לפני החג, דיברו הרבה על מצוקת הרופאים ועל העובדה שחסרים רופאים, כביכול בגלל שהמדינה לא משחררת מספיק תקנים ומספיק תקציבים לרפואה הציבורית. האוטובוסים מכוסים במסרים מאיימים.
לפני חודשיים, הסברתי למה הצעת חוק ל"הסדרת תחום השיפוץ" הוא רעיון רע. מה שתקף לגבי השיפוצניקים נכון גם, וביתר שאת, עבור הרופאים. ככל שהופכים את הכניסה לתחום הרפואה לקשה יותר, מן הסתם, כך יהיו פחות רופאים. ואכן בדיון התקשורתי הודגש שעל כל מקום פנוי, יש עשרה מועמדים. זאת אומרת שאין בעיה של מתעניינים במקצוע הרפואה. אז למה מתלוננים שאין מספיק רופאים ומדינת ישראל נמצאת בסכנת התפתחות מחסור ברופאים?
לשאלה הזו יש שתי תשובות.
הראשונה קשורה כאמור לחובת הרישוי הממשלתי של הרופאים הנובעת מקיום גילדת הרופאים בחסות החוק, הקרויה "ההסתדרות הרפואית", שלא רוצים תחרות כדי לייקר את שרותי הרפואה, בדיוק כפי שהסברתי במאמר על השיפוצניקים. בהקשר הזה, אל תאמינו לקשקוש הזה של הרופאים המסכנים. רופאים מומחים מרוויחים הון תועפות, לרוב למעלה מעשרים וחמש עד שלושים אלף ש"ח לכל הפחות, והרבה פעמים הרבה יותר מזה, והם נמצאים שנה אחר שנה בראש הטבלה של המשכורות הכי גבוהות במגזר הציבורי ומרכיבים אותה כולה או ברובה הגדול, תלוי באיזו שנה.
תבדקו בעצמכם (http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000596715).
קיימת אמנם בעיה חמורה בעניין אורך ההתמחות והתנאים הנלווים אליה אך זו בדיוק המהות של דרישת "הסדרת התחום" והרישוי. בהגדרה, הרופאים המומחים ששולטים בהסתדרות הרופאים לעולם לא יוותרו על תהליך ארוך וקשה של התמחות לקבלת רשיון לרפואה משום שתהליך כזה מבטיח אחוז נשירה גבוה, כלומר היצע נמוך של שרותי בריאות ומחירים גבוהים עבורם. גילדת הרופאים היא בדיוק כמו כל שאר הגילדות בארץ ובעולם, בכל הזמנים.
הפיתרון לפלונטר הזה פשוט: לבטל את חובת הרישוי. כאמור, יש די והותר מועמדים וחלקם יסכימו למשהו מתאים שלא דורש התמחות ארוכה מידי. לא כל תחום מחייב 15 שנות לימודים וניסיון. רוצים דוגמה? רפואת עיניים. יש לי חבר בגיל 35 שגומר השנה את התת-תת-תת-התמחות שלו ויוכל סוף סוף בעוד מספר חודשים לעבוד ולהתפרנס בכבוד. הוא בעצמו אמר לי שהיה ניתן להגיע לאותה נקודת ידע שרלוונטית לעבודתו בכמה שנים בלבד. לא היה צריך "לשרוף" כל כך הרבה זמן על ידע והתמחות חסרי תועלת, בכפיית החוק. העניין משול לפרופסור למטמטיקה שמלמד חשבון לילדים בכיתה ג'. אמנם הוא כנראה יעשה את זה טוב מאוד, אבל כולם מבינים שזה מיותר ובזבוז של זמן הפרופסור, שיכול לעשות דברים יותר מורכבים עם זמנו וללמד סוטנדים, למשל. אדם שסיים בגרות ולמד תואר בהוראה יעשה כנראה את העבודה הזו בצורה מספקת.
באותה מידה, אין צורך בכל כך הרבה זמן, מבחנים קשים מאוד ודרישות מלאכותיות כדי להיות, למשל, רופא עיניים, או רופה מרדים, תחום חשוב שמתפתח בו מחסור חמור ומסוכן בארץ. מרדים צריך לדעת להרדים, וזהו. מספיק. אפשר ללמוד את המקצוע הזה בזמן קצר יחסית ולעשות עבודה מצויינת. לא צריך שנים ארוכות ומפרכות של לימודים. זה לא נותן כלום מעבר למה שצריך.
בעשרים השנים האחרונות, מדינת ישראל לא סבלה ממחסור ברופאים משום שהיא התברכה בייבוא מסיבי של רופאים מברית המועצות לשעבר, אבל התקופה הזו הסתיימה ביחד עם סוף גל העלייה. ישנם היום נסיונות לייבא רופאים והמצב כל כך חמור שהממשלה מוכנה לשלם לא פחות מאשר 50,000 דולר כדי שרופא יהודי מארצות המערב יסכים לבוא לפה. ובכל זאת המחסור נמשך.
הוא אשר אמרתי: יש לבטל את חובת הרישוי ולסמוך על המוסדות הרפואיים, שיהיו חייבים לספק שרותי רפואה נאותיים אם הם ירצו להשאר בתחום ולא להיות חשופים לתביעות משפטיות בשל רשלנות. אבל בגלל התחרות, הם יעשו את זה בצורה גמישה יותר וידאגו לקבל רופאים שיודעים את עבודתם, לא פחות, אבל גם לא יותר, דבר שיקל על תהליך ההתמחות ויאפשר היצע מספיק של רופאים, לרווחת החולים.
החלק השני של התשובה לבעית הרופאים נעוץ בשינוי יסודי של מערכת הבריאות אבל על זה נרחיב בע"ה שבוע הבא.