הגמרא במסכת קידושין פרק ראשון דף ל"ו עמוד ראשון:
...כדתניא בנים אתם לה' אלוקיכם, בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרויים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרויים בנים, דברי רבי יהודה.
רבי מאיר אומר: בין כך ובין כך אתם קרויים בנים שנאמר: בנים סכלים המה, בנים לא אמון בם, ואומר: זרע מרעים בנים משחיתים, ואומר: והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי,
וכי תימא סכלי הוא דמקרי בני כי לית בהו הימונתייהו לא מיקרו בני (וכי תאמר סכלים הם נקראים בנים, אבל בנים שאין בהם אמון לא נקראים בנים)תא שמע ואומר: בנים לא אמון בם,
וכי תימא כי לית בהו הימנותא הוא דמקרו בנים כי פלחו לעבודת כוכבים לא מיקרו בנים ( וכי תאמר אם אין בהם אמון הם כן נקראים בנים, אבל אם הם עובדי עבודה זרה הם לא נקראים בנים) תא שמע ואומר: זרע מרעים בנים משחיתים,
וכ"ת בנים משחיתים הוא דמיקרו בני מעליא לא מיקרו( וכי תאמר הם נקראים בנים משחיתים ולא נקראים בנים מעולים) תא שמע ואומר: והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי.
ואם הקב"ה קורא לבני ישראל בנים, בכול מצב, גם במצב הגרוע ביותר שהם עובדים עבודה זרה, מי אנו שנוציא אותם מכלל ישראל, ונכנה אותם בביטויים קשים ונחרף אותם ??
ואם הקב"ה קורא להם בנים בכול מצב ,בכול מדרגה, בכול נפילה, משמע שלמרות מעשיהם הרעים יש בהם זכויות ומעלות סגוליות שאנו לא תמיד מבחינים בהם.
יכול מישהו לחשוב אז למה לי לקיים מצוות אם בכול מצב הקב"ה רואה בי בן. אדרבה ואדרבה אם הקב"ה אוהב את הבנים הכל כך רחוקים קל וחומר שהוא אוהב את הבנים הקרובים ושכרם הרבה מאד.