פרופ' אבי דיסקין, מומחה למדעי המדינה באונ' העברית בירושלים, מגיב בספקנות להצעתו של ח"כ אופיר אקוניס לעריכת משאל עם על הסכם מדיני, "כל הנושא של משאלי עם נהוג בכמה מדינות בעולם, יש מדינות שאין בהם משאלי עם ויש כאלה שעורכים לפעמים משאל עם, בשוויץ יש בכל שנה משאל עם, בריטניה היא דוגמא טובה עבורינו, שם יש לפעמים משאל עם כשעוסקים בשאלות שנוגעות לריבונות או לחוקה ואז מקיימים משאל עם, גם במקרה שלנו כשמדובר על הסכמים עם הפלסטינים יש פה שאלות של ריבונות ולכן יש מקום למשאל עם".
לדבריו, עוד בימי גולדה מאיר דנו בהצעה לערוך משאל עם, "יש התחייבות עוד מימי גולדה מאיר שבנושאים של טריטוריה יעשו משאל עם, ובעיקר בהקשר של רמת הגולן, אבל ראינו גם דוגמאות שהיו משאלים שלא התחשבו בהם, לדוגמא בהתנתקות אמנם לא היה משאל עם, אבל היה משאל פנימי בליכוד ושם דחו את ההתנתקות, ולמרות זאת ההתנתקות בוצעה, כך שיש משאלים שנחשבים למשאלים מייעצים אבל לא מחייבים, ברור שאם הכנסת תקבל את חוק משאל עם, זה יחייב גם את ראש הממשלה".
דיסקין מצביע גם על החסרונות בעריכתו של משאל עם, "יש גם סכנות, אם לדוגמא תעשה משאל עם, על גובה המיסים, סביר להניח שהאזרחים יבטלו את חובת המיסים, יש סכנה אמיתית שבדמוקרטיה ישירה תינתן עדיפות לשיקולים אגוצנטריים. כיום הדמוקרטיה עובדת בשיטה ייצוגית ומי שנבחר לראשות ממשלה יכול אפילו לשנות את המדיניות שהוא התחייב עליה לבוחרים, מתוך הנחה שאם הוא טועה אז בבחירות הבאות הוא ישלם את המחיר, כך שלפעמים דווקא עדיפה דמוקרטיה ייצוגית שאז יש חופש למנהיגים להתאים את עצמם לנסיבות לעומת משאל עם שמשפיע מיידית".
פרופ' דיסקין משוכנע שהיה ראוי לעשות משאל עם גם על הסכמי אוסלו של רבין, "בבחירות בתשעים ושתיים כשרבין הפך לראש ממשלה, היו לכל מפלגות הימין תמיכה גדולה יותר מממפלגות השמאל, אבל רק בגלל הסכם עודפים רבין עלה לשלטון, היו צריכים אז לעשות משאל עם, למרות שייתכן שבאווירה שהייתה אז, רבין היה זוכה במשאל העם".