רוב העובדים בארץ מכירים היטב את הפעולה היומיומית של הפעלת שעון הנוכחות. הנוהג הזה עומד להיות חלק משגרת יומם של עובדי רשות השידור החל מראשית חודש נובמבר. במכתב לעובדי הרשות מסר יו"ר הרשות מוטי שקלאר הכללים והנהלים החדשים. החברים שם מתחילים להתרגל.
שקלאר פתח את מכתבו וציין כי "משרד האוצר, בגיבוי פרקליטות המדינה, הנחה את הנהלת רשות השידור כי החל ב-1.11.10 יש להפעיל שעון נוכחות לעובדים וכן לבטל חריגות שכר קימות. הנהלת הרשות נכונה לקיים ההנחיה ומחויבת בה עפ"י הוראות החוק. אולם כולנו מבינים משמעות הצעדים וההשלכות על רשות השידור, על עובדי הרשות ובעיקר על השידור הציבורי בישראל".
ממשיך שקלאר ומציין בפני חברי הרשות: "דיוני הרפורמה מתנהלים מזה כשלוש שנים בין נציגי העובדים, נציגי האוצר והנהלת רשות השידור. מטרתה של הרפורמה היא, בראש ובראשונה, להחזיר את השידור הציבורי למרכז הזירה התקשורתית בישראל, לצד ערוצים מסחריים, המונעים בעיקר משיקולי רווח והפסד. תהליך השיקום של רשות השידור נועד לאזן את תקציבה ובעיקר לפנות מקורות תקציביים אשר רובם ככולם יופנו להשגת מטרותיו של השידור הציבורי קרי, לעודד את היצירה הישראלית, לעודד את התרבות, הלשון והמוסיקה בישראל, תוך שמירה והגברת הרלוונטיות של השידורים".
עוד ציין שקלאר במכתבו: "לאחר שנקבע מתווה הרפורמה, סוכמו תנאי הפרישה של אותם 700 עובדים שאמורים לפרוש מהרשות. יודעי דבר סבורים כי הסכמי הפרישה מעניקים לפורשים תנאים מפליגים מהטובים שניתנו אי פעם בסקטור הציבורי. כך למשל, תשולם לכל פורש גמלה מיום הפרישה ראשון, כל פורש יוכל לקבל עד 2 דרגות, ישולם מענק פרישה, ועוד תנאים שישפרו את הגמלה לאין שיעור".
שקלאר ממשיך ומנמק את הסדרי סיכום הרפורמה: "מזה כשנה וחצי מתנהלים דיונים לגבי הסכמים קיבוציים חדשים. עם חתימתם, ניתן יהיה להפעיל את הרפורמה ולצאת לדרך חדשה. כרגע, ישנם מספר מועט של נושאים שטרם סוכמו בין הצדדים. במהלך המו"מ הנחיתי את נציגי הרשות ללכת לקראת העובדים ככל שניתן במסגרת המגבלות והאילוצים המוטלים עלינו. אי אפשר לדבוק בעמדה של "הכול או לא כלום". התוצאה, לכולנו, תהיה הרת אסון כי ההתרסקות תהיה קשה. ההסכמים החדשים מבטיחים שמירה על רמת ההכנסה הנוכחית של העובדים וחשוב מזה מבטיחים שרוב מרכיבי השכר של העובד יוכרו לפנסיה. הסכמי השכר החדשים שמים קץ לעידן הפיקציות ומאידך, יאפשרו לנהל את הרשות בגמישות הראויה לגוף תקשורתי גדול, דינאמי ומתחדש".
שקלאר קובע כי "בצד התוכן, הציבור מגלה בחודשים האחרונים מחדש את שידוריה של רשות השידור, ברדיו ובטלוויזיה. הכול נהנים, כרגיל, משידורי הרדיו במגוון רשתותיו ולומדים להעריך את התכנים המעניינים והמגוונים המשודרים בטלוויזיה. חשיבותם בפני עצמם ובעיקר אל מול התוכן המשודר בערוצים המסחריים. חבל מאד יהיה להפסיק את המומנטום הזה ולהפסיד באחת את ההישגים שהושגו בעמל כה רב. כולנו חייבים לשנס מותניים ולהשלים את דיוני המו"מ כדי להביא לסיכום את ההסכמים הקיבוציים!".
במכתבו מזהיר שקלאר וקובע כי "אי ביצועה של הרפורמה פירושו גוויעתה של רשות השידור וחיסולו של השידור הציבורי".