מסקנות חמורות. המבקר
מסקנות חמורות. המבקרפלאש 90

דו"ח קשה מפרסם היום מבקר המדינה אודות כשלי מערך הכיבוי בישראל בשנים האחרונות. המבקר מטיל אחריות על שרי הפנים הנוכחי וקודמיו, ואף על שר הביטחון ומציג רשימת המלצות.

מבקר המדינה כותב בדברי המבוא לדו"ח כי "לצערנו, התברר בביקורת המעקב שלא זו בלבד שמערך הכבאות, אשר מצבו היה חמור בעבר, לא שופר מאז מלחמת לבנון השנייה בעקבות הערותינו בדוח על העורף, אלא שמצבו אף החמיר עד כדי סכנת קריסה בעת חירום, עניין שעלול לפגוע מהותית בכל מערך החילוץ וההצלה, לגרום לאובדן חיי אדם ורכוש ולפגוע בחוסנו של העורף".

"אני מוצא לנכון להתריע בפני ממשלת ישראל וראש הממשלה על מחדל מתמשך זה הרובץ בראש ובראשונה לפתחם של משרד הפנים והשר העומד בראשו. חובה למנוע לאלתר את הסחבת בטיפול בשירותי הכבאות וההצלה ואת גלגול האחריות של השרים איש על רעהו; על שרי הממשלה הנוגעים בעניין, במרכזם שר האוצר ובשיתוף שר הביטחון, המופקד על רשות חירום לאומית, לשלב זרועות כדי ליישם בדחיפות עליונה את החלטת הממשלה להקים רשות ארצית לכבאות והצלה ולארגן את מערך הכבאות באופן שיתאים לייעודו - ויפה שעת אחת קודם!"."אני מוצא לנכון להתריע בפני ממשלת ישראל וראש הממשלה על מחדל מתמשך זה הרובץ בראש ובראשונה לפתחם של משרד הפנים והשר העומד בראשו".

"דו"ח זה על היערכות שירותי הכבאות וההצלה הוא דוח חמור מאוד המעיד כמאה עדים על מינהל בלתי-תקין לחלוטין, בעיקר אצל מקבלי ההחלטות בממשל הישראלי", מוסיף המבקר ומתייחס גם לאירועים האחרונים בכרמל: "לדאבוננו, בימים אלה ממש הצטיירה לעינינו תמונה עגומה ומייסרת של שרפת הענק שהשתוללה בכרמל וקיפחה את חייהם של עשרות אנשי שב"ס, אנשי משטרה ואנשי כבאות והצלה - ובהם נער, כבאי מתנדב, ופגעה באחרים, ביניהם אזרחים רבים. כמו כן הושמד בשרפה - שהיא בגדר אסון לאומי - רכוש רב. שוב נגלו לעינינו מחדלי העבר בכל עצמתם".

בדו"ח עצמו כותב המבקר כי "בביקורת על מלחמת לבנון השנייה נמצאו ליקויים בהיערכות שירותי הכבאות לעת חירום, הן מבחינת המבנה הארגוני והן מבחינת ציוד וכוח אדם. בין היתר נמצאו באותה ביקורת ליקויים אלה: שירותי הכבאות מאורגנים במבנה מבוזר, בלי שיש לנציבות הכבאות מערכת ארצית של פיקוד ושליטה של נציבות הכבאות; אין לנציב הכבאות כלים ואמצעים המאפשרים לו להשתמש בסמכויות שהקנה לו החוק; בנציבות הכבאות לא פועלת יחידת מבצעים שיכולה לשמש מפקדה עורפית לטיפול בהקצאת כוחות; הכבאים האזרחיים החייבים בשירות ביטחון לא שובצו ביחידת מילואים שאינה נכללת בסדר הכוחות של צה"ל כדי להבטיח שלא יגויסו בעת חירום לצה"ל לתפקידים אחרים; לא פורסם נוהל לשיתוף פעולה בין פיקוד העורף ובין שירותי הכבאות; פיקוד העורף לא דאג לאמן את הכבאים ביחידות התגבור שלו".

בביקורת שממצאיה מוצגים בדוח הועלה כי לא זו בלבד שמרבית הליקויים שעלו בביקורת על מלחמת לבנון השנייה בנוגע לשירותי הכבאות לא תוקנו, אלא שהמצב אף החמיר לנוכח האיום הגובר על העורף. במועד סיכום הביקורת, נמצאו ליקויים מהותיים לעניין היערכותם הארגונית של שירותי הכבאות, וכן נמצאו חוסרים בכל הנוגע לכוח האדם בהם, לפריסת התחנות ולכלי רכב וציוד, שבגינם עלולה להיגרם פגיעה חמורה מאוד בכשירותם המבצעית של שירותי הכבאות בעת חירום. זאת ועוד, איום הייחוס הנוכחי שקבע צה"ל בהתייחס לעורף חמור יותר מאיום הייחוס שהיה תקף ערב מלחמת לבנון השנייה. על פי איום הייחוס העדכני, בעת לחימה צפוי ירי של מאות מטחי רקטות מדי יום ביומו לרחבי הארץ ותיתכן פגיעה רב-מוקדית נרחבת ומתמשכת בעורף - בנפש וברכוש. אשר על כן, בעת חירום לא יוכלו שירותי הכבאות במצבם הנוכחי להתמודד עם מספר גדול של אירועים, שחלקם יתרחשו בד בבד ובמשך פרק זמן ממושך. מערך הכבאות עלול לקרוס עקב העומס הצפוי עליו ולא לספק לתושבים את השירותים הנדרשים, ועקב כך תושבים רבים יימצאו בסכנת חיים ממשית."לא פורסם נוהל לשיתוף פעולה בין פיקוד העורף ובין שירותי הכבאות; פיקוד העורף לא דאג לאמן את הכבאים ביחידות התגבור שלו".

לנוכח העובדה ששירותי הכבאות הם חוליה חיונית וייחודית בשרשרת הגופים המופקדים על הטיפול בעורף בעת אירועים בחירום המחייבים חילוץ והצלה, ובהתחשב בליקויים החמורים בהיערכות שירותי הכבאות לעת חירום, הרי שמדובר בחוליה חלשה במערך החילוץ וההצלה בעורף בעת חירום. היות שאלה פני הדברים, עלולים להיפגע במידה ניכרת חוסנו ויכולתו המבצעית של כל מערך החילוץ וההצלה בעת חירום וכן המענה המשולב של ארגוני הסיוע וההצלה האחרים, כמו פיקוד העורף, המשטרה ומגן דוד אדום.

באשר לשר הפנים הנוכחי וקודמיו, כותב המבקר כי בביקורת התברר כי "נציב הכבאות התריע פעמים אחדות בשנים 2007-2009 לפני שר הפנים דאז, ח"כ מאיר שטרית, שהיה מופקד על שירותי הכבאות, ולפני סגן ראש הממשלה ושר הפנים, מר אלי ישי, המופקד על שירותי הכבאות, ולפני משרד האוצר על המצב החמור ועל כל מה שחסר בשירותי הכבאות, אך בפועל לא חל שינוי ממשי במצב".

עוד כותב המבקר כי במאי 2008 הועלה בעקבות הגשת הצעתו של שר הפנים דאז, ח"כ מאיר שטרית, לשינוי המבנה הארגוני של שירותי הכבאות, החליטה הממשלה על הקמת רשות ארצית לכבאות והצלה. בהחלטה זו נקבעו, בין היתר, לוחות זמנים לגיבוש חקיקה והמבנה הארגוני החדש של שירותי הכבאות. אולם עד מועד סיכום הביקורת, יוני 2010, לא יושמה החלטת הממשלה ומצבם של שירותי הכבאות לא השתנה ונותר חמור כשהיה. מר אלי ישי, המכהן כשר הפנים מאפריל 2009[3], אמנם התריע גם הוא לפני ראש הממשלה על מצבם של שירותי הכבאות, אך רק ביולי 2010, לאחר סיום הביקורת, התקבלה החלטת ממשלה נוספת בנושא "שיפור מערך הכבאות" (ראו להלן) ועד אז, כאמור, לא חלה התקדמות של ממש בנושא".

אמנם בארבע השנים שעברו בין תום מלחמת לבנון השנייה למועד סיום הביקורת התריעו הגורמים המטפלים על מצבם של שירותי הכבאות, בין היתר לפני ראש הממשלה, וכן התקיימו דיונים בעניין זה ואף התקבלה החלטת ממשלה בנושא המבנה הארגוני. "אולם אף שבפרק הזמן האמור גדל האיום על העורף במידה ניכרת על פי איום הייחוס, הטיפול בנושא התגלגל בין הגורמים המטפלים, הסחבת נמשכה, לא מוצה הטיפול המעשי בעניין הפערים הקריטיים בשירותי הכבאות לעת חירום ולא הבשיל לכדי פתרון מערכתי הלכה למעשה".

המבנה הארגוני הקיים של שירותי הכבאות הוא בגדר בעיית יסוד חריפה בעת חירום: לנציב הכבאות אין יכולת ממשית של פיקוד ושליטה על הכוחות בשטח בעת שנדרשים יכולת מובהקת של ראייה כוללת, ריכוז מאמץ, גמישות וניידות; בשירותי הכבאות אין גורם מרכזי המוסמך לקבל החלטות על הקצאת משאבים ותעדופם בעת חירום, ועלולה להיות לכך השפעה קריטית בעת חירום.

"כשל מתמשך זה מונח בראש ובראשונה לפתחו של משרד הפנים והשר העומד בראשו, כמי שהאחריות המיניסטריאלית לשירותי הכבאות מוטלת עליו, לרבות בתחום היערכותם לעת חירום לנוכח הסכנות הצפויות לפי איום הייחוס", כותב מבקר המדינה.

עוד עלה בביקורת כי היכולת לשיפור היערכותם של שירותי הכבאות לעת חירום תלויה בעיקר בהקצאת התקציבים הנדרשים להם ובביצוע שינוי ארגוני. המענה התקציבי הותנה על ידי משרד האוצר בביצוע הרפורמה הארגונית. מאחר שמשרד האוצר התנה את הקצאת התקציבים הנדרשים בביצוע הרפורמה הארגונית ובמועד הביקורת טרם בוצעה הרפורמה האמורה, הפערים החמורים בנושא היערכות שירותי הכבאות לעת חירום נותרו בעינם, והטיפול בנושא זה נקלע למצב בלתי נסבל של היעדר פתרון.

עוד קובע המבקר כי "גם משרד הביטחון, שעל השר העומד בראשו, מר אהוד ברק, הטילה הממשלה באפריל 2007 את "אחריות העל לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום", לא היה מעורב באופן פעיל בשיתוף עם שר הפנים - ובהתאם לצורך עם ראש הממשלה או הממשלה - בקידום הטיפול בעניין היערכות שירותי הכבאות לעת חירום לכלל גיבוש פתרון מעשי".

בהמשכו של הדו"ח מתייחס המבקר לכשלים הנוגעים לכוח אדם, תקציב, המסד האירגוני של מערך הכיבוי, הכשרת הכבאים ועוד. בפרק ההמלצות כותב המבקר:"גם משרד הביטחון, שעל השר העומד בראשו, מר אהוד ברק, הטילה הממשלה באפריל 2007 את "אחריות העל לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום"

מצבם של שירותי הכבאות לא זו בלבד שלא שופר אלא אף החמיר מאז מלחמת לבנון השנייה. משום כך פחתו במידה ניכרת יכולותיהם להתמודד עם אירועים רבים שצפויים להתרחש בעורף בעתות חירום אף על פי שאיום הייחוס הנוכחי שקבע צה"ל מחמיר יותר מאיום הייחוס שהיה תקף בעת מלחמת לבנון השנייה. לנוכח האמור לעיל עלול מערך הכבאות לקרוס עקב העומס הצפוי עליו, ולפיכך צפוי גם כי ייפגע מהותית כל מערך החילוץ וההצלה לעת חירום, ותושבים רבים עלולים להימצא בסכנת חיים ממשית.

אף שהממשלה בראשות מר אהוד אולמרט החליטה ב-11.5.08 על הקמת רשות ארצית לכבאות והצלה, טרם חל שינוי במבנה שירותי הכבאות, ומשרד הפנים טרם גיבש את הצעת החוק הנדרשת ליישום החלטת הממשלה. עקב המבנה הארגוני הנוכחי, אין לנציב הכבאות יכולת ממשית של פיקוד ושליטה על הכוחות בשטח, ובשירותי הכבאות אין גורם מרכזי שבסמכותו ובאחריותו לבחון את הצרכים של כל מערך שירותי הכבאות ולקבל החלטות על הקצאת משאבים ותעדופם בעת חירום.

משרד מבקר המדינה מעיר כי מדובר במחדל מתמשך ובמצב חמור, שחיי רבים עלולים להיות תלויים בו ואשר עלול לגרום לנזק רב מאוד לרכוש, והוא מחייב בראש ובראשונה את שר הפנים - במשולב עם שר האוצר ושר הביטחון - להידרש בדחיפות לתקנו, ויפה שעה אחת קודם.

נוכח העובדה שפיקוד העורף אחראי להתגוננות האזרחית ולהפעלה בעת חירום של ארגוני העזר, לרבות שירותי הכבאות, ונוכח הליקויים שהעלתה הביקורת בשיתוף הפעולה בין פיקוד העורף ובין שירותי הכבאות, על שירותי הכבאות ועל פיקוד העורף להבטיח שיתוף פעולה ותיאום הדוקים ביניהם.

ב-5.5.10 נפגש צוות הביקורת עם שר הפנים, מר אלי ישי, בעניין הליקויים החמורים ואי-כשירותם של שירותי הכבאות בחירום. ב-20.5.10 הודיע שר הפנים למשרד מבקר המדינה, כי "בימים האחרונים הגשתי למזכירות הממשלה הצעת מחליטים במטרה לספק פתרון למערך הכבאות". ביולי 2010 התקבלה החלטת הממשלה בנושא "שיפור מערך הכבאות", ובה נקבע, בין היתר, כי על משרד הפנים ונציבות הכבאות וההצלה להשלים את החסר במערך הכבאות בציוד ובכוח אדם בסך 100 מיליון ש"ח, וכי "עד סוף שנת 2012 יושלם תהליך הקמת הרשות הארצית לכבאות. עם ההתקדמות בהקמת הרשות, יושלמו החוסרים של מערך הכבאות, כפי שיסוכמו במהלך הקמת הרשות". "החלטת הממשלה מיולי 2010 בעניין "שיפור מערך הכבאות" היא אמנם צעד משמעותי לשיפור החיוני הנדרש בהיערכות שירותי הכבאות וההצלה - בעת שגרה בכלל, ובעת חירום בפרט - ואולם מבחנה היחיד של ההחלטה נעוץ אך ורק ביישומה".

החלטת הממשלה מיולי 2010 בעניין "שיפור מערך הכבאות" היא אמנם צעד משמעותי לשיפור החיוני הנדרש בהיערכות שירותי הכבאות וההצלה - בעת שגרה בכלל, ובעת חירום בפרט - ואולם מבחנה היחיד של ההחלטה נעוץ אך ורק ביישומה. בשים לב לליקויים החמורים שמפורטים בדוח זה ובהתחשב באיום הייחוס לעורף, שהוא אקטואלי, הכרחי ששירותי הכבאות ייערכו לעת חירום הלכה למעשה, בהקדם האפשרי, באשר הם חוליה חיונית במערך הכולל של שירותי הסיוע וההצלה לעורף בעת חירום ובמצבם הנוכחי יש חשש שמא דווקא בעת חירום הם יהיו בגדר צוואר בקבוק שעלול לפגוע ביעילות התפקוד המערכתי כולו.

אשר על כן, על כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר - משרד הפנים, משרד האוצר ומשרד הביטחון - ובהובלת שר הפנים, לפעול בשיתוף פעולה הדוק ולהבטיח כי החלטת הממשלה תיושם ולפעול בדחיפות בטווח הקצר ביותר להשלמת פערים קריטיים במערך שירותי הכבאות בד בבד עם ההתקדמות בהקמת רשות ארצית לכבאות והצלה. נדרש על כן, לגבש, לתקצב ולהוציא לפועל תכנית ברורה ומפורטת, שתכלול לוח זמנים ברור לבקרה ופיקוח, ותיתן מענה דחוף להשלמת פערים קריטיים הקיימים במערך שירותי הכבאות ולהשלמת פערים מהותיים בהמשך. על שר הפנים ושר האוצר לסיים בדחיפות את הכנת ההצעה לחקיקה הנדרשת ליישום החלטת הממשלה כדי לשנות את המבנה הארגוני של שירותי הכבאות. מאחר שעל שר הביטחון, מר אהוד ברק, הוטלה "אחריות העל לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום" ורשות חירום לאומית אמורה לסייע בידיו לממש את אחריותו ולהציג לממשלה דוח על מוכנות העורף לחירום, עליהם להיות מעורבים באופן פעיל בקידום המוכנות של שירותי הכבאות לעת חירום בתיאום עם שר הפנים ועם משרד הפנים. בשל חשיבותו של נושא זה, בגלל הסחבת הקשה והבלתי-מובנת לחלוטין בטיפול ובשל ניסיון העבר ממליץ משרד מבקר המדינה, כי ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, יעקוב אחר מימוש החלטת הממשלה.

עוד מציין משרד מבקר המדינה, כי ר"אוי לבחון את הצעתם של שר הפנים לשעבר, ח"כ מאיר שטרית, ושר הפנים, אלי ישי, באשר למקומו של מערך הכבאות, האם להותירו במשרד הפנים או להעבירו למשרד אחר, כמו המשרד לביטחון הפנים או משרד הביטחון. עם זאת, יש חשיבות עליונה לשנות תחילה את המבנה הארגוני הבסיסי של שירותי הכבאות וזאת ללא התניות או עיכובים היכולים לנבוע מהצורך לבחון את מקומו של מערך הכבאות, כאמור לעיל, וזאת כדי לספק מהר ככל האפשר מענה מיטבי מול האיום, ומוטב שעה אחת קודם. כל השהיה נוספת בעניין זה תהיה חלילה לרועץ למדינה".