עיכוב במינוי. ניצב גביזון
עיכוב במינוי. ניצב גביזון פלאש 90

לאחר שבראשית השבוע אישרה ועדת טירקל את מינויו של ניצב פרנקו לנציב שירות בתי הסוהר במקום גונדר אלי גביזן, העלינו ביומן ערוץ 7 את סוגיית מהימנותו של הפוליגרף ככלי יעיל עבור גורמי החקירה בדרכם לאיתור האמת בפרשות שונות. על הסוגיה שוחחנו בהרחבה עם עורכת הדין ורד כהן, ומדבריה עולה כי היעדר חקיקה וכללים מוסדרים בחוק סביב השימוש בפוליגרף הופך המכשיר שיכול היה לסייע לחקירות שונות למנוטרל או לפחות למוגבל.

לדבריה הפוליגרף היה משמעותי בפרשת גביזון שכן תוצאותיו הובילו אותו להודות במעשים מסוימים, בה בשעה שלו היו מוצבים נגדו רק תוצאותיו של הפוליגרף לא ניתן היה להחליט החלטות כה דרמטיות באשר לעתידו. כהן סבורה כי לו היה מינויו של גביזון תלוי כולו בתוצאות בדיקת הפוליגרף – יש להניח כי היה בכוחו לקעקע את מהימנות הבדיקה ולהציל את מינויו. על פי הפרסומים, סונפו לתוצאות בדיקת הפוליגרף ממצאים אחרים. לפיכך, ממילא נותר המינוי תלוי על בלימה.

עו"ד כהן מתארת בראשית דבריה את עבודתו של הפוליגרף הבוחן שינויים פיזיולוגיים בתגובותיו של הנבדק (בדיקת לחץ דם, בדיקת נשימה, רמת הזעה, בדיקת מוליכות חשמלית של העור ובדיקת דופק). "ההנחה היא, כי אין באפשרותו של הנבדק לשלוט על תגובות פיזיולוגיות טבעיות, בזמן שהוא נשאל שאלות כאלה ואחרות, והתגובות המתקבלות יקבעו האם תשובות הנבדק היו אמת או שקר".

עוד היא מזכירה כי בהליך פלילי בדיקת הפוליגרף אינה מהווה כלי קביל אלא רק ככלי מסייע. גם בהליך  אזרחי בדיקת הפוליגרף תהא קבילה רק בכפוף לשני תנאים: האחד - הסכמת שני הצדדים מפורשות, מראש ובכתב, על עריכת הבדיקה והשני - חד משמעיות התוצאות.

רק בהתמלא שני תנאים אלו, יכול בימ"ש בהליך אזרחי לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף.

על מגבלותיו של הפוליגרף, מגבלות שהובילו להנחיות מגבילות אלו היא מציינת כי מידת הדיוק המיוחסת למכשיר הפוליגרף הינה לכל היותר 90%, כאשר לעניין 10% הנותרים – עלולים דוברי אמת להימצא כדוברי שקר ולהיפך.

בנוסף תוצאות הפוליגרף תלויות, בין היתר, ביכולתו של הבודק לבנות מערך שאלות המתאים לנבדק ולמקרה, וכן מיכולתו לפענח את תוצאות הבדיקה, לרבות מיומנותו בניטרול וסינון ההתרגשות מתוך תוצאות האמת.

כאמור, מדבריה של עו"ד כהן עולה כי בארץ אין חוק המסדיר את ההסמכה לביצוע בדיקות פוליגרף, ובמציאות שכזו כל אחד רשאי למעשה לבצע בדיקת פוליגרף, אף ללא הכשרה מעמיקה. כפועל יוצא מכך, אומרת כהן, הפערים בהכשרותיהם של בודקים שונים, הרקע המקצועי שלהם, ניסיונם המקצועי ומיומנותם בהגדרת השאלות נשוא הבדיקה, ואופן ניתוח התוצאות על ידם – עלולים להביא לתוצאות הפוכות בבדיקת הפוליגרף. לא אחת יכול ויימצא אדם דובר אמת במכון פוליגרף מסויים, ודובר שקר במכון פוליגרף אחר, כפי שככל הנראה אירע בפרשת גביזון.

במציאות זו בה אין כללים וחקיקה מדויקים הופך למעשה מכשיר שראוי היה לראות בו כלי לחקר האמת לכלי מוגבל מאוד. להערכתה של עו"ד כהן לו ייכנס אחד המחוקקים לעובי הקורה וינסה לקדם חקיקה מוסדרת יצאו כל הצדדים נשכרים והוא לא צפוי למעקשים ומכשולים בדרכו לקביעת החוק. "הנושא עדיין הוא תחום פרוץ ומזמין חקיקה ברורה".

 

עו"ד ורד כהן