אביב, שושנה אלמגור, דחתה את תביעת הזמר טל נגד רשת ג', וקבעה כי אי הכנסת שירו "אין סוף לאהבה" לרשימת מומלצי התחנה, לא נבעה מאפלייה עדתית. סיפור המעשה מתחיל בראשית שנת 2007, אז שלח טל את שירו על גבי "תקליט שדרים" לתחנות הרדיו השונות. ועדת ההשמעה של רשת ג' אשר קיבלה את השיר, החליטה שלא לשלבו ב"רשימת המומלצים" אותה מגבשת הועדה מפעם לפעם. הזמר ומקורביו החליטו לשלוח את השיר פעם נוספת, אולם הפרטים השונים על פני עטיפתו שונו, כך ששמו של השיר שונה ל'תמיד', שם המבצע שונה ל'שרון קינן' ושם כותב המילים והלחן שונה ל'אריק ברמן'. לטענתו של טל, בפעם השניה קיבלה הועדה את השיר והכניסה אותו לרשימת המומלצים, אולם לאחר שהתברר לחברי הועדה כי הזמר והיוצר אריק ברמן כלל אינו מכיר את מילות השיר ביטלה הועדה את הכנסת השיר לרשימת המומלצים. לטענתו של טל, הגורם לשוני בין שתי החלטות הועדה, נבע משינוי "הזהות העדתית" של תקליט השדרים, אשר הפך מתקליט "מזרחי" לתקליט "אשכנזי". השופטת דחתה כאמור את טענתו של טל, תוך שהיא מותחת ביקורת על מעשהו ומציינת, כי אך בשל הדרך בה נקט טל היה ראוי לדחות את התביעה, וזאת מן הטעם ש"מעילה בת עוולה לא תצמח תביעה". בנוסף קבעה השופטת, כי רשת ג' הוכיחה כי הרכבן של שתי ועדות ההשמעה שדנו בתקליטי השדרים היה שונה, ועל כן השוני בהחלטה נובע מטעמם השונה של חברי הועדות. עוד קבעה השופטת, כי העובדה שעטיפות תקליטי השדרים כלל אינן מונחות בפני חברי הוועדה שוללת גם היא את תוקף טענותיו. השופטת הוסיפה, כי העובדה ששירים אחרים מהרפרטואר של טל התקבלו במשך השנים להשמעה בתחנה סותרת אף היא את טענותיו, ובשל כל הסיבות הללו דחתה כאמור את התביעה וחייבה את טל לשלם 5,000 ש"ח הוצאות משפט לרשות השידור.