הדיווחים אחרונים מלבנון הם כמו הבדיחה האופנתית לפיה ממגדל הקרייה בתל אביב, בימים טובים, אפשר לראות את ביירות וטהרן. בדיחה זו הזכירה לנו כי תעשיית הטכנולוגיה מתחילה בעצם ברובה בתעשיית הבטחון והמודיעין.
הנה כמה דוגמאות ל"צעצועי" מרגלים, שעוזרים לשרותים חשאיים לבצע משימות ביון ואפילו משימות חיסול.
קצת היסטוריה. שרותי הבטחון של אנגליה החרימו את הסאמובר המהודר, מתנת ממשל רוסיה מהארמון באקינהם, לפני כחודשיים. מסתבר כי הסאמובר שניתן למלכה עוד בשנות ה-80 בידי שגריר רוסיה היה למעשה מסווה למתקן ציתות מתוחכם שהמשיך לשדר גם 30 שנים לאחר הצבתו.
ג'יימס בונד של המאה העשרים עדיין השתמש באמצעים מתוחכמים בכדי לצבור מידע. היום יש כבר קרן לייזר שתפתור את זה. בשנת 1946 לשגריר ארצות הברית במוסקבה הוגש במתנה פסל בדמות נשר – הסמל של ארצות הברית. השגריר שעם הזמן התמנה לשר החוץ של ארצות הברית שמר על הפסל במשרדו במשרד החוץ ורק בשנות השישים התגלו בתוכו מתקני ציתות זעירים גם לתקופה שלנו (בגודל כמה מילימטרים בלבד). יש אנשים, שמייחסים את ההרגעה במפרץ החזירים, שכמעט והפכה למלחמת עולם שלישית לכך, ששרותי המודיעין הבינו כי אין הנשיא קנדי מתכוון ללכת עד הסוף בקונפליקט.
תיבות דואר ממתינות בשירות הוד מעלתה
אחד התרגילים הידועים במודיעין קיבלו ראשי תיבות EDLB תיבת דואר "רדומה" (electronic dead letterbox) מערכת ממוחשבת המאפשרת למרגלים ועוזריהם להחליף מידע מבלי להסתכן בפגישה בין הסוכן לבין הסייען. לפי פרסומים זרים ה"אבנים" שאותרו בתום מלחמת לבנון השנייה יוצרו במהלך שנות השמונים והוטמנו באותה התקופה, וככל הנראה כבר לא היו פעילים בזמן תפיסתם. המערכת שידרה את נקודות הציון לתחנת האיסוף. כמו כן מתקנים דומים הופעלו להחלפת מידע בין הסוכנים. לא היה צורך בפגישה אישית במטה המוסד או מפגשי סוכנים כמו בסרטים מתקופת המלחמה הקרה.
EDLB מורכב ממחשב מזערי, שמספיק לסוכן לעבור בסביבות האבן, והנתונים שלו יוקלטו בעזרת קישוריות בלוטוס או WIFI וישודרו לתחנות ממסר בעזרת קרן הלייזר.
נייג'ל ווסט – מנהל מוזיאון המודיעין בלונדון מספר: "הסוכן בכלל לא חייב לדעת על המתקן ועל מיקומו. מספיק שיעבור בנקודה מסוימת בשעה מסוימת והקידוד כבר יעבור למקום בו הוא נדרש ביותר, במטה המודיעין, כעבור כמה שניות".
אחד הסיכונים הגדולים בעבודת המרגלים הוא רגע טעינת הסוללות במתקנים מעין אלו בזמן שאדם המחופש לגיאולוג (או לארכאולוג בחלק מן המקרים) אסף אבן ולקח אותה איתו. בשנת 1988 עובד שגרירות בריטית צולם בידי הבולשת הרוסית אוסף בדיוק אבן בפארק במרכז מוסקבה.
נשק לאנשי הצללים
מטריית רעל, מוות בתוך עיתון, שפתון בעל קוטר ארבעה מילימטרים וחצי – אלו לא שמות מותחנים מסדרת ג'יימס בונד, אלא כלי נשק בידי סוכנים לאורך ההיסטוריה.
ב25 לינואר בחורף שנת 1995 ברחובות רבת עמון, בירת ירדן, שני גברים חסונים ניגשו לראש הלשכה המדינית של ארגון חמאס, חאלד משעל. אחד מהם החזיק בידו עיתון מגולגל שמתוכו הזריק תרסיס כלשהו לפניו של משעל. זו תמצית ההתנקשות הכושלת באחד ממנהיגי הטרור. לא נפרט כאן סיבות לכישלון, אך הן לא היו בגלל כשלים טכנולוגיים אלא כשלים בהפעלה.
בשנת 1978 מיכאל מארקוב, אחד ממתנגדי המשטר בבולגריה תוך כדי הליכה ברחובות לונדון נדקר קלות ממטרייה מעובר אורח חולף. כעבור כמה שעות נפטר מדום לב. רק כעבור כמה שנים גילינו כי הייתה זו התנקשות מתוחכמת של אנשי ה-קג"ב בעזרת מחט מורעלת בתוך מטרייה. בשנת 1944 במוסקבה נעצרה אישה שהתחזתה לעיתונאית שבדית והייתה אמורה להתארח בקרמלין במסיבת עיתונאים. ברשותה בין עזרי המודיעין התגלה גם שפתון שבעצם היה אקדח מוסווה בקוטר 4,5 מילימטרים והיה אמור לשחק תפקיד בהתנקשות.
חיסול עם מכשיר סלולארי
http://www.youtube.com/v/CTAFWrm6Wbkנסיים בסיפור משנת 1998, "המהנדס" יחיא עייש שהיה ידוע לשמצה בזכות הפיגועים הנוראיים בשטח מדינת ישראל הסתתר בבית של חבר ילדות אוסמה חמאדה במחנה פליטים ברצועת עזה. עייש שהיה ידוע בחשדנות פרנוידית החליף מקום מסתור כמעט מדי לילה ואף פירק את המכשיר הסלולר בכל פעם שלא דיבר בו מחשש שיתנקשו בו.
"המהנדס" הכיר טוב מידי את סיפורו של דר' חמשארי – ממנהיגי הספטמבר השחור, שהיה בין האחראים לטבח מינכן. חמשארי בשנת 1979 ניגש למכשיר הטלפון בחדרו בפריס וחוסל בפיצוץ מרחוק בידי חוליית המוסד. אך נחזור לעייש וחברו אוסמה, אוסמה קיבל יומיים לפני כן מכשיר סלולרי חדיש של מוטורולה ZX. לאותו הטלפון התקשר אביו של עייש, שה"מהנדס" בטח בו ללא עוררין. הוא התעניין למה עייש לא משתמש במתנה החדשה וברגע שלקח את השפופרת אירע פיצוץ עז. כך חוסל רב המחבלים בידי אנשי המודיעין הישראלי.
הטכנולוגיה אינה עוצרת גם לרגע והסיפורים שהובאו כאן הם בעיקרם היסטוריה עתיקה בקהילת המודיעין. את הסיפורים של ימינו, אם בכלל, נגלה עוד שנים מספר, מי ייתן ויהיו לא פחות מוצלחים.