רבה של תקוע הרב מנחם חי שלום פרומן צופה על האירועים במדינות ערב בעיניים של מאמין כהגדרתו. לשיטתו כל האירועים המפתיעים בעולם הערבי צריכים ללמד אותנו שיעור גדול באמונה.
"דיברו רבות על המחדל המודיעיני על כך שלא צפו את נפילתו המהירה של מובארק, ההפיכות במדינות ערב והשיא זה מה שקורה עכשיו בסוריה. כל מה שקורה עכשיו הוא בלתי צפוי, וזה אולי מתקשר לשביעי של פסח. כי הרי קריעת ים סוף היא שיאה של יציאת מצרים וכל יציאת מצריים היא מפעל של אלוקים ולא של האדם".
הרב פרומן אומר שטועים אלה שמשווים בין פסח ליום העצמאות. "לפעמים מתוך התלהבות ציונית משווים בין חג החרות ליום העצמאות. בפסח השתחררנו מעול מצריים וביום העצמאות מעול הגויים, אבל יש הבדל גדול. יום העצמאות בא אחרי פעילות רבת שנים של אנשים שסיכנו את חייהם מתוך מסירות נפש עצומה ואילו ביציאת מצריים עם ישראל דווקא היה פאסיבי ורק הסתכל על מה שהקב"ה עושה. בשיא של יציאת מצריים בקריעת ים סוף, עם ישראל לא עשה דבר. ה' ילחם לכם ואתם תחרישון".
רבה של תקוע קובע שלעיתים יהודי מאמין צריך לזכור שחובתו היא לצפות יותר ולעשות פחות. "הזוהר הקדוש אומר שלמרות שבדרך כלל החיים הדתיים בנויים על ריתמוס של פעילות האדם ותגובת הקב"ה, על התעוררות מלמטה שמעוררת את התגובה האלוקית, הרי שלעיתים השיא של החיים הדתיים זה לראות את מעשי ה', לצפות במעשי ה' בלי שאתה עושה כלום. אחרי פטירתו של אדם, ישאלו אותו, ציפית לישועה. לא פועלים את הישועה אלא מצפים לה, זה השיא של החיים הדתיים. ה' ילחם לכם ואתם תחרישון, אל תעשו דבר".
הרב פרומן משוכנע שהמהומות בעולם הערבי הם הזדמנות מצוינת ללמוד שיעור באמונה, "כשאני מסתכל על המהומות בעולם הערבי, אני לומד מהם שיעור באמונה. האמונה מחייבת אותנו לחכות ולהסתכל, להיות פתוחים, להיות מוכנים להפתעות. כי יש משהו שהוא גבוה יותר, אולי מה שיקרה בעולם שלנו זה לא מה שאנחנו מתכננים ורוצים. להיות דתי פירושו להיות חופשי להיות משוחרר מעצמינו מהאידיאולוגיות שלנו מהתכניות שלנו ותפיסת העולם שלנו ואפילו אם היא תפיסת עולם דתית. זה מה שאני לומד מהמהומות בעולם הערבי שמסביבנו. אני ממשיך לצפות לישועה גם באופן לאומי וגם באופן פרטי כולנו מצפים לישועה".