בין נאומו בכנסת לנאומו הצפוי בוושינגטון מוצא את עצמו ראש הממשלה נתניהו מול לחצים מבית ומחוץ. ד"ר דורי גולד, מי שכיהן כשגריר ישראל באו"ם ומכהן כיום כנשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מכיר את הלחצים הללו היטב עוד מימי כהונתו כיועצו המדיני של נתניהו בכהונתו הקודמת.
כמי שמכיר היטב את ראש הממשלה נתניהו, עד כמה תוכן הנאום שהוא נשא בכנסת השבוע על הסכמה למדינה פלשתינית מפורזת תוך שליטה בבקעת הירדן, אחדות ירושלים, ושמירת גושי הישובים מבטא את תפיסת עולמו ועד כמה מדובר באילוצים?
"לנתניהו יש עקרונות שעליהם הוא מתבסס. אלו עקרונות שהיו לו כל החיים. בראש ובראשונה חשוב לו להבטיח שכל הסכם שיחתם לא יבוא על חשבון ביטחון ישראל. בנוסף ישנם עניינים נוספים החשובים לו כמו מורשת ישראל. עם זאת חשוב למנהיג ישראלי לבסס את עמדתו על קונצנזוס רחב ככל הניתן בציבור הישראלי, והבסיס לקונצנזוס הזה זה ביטחון ישראל".
נתניהו הזהיר רבות בספריו ובנאומיו ממדינה פלשתינית. כל זה נעלם בגלל המונח 'פירוז המדינה הפלשתינית'?
"לא. נתניהו יודע שאי אפשר להבטיח את הפירוז רק על ידי חתימה. יש צורך להחזיק בבקעת הירדן. יש צורך בנוכחות צה"ל כדי שהבקעה לא תהפוך לציר פילדלפי של יהודה ושומרון. פירוז לבד לא מבטיח את ביטחון ישראל. בנוסף ישנה סוגיית המרחב האווירי. כל מפקד חיל אויר דורש שליטה אווירית ביהודה ושומרון. יש כאן עוד אלמנטים נוספים מעבר לפירוז".
הפלשתינים כבר הבהירו שכל ההתניות הללו לא מקובלות עליהם. יכול להיות שנתניהו מציג את ההתניות הללו כדי לדחוק אותם לעמדת הסרבן?
"בדיפלומטיה אסור לעצב עמדה על פי מה שמקובל על ידי הצד השני. אנחנו צריכים לקבוע מה הצרכים שלנו ואחר כך לעצב החלטות מדיניות שמבטיחות את אותם צרכים. מה שקרה בשני העשורים האחרונים היה שקודם הציעו הצעות מדיניות ואחר כך הגיעו אל הצבא בדרישה שידע להסתדר עם מה שהוסכם. ההיגיון מחייב מהלך הפוך. קודם לבדוק מה דרישות הצבא ואחר כך להציע הצעות מדיניות. בנוסף לצרכים הביטחוניים ישנם גם העניינים הערכיים שאינם ביטחוניים גרידא, כמו ירושלים שגם עליהם נתניהו לא מתכוון לוותר".
בסוגיה הערכית אידיאולוגית, בעקבות נאומו פירסם השבוע ח"כ יעקב כץ (כצל'ה) את רשימת הישובים שאינם כלולים בגושי ההתיישבות, הישובים שעלולים למצוא עצמם תחת סכנת עקירה. מדובר ב-130 אלף תושבים!
"עדיין אף אחד לא שרטט מפות ולא גושים. איש גם לא אמר כמה גושים ישנם במפת הממשלה, לכן זה מוקדם מדי להספיד ישובים רבים".
עד כמה יכול נאומו בארצות הברית של נתניהו להתגמש מדינית יותר מנאומו השבוע בכנסת?
"אני לא יכול לתת הערכה כזו, אבל אני בטוח שראש הממשלה מחויב לביטחון ישראל, להתיישבות ולירושלים המאוחדת. האזור שסביבנו לא הולך לקראת הסדר מדיני. מדינות רבות בסביבה בוערות ועוברות מהפכות ושינויים. עצם העובדה שמחמוד עבאס חבר לחמאס שקורא להשמדת ישראל לא מבשר שיש שם רצון להגיע לשלום".
האמריקאים לא מבינים את הסיכון הזה ממדינת טרור פרו איראנית בליבה של ישראל? הם הרי כל כך זעמו כשאיסמעיל הנייה הגדיר את בין-לאדן כשאהיד.
"להערכתי הממשל האמריקאי התחיל להפנים את הסכנות שיש באזור שלנו, ואנחנו מקווים לראות התבטאות של ההפנמה הזו כבר בתקופה הקרובה".
יש סיכוי שהלחץ על נתניהו לא יהיה גדול כל כך כפי שמתארים אותו?
"אנחנו מגזימים בכל נושא הלחץ האמריקאי על נתניהו. ראיתי את הכותרת השבוע ב'ידיעות' על דרישה אמריקאית לחלוקת ירושלים וחזרה לקווי 67', כותרת שהוכחשה מכל וכל למחרת על ידי הבית הלבן. יש כעת טיעון מוצדק לנתניהו לבוא ולומר שכרגע יש הרבה יותר אי ודאות מאשר בעבר, וכל הסדר צריך לקחת בחשבון את העובדה שאי אפשר להיות בטוחים שהמשטרים שסביבנו יהיו קיימים בעוד שלוש או חמש שנים".
ולהערכתך את המציאות הזו האמריקאים מבינים?
"אין ספק שבקונגרס האמריקאי יש כיום הזדהות עם הדילמות הביטחוניות של ישראל, ואני מעריך שזה חודר גם לחלקים שונים של הבית הלבן".
סוגיה נוספת שגם היא קשורה לביקורו של נתניהו בוושינגטון. היית שגרירנו באו"ם תקופה ארוכה. אתה מכיר את המציאות שם. עד כמה ספטמבר הקרוב מהווה איום אמיתי עלינו?
"אומרים לנו שיהיה צונאמי בספטמבר, אבל צריך לדעת להבדיל בין צונאמי לטפטוף של גשם. יש אצלנו דיון די שטחי בנושא ההצבעה בספטמבר. צריך להבין שהעצרת הכללית של האו"ם רק מעבירה החלטות דקלרטיביות ללא תוקף משפטי. גם אם תהיה תמיכה של 160 מדינות בכך שהרשות הפלשתינית היא מדינה זה עדיין לא אומר שהמדינה הזו קמה. הרי גם אצלנו ההצבעה בכ"ט בנובמבר ב-47' הייתה רק המלצה להקים בארץ ישראל מדינה יהודית ומדינה ערבית. בפועל מה שיצר את מדינת ישראל הייתה ההכרזה של בן גוריון במאי 48. ברור שאבו מאזן הולך על ההחלטה הדקלרטיבית של העצרת הכללית, אבל כלל לא בטוח שהוא ילך עד הסוף".
אז מה יהפוך את ההצבעה הזו למשמעותית?
"ההצבעה בעצרת הכללית לא מחייבת מבחינת המשפט הבינלאומי. כדי לעבור לשלב הסנקציות נגד ישראל צריך לעבור את מחסום מועצת הביטחון של האו"ם, ושם הכול יהיה תלוי בווטו האמריקאי, אבל לא נראה שבכלל נגיע לזה".
תקופה ארוכה באו"ם אין לישראל שגריר קבוע. המציאות הזו פגעה בנו?
"יותר טוב שיהיה לנו שגריר פרמננטי, אבל אני יודע שבדרך לניו יורק יש דיפלומט מקצוען ומוכשר, ד"ר רון פרוסאור, שאני משוכנע ובטוח שישמור על האינטרסים של מדינת ישראל".
ובתקופה הזו שבה לא היה שגריר ישראל הפסידה?
"אין לי מה להוסיף מעבר לכך".