שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, לא הגיע הבוקר (שני) לבית המשפט על מנת לשמוע את שופטי העליון דוחים את ערעורו על הרשעתו ועל חומרת העונש שנגזר עליו, אולם פסיקתם של שופטי העליון מביאה לסיומה את אחת מפרשיות השחיתות הציבורית הבולטות ב- 63 שנותיה של ישראל.
שופטי העליון דחו כאמור את שני חלקיו של הערעור וקבעו, כי "הירשזון יצר מנגנון שיטתי להוצאת כספים בסתר מקופת הסתדרות העובדים הלאומית, תוך שהוא נוטל במזומן את אותם כספים שנועדו לשרת את האינטרסים ואת הצרכים של ציבור העובדים, חברי ההסתדרות, ללא ידיעתם וללא הסכמתם".
הסיפור מתחיל בראשית שנת 2007, אז מתברר כי בכירים בהסתדרות העובדים הלאומית, איגוד עובדים אשר היה מזוהה עם תנועת החירות ולאחריה עם הליכוד ובראשו עמד לאורך שנים אברהם הירשזון, שלחו את ידם בקופת ההסתדרות, זאת באמצעות נטילת כספים מעמותה שהיתה קשורה אליה בשם ניל"י.
תחילה התמקדו החשדות נגד הירשזון בטענה לפיה ידע על מעילה שביצע מקורבו, עובדיה כהן, בכספי ההסתדרות הלאומית, אולם במקום לדווח על כך למשטרה הסתפק בהעברתו של כהן מתפקידו. בחודש מרץ 2007 נקרא הירשזון, אשר שימש באותה העת כשר האוצר בממשלת אולמרט וכבר לא שימש בתפקידו בהסתדרות הלאומית לחקירה ראשונה, ובעקבותיה לשורת חקירות נוספות.
במהלך החקירה השעה עצמו הירשזון מתפקידו כשר האוצר ואף נמנע מלהופיע בציבור ונעדר מישיבות הכנסת. לאחר שימוע שנערך לו הוגש בחודש מאי 2008 כתב אישום חמור נגד הירשזון ונגד שותפו למעילה בהסתדרות הלאומית. מכתב האישום עלה כי בשנים 1998-2005 שימש הירשזון בתפקיד יו"ר הסתדרות העובדים הלאומית. במהלך כהונתו, יחד עם עובדיה כהן, גנב הירשזון סכומים של כ-4 מיליון שקלים מתוכם כ-2 עד 2.5 מיליון שקלים לכיסו הפרטי מעמותה זו ומעמותת ניל"י.
במהלך חודשי משפטו של הירשזון הורשעו במסגרת עסקאות טיעון כמה ממקורביו בהסתדרות העובדים הלאומית, עובדיה כהן שהואשם יחד איתו ומספר נאשמים נוספים ביניהם דוד כהן ואמציה בונר, שהוגשו נגדם כתבי אישום נפרדים.
בחודש יוני 2009 הרשיעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברכה אופיר תום, את הירשזון בשורה ארוכה של עבירות, בהן: גניבה בידי מנהל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד.
בהכרעת הדין נכתב בין היתר כי להירשזון היו "גרסאות קלושות שצצו יש מאין". עוד אמרה השופטת כי "מנהל נושא באחריות עליונה על המתרחש בארגון שלו". השופטת דחתה את הגרסה המרכזית של הירשזון וציינה כי "גרסת הפנסיה שלא מומשה לא עומדת עם ההיגיון הבריא".
הירשזון הודה במהלך המשפט כי שיקר בחקירתו במשטרה, אך טען שהכספים ניתנו לו כחוק. בעדותו בביהמ"ש טען כי הכספים שקיבל ניתנו לו על חשבון תנאי פרישתו. הוא הוסיף כי הסכים לקבל את הכסף במזומן, כדי שלא יחשבו שהוא מקבל משכורת נוספת בניגוד לחוק.
בסוף אותו חודש גזר בית המשפט חמש שנות מאסר וחמישה חודשים בפועל על השר הירשזון, בנוסף הושת עליו קנס כספי בסך 450 אלף שקל. עורכי דינו דרשו מבית משפט לעכב את תחילת ביצוע העונש כדי שיוכלו לערער, ואכן ניתן עיכוב ביצוע לגזר הדין, אך לבסוף נכנס הירשזון לכלא זמן קצר לאחר מכן. כאמור, היום אושרה הרשעתו וגזר דינו.