מספר כורים גרעיניים של יפן ממשיכים, לפי שעה, לסבול מבעיית תת קירור, העלול שוב להוביל לשחרור גזים רדיואקטיביים לאטמוספירה.
את הדאגה הגדולה ביותר עדיין מעוררים שני הכורים בתחנת פוקושימה דאיצ'י Fukushima-Daiichi. חברת סימנס הגרמנית מדווחת כי הכורים אינם ניחנו בכמות מספקת בגנרטורים בכדי לקרר את הכורים לאורך זמן.
הגג החיצוני של הכור הראשון התמוטט בעקבות שיחרור קיטור וחומרים שהפכו לגז בשל החום הגבוה, דוגמת יוד. לעומת זאת כיפת הכור עצמה, עשויית הפלדה, נותרה שלמה.
עם זאת, הכורים ביפן רחוקים מסכנת התכה. אם בצ'רנוביל מדובר היה במוטות גרפיט שנמסו וגרמו לתגובת שרשרת ופיצוץ אז, בכורי מים בלחץ מסוג PWR pressurized water reactor)) מן הסוג, שאנו רואים ביפן, כדברי המומחים "אין מה להתיך". החומר ששוחרר לגובה של כ-100 מטרים לאוויר נשאר רדיואקטיבי למשך תשעה ימים בלבד, ולא שנים כמו במקרה של הדליפה בצ'רנוביל.
בצ'רנוביל החומר שהתשתחרר לאוויר היה חומר הצזיום (Cs137) לעומת חומר היוד (I131) בכור של יפן. למרות כל הנאמר מדובר בחומר מסוכן ביותר. בני אדם, השוהים ברדיוס של כ-5 קילומטרים מזירת הפיצוץ סופגים כמות קרינה ממיתה במשך 5 שעות בלבד. קרוב ל70% מהתושבים ששהו במרחק של 5-10 קילומטרים בסכנת מוות כבר היום. מדובר בכמות קרינה גדולה עד פי 500 מן הכמות השנתית הנספגת בגוף האדם.
מידע על הכור
הכור הראשון של פוקושימה הושק ב-26 במרץ 1971. במרוצת השנים ארעו בכור מספר תקריות, דוגמת סדקי ענק שהתגלו בכורים 1,2 ו-5 בשנת 1994. במערכת פוקושימה ישנם 5 כורים פועלים.