שופט בית המשפט העליון בדימוס אליהו מצא ערך בצהרים (שלישי) מסיבת עיתונאים והתייחס לדו"ח הוועדה הממלכתית לבדיקת טיפול הרשויות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון, "במבחן התוצאה אנו קובעים ללא היסוס שמדובר בכישלון קשה של הרשות המבצעת בטיפול במפונים. החובה שהיא גם חוקית, גם מוסרית וגם חברתית שמוטלת על המדינה היא לדאוג לשיקומם של אנשים שפונו מבתיהם, פונו מסביבתם החברתית מהמקום שבו חלקם חיו קרוב ל-30 שנה למען מטרה שהממשלה והכנסת סברו שהיא מטרה ראויה. הדבר האלמנטארי הוא לשקם אותם לדאוג ולרווחתם ליצור מצב שיאפשר לאנשים האלה להמשיך לחיות לתפקד ולהתפרנס".
הכישלון ברור
"הכישלון ברור לחלוטין", הדגיש, "רוב המפונים עדיין מתגוררים בקראוונים ובמגורים זמניים, אחוז המובטלים הוא כפליים מהאחוז באוכלוסייה הכללית. כולל גם אנשים שקיבלו פיצויים אך לא נקלטו בעבודה חדשה, 'אכלו' את הפיצויים שלהם ונותרו במצב שהם נזקקים לשירותי הרווחה".
על עבודת הוועדה אמר, "הוצפנו בפניות של מפונים ונגבו על ידי הוועדה קרוב ל-400 עדויות. ערכנו סיורים בשטחים, גם במגורים הזמניים וגם באתרים המיועדים להתיישבות קבע והביקורים תרמו לידע שלנו ולתובנה שלנו לגבי מצב המפונים".
הוא ציין כי "להבדיל מכל וועדות החקירה שפעלו עד היום לא נדרשנו לחקור אירוע עבר שהסתיים, עסקנו בדבר הזה כאירוע מתגלגל, דבר המתרחש לנגד עיננו כל הזמן ואנו חוקרים אותו".
לדבריו, "דו"ח הביניים נועד להאיץ את תהליך הטיפול במפונים והשיג במידה רבה את מטרתו, נכנסה רוח חדשה במשרד ראש הממשלה ובמנהלת תנופה ונעשו דברים רבים כדי לקדם את ההישגים. ישנם בעיות שנותרו בלתי פתורות. מדו"ח הביניים עד היום חלפו שמונה חודשים, עשינו עבודה מאומצת והשתדלנו להגיש דו"ח שייתן תמונה מאוזנת של המצב ויציע פתרונות".
עוד צין כי "חלק נוסף בדו"ח מציע לממשלה מודל חדש של התנהלות לתרחישים עתידיים, אנו לא מתכוונים בהכרח לפינוי שטחים מסיבות פוליטיות אלא לתרחישים שיכולים לחייב פינוי וטיפול מחדש של אוכלוסייה גדולה מסיבות אחרות כאסונות טבע או גל עלייה המוני".
נמנענו מהמלצות אישיות
"נמנענו מהמלצות אישיות", הצהיר השופט מצא, "אפשר היה לבוא חשבון עם מישהו במסגרת הדו"ח, חשבנו שזה לא ישרת שום מטרה חיובית, יחייב את הארכת משך החקירה ביותר משנה, הערך המוסף היה אפסי לעומת התועלת שאנו מקווים להשיג בכך שעשינו מאמץ גדול להגיש דו"ח בתוך פרק זמן קצר ככל האפשר".
לא עסקנו בצדקת ההתנתקות
"לא עסקנו בצדקת ההתנתקות, לא הוסמכנו לעסוק בזה ולא עסקנו בזה. זה אקט פוליטי שבוצע באישור הממשלה והכנסת, זה היה בשבילנו נתון שהיינו צריכים לקבל אותו. לא התעסקנו בשאלה על לוח הזמנים בין ההחלטה לביצוע, זו תקופה קצרה בשביל להיערך לפינוי אוכלוסייה כל כך גדולה. התייחסנו לשאלת לוח הזמנים במבט ההיערכות העתידית, איך להיערך בעתיד במצב שיש זמן ליישב אנשים מחדש. ללא זמן אי אפשר לתכנן באופן חכם את מהלכי הטיפול במפונים", הוסיף.
הוא ציין כי "את הסיבות לכשלים לטיפול במפונים יש לייחס לשיטה בכללותה, לשיטת הממשלה, לקשיי משילות מהם סובל המשטר בישראל ונוגעים לכל תחומי החיים במדינה. בדקנו את הכשלים וקבענו כי המדינה כשלה במילוי חובתה הציבורית והבסיסית לדאוג לשיקום".
התנהלות המפונים גרמה אף היא לעיכוב השיקום
השופט מצא הבהיר, "לא התעלמנו מכך שהתנהלות המפונים עצמם תרמה במדינה מסוימת לעיכוב השיקום שלהם. לפני הפינוי הייתה חוסר נכונות כללית לשתף פעולה עם הרשויות לפחות במובן שיגידו מה הם רוצים, פיצוי כספי או יישוב חלופי כדי שנדע לתת מענה כשיגיע היום. אי שיתוף הפעולה היה על ייסוד שאין לשתף פעולה עם השלטונות וגם תפיסה דתית של "היה לא תהיה", הנס לא קרה וההתנתקות בוצעה".
השופט הוסיף כי "לא העריכו נכון מה המפונים, ירצו חשבו שהרוב הגדול ירצו פיצוים ובסוף הרוב בחרו בהתיישבות קהילתית. אי שיתוף הפעולה נמשך גם אחרי ההתנתקות. נקבע בדו"ח שאי שיתוף הפעולה היה מובן והיה גם צפוי אך איננו מחפה על הכשל הממשלתי כי הממשלה היא שנושאת באחריות הכוללת".
ההנהגה הדתית של המפונים השלתה אותם
חבר הוועדה פרופ' ידידה שטרן אמר כי "אירוע התנתקות יצר פגיעה בזכויות אדם, זהו כישלון של הדמוקרטיה התוצאה איננה ניתנת להסבר, יש פה בעיית עומק של חוסר יכולת למצוא מזור לאנשים שהמדינה פגעה בהם".
הוא ציין כי "בצד ההנהגה השלטונית שכשלה והדמוקרטיה שכשלה, כשלה גם ההנהגה הדתית רוחנית של קבוצת המפונים משום האשליה שהשלתה את קבוצת המפונים".
"קבענו שתוך שלושה חודשים תסתיים עבודת מטה שתקבע לוח זמנים קשוח ומדוייק שקו הסיום שלו צריך להיות מעבר של המפונים ליישוב הקבע שיסתיים עד סוף שנת 2011. אם לא ייעשה כך הכישלון ידבק גם בממשלה נתניהו", הוסיף.