בית השלום. ארכיון
בית השלום. ארכיוןפלאש 90

בצעד תקדימי תובעת המדינה מהעמותות אשר אכלסו את בית השלום טרם פינויו סכום של 305,030 ₪, לאחר שאלו לא מילאו אחר צו בג"ץ.

את התביעה הגישה פרקליטות מחוז ירושלים בשבוע שעבר, והיא כוללת  את עלות הפינוי, אשר כללה כוחות גדולים של שוטרים שוטרי מג"ב שנאלצו לפנות את תושבי המתחם ולטפל בהפרות סדר בחברון במהלך הפינוי. 

המדינה מציינת, כי ביום 16.11.08 ניתן פסק דינו של בג"צ הדוחה את העתירה שהגישו חברת "טל בניה והשקעות קרני שומרון" ו"אגודת מחדשי הישוב היהודי בחברון". בעתירה התבקש בית המשפט להורות למדינה להימנע ממימוש כוונתה לסייע בפינוי העותרות מבית המריבה בחברון. בפסק הדין נקבע, כי על העותרות לפנות מרצונן את הנכס ולמסור אותו כשהוא פנוי לחלוטין בתוך שלושה ימים. כמו כן נקבע כי אם העותרות לא יפנו את המבנה מרצונן, המדינה תהיה רשאית לפנותו.

העותרות הפרו את פסק הדין ולא פינו את המבנה. 

לטענת המדינה, ביום 4.12.08 פרצו כוחות משטרה ומג"ב גדולים למבנה ופינו את נציגי החברה והעמותה ששהו בו בניגוד לפסק הדין. במהלך הפינוי נתקלו כוחות הפינוי באלימות פיזית ומילולית ונאלצו לסכל ניסיונות התבצרות במבנה. במהלך הפינוי ובעקבותיו התפתחו הפרות סדר בעיר חברון ובסביבתה.



בשבוע שעבר הגישה פרקליטות מחוז ירושלים באמצעות עו"ד, ליאור סקברר, בשיתוף היחידה לתביעות ומיקור חוץ בפרקליטות, משטרת ישראל, וצה"ל  תביעה להשבת העלויות שנגרמו למדינה במהלך הפינוי. 

"התביעה הוגשה על מנת לשים קץ לזלזול של פורעי חוק ברשויות אכיפת החוק, ליצור הרתעה מפני הישנותן של הפרות חוק מסוג זה הפוגעות בשלטון החוק וכדי להשיב לקופת הציבור את סכומי הכסף האדירים שנאלצת המדינה להוציא לאכיפת צווים ופסקי דין. תביעה זו הוגשה בהמשך לתביעה קודמת שהוגשה על ידי המדינה להשבת עלויות הפינוי שבוצע ביצהר (גבעת להבה) וכן לתביעות נוספות המוגשות להשבת עלויות פינויים שונים", אומרים במשרד המשפטים. 

במשרד המשפטים מוסיפים, כי "בכוונת פרקליטות המדינה להמשיך בהגשת תביעות שכאלו בכל מקום שיידרש. תביעות אלה, כמו גם אחרות, מקודמות ע"י הפרקליטות כחלק מתפיסה אסטרטגית, שלפיה על המדינה לעשות שימוש בכלים אזרחיים לשם שמירה על שלטון החוק ועל הקופה הציבורית".

באגודת מחדשי הישוב היהודי בחברון תוקפים את הגשת התביעה, וטוענים כי היא "מהווה הפרה גסה של עקרון השוויון בפני החוק, שהוא אחד מעקרונות היסוד במדינה דמוקרטית".

לטענתם, "כל עוד לא מוגשות תביעות דומות נגד עבריינים כגון: גנבים, שודדים, עברייני תנועה וכדו', וכל עוד המדינה אינה דורשת מכלל האזרחים לשלם את עלות אכיפת החוק כלפיהם, אין זה מן הראוי לנקוט צעד דרסטי כזה דוקא כלפי מי שמממשים את זכות המחאה שהיא נשמת אפה של הדמוקרטיה, ובודאי לא רק כלפי מפגינים מהימין בלבד".

"הגשת התביעה מנוגדת להחלטת ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, שקיבלה החלטה פה אחד (בשבט תשס"ד, פברואר 2004) ולפיה "בכל הקשור לתשלומים שיושתו בגין פעולות הכרוכות בפינוי, תפעיל הממשלה את אותן עקרונות שעל פיהן היא פועלת בתגובה לפעולות מחאה של כל אזרח או קבוצת אזרחים המפגינים התנגדותם למדיניות הממשלה", מציינים מחדשי הישוב היהודי בחברון.

באגודה מזכירים, כי "בג"צ לא חייב את הממשלה לפנות את בית השלום, אלא רק אפשר לה לעשות כן. לאורך מספר שבועות, ניהל משרד הביטחון, באמצעות היועץ לענייני התיישבות איתן ברושי, והיועץ המשפטי של המשרד עו"ד אחז בן ארי, הידברות שוטפת עם נציגי המתיישבים על מנת לבחון יחד אפשרויות שונות בעקבות פסיקת בג"צ. הפינוי התבצע תוך כדי המשא ומתן הזה, באמצעים של רמייה, כאשר  בזמן הפינוי עצמו עוד הוחלפו בין הצדדים ניירות עבודה עם הצעות פשרה. בנסיבות אלה, על המדינה לתבוע את עלות הפינוי המיותר מעצמה בלבד. לאור כל אלה, מדובר בצעד בלתי הוגן, מכוער, פוליטי, מפלה ובלתי שוויוני – ההולם להפליא את התנהלות המדינה בכל פרשת בית השלום לכל אורך הדרך".