בשבוע האחרון הגיעו למאחז "יד יאיר" בבנימין עשרות בני אדם, באישור הצבא, ועמלו שעות ארוכות בנסיון לשקם את המקום. המתנדבים אספו את הפסולת הרבה שהשליכו ערבים בתקופה האחרונה ומחקו את כתובות הנאצה הערביות שרוססו שם. מבוגרים, נערים ואף ילדים קטנים נרתמו לעבודה וסייעו ליצור מהשטח פארק נקי ומטופח. "במעשה זה רצו המארגנים להכריז כי אין מדובר בטכס אזכרה להחרבת היישוב אלא בכוונה ברורה לחזור וליישב את המקום כחלק מחזרתנו אל כל מרחבי ארץ ישראל שנגזלו מאיתנו. אוהבי יד יאיר ומוקיריה מבטאים את נחישותם להמשיך באחיזה במקום", אמר מאיר גולדמינץ שהתגורר במקום. בטכס נשאו דברים רבני ישובי גוש טלמונים, נציגי ועד מתיישבי בנימין, ראש מועצת בנימין אבי רואה וחבר הכנסת מיכאל בן ארי. יד יאיר, הוקם לזכר יאיר מנדלסון, תושב דולב שנרצח במקום בערב פסח תשנ"א. במקום הקומה אנדרטה, בסיס צבאי במשך כארבע-עשרה שנה, ולאחר פינוי הבסיס נמשכה האחיזה האזרחית בידי גרעין יד יאיר עד לעליית נקודת התיישבות, שכללה משפחה וישיבה. המשפחה, משפחת גולדמינץ, רכשה את הקרקע בכסף מלא. במקום התקיימו תפילות, שיעורי תורה ופעילויות. הוקם גן משחקים לילדים, רחבת הנצחה ובית כנסת. ביד יאיר חילקו עוגות לחיילים, עלו להדליק נרות חנוכה, משלוח מנות בפורים ועוד. "גולת הכותרת הייתה באירוע שנתי מרכזי (חגיגות האביב ביד יאיר) שהביא למקום מאות אנשים שבטאו את זיקתנו למקום", סיפר גולדמינץ. לאחר עזיבת הצבא 'זכה' המקום להתנכלויות בלתי פוסקות של אנשי שמאל קיצוני וערבים, מבלי שהצבא ניסה למנוע אותן. במשך השנים נהרסה מערכת החשמל, נבזז ונשרף בית הכנסת עי הערבים ואנשי השמאל, והושחת הגל-עד. לפני כשנתיים הוחרב המקום בידי צה"ל והמשטרה, בניגוד לחוק ובניגוד לצו של בג"ץ שהורה להימנע מהרס יד יאיר. לפני חודשים אחדים חוייבו מפקדי ההריסה דאז, כולל מפקד האוגדה, ומפקד המינהל האזרחי – בתשלום מינהלי על הפרת הצו. בבית המשפט עדיין מתנהל נגדם הליך משפטי בגין ההריסה בניגוד לחוק. מאז לא אפשר צה"ל לבעלי הבית, שרכשו כאמור את הקרקעות בכסף מלא, לשוב לביתם החרב. הערבים מהאזור נכנסו אל "יד יאיר" החרבה באופן חופשי, ואף שפכו שם כמויות עצומות של פסולת בניין.