מטיילים בשומרון - תל ארומה

בין כביש חוצה שומרון, לבין רכס איתמר מתנשא הר גבוה ששולט על כל המרחב, ובראש ההר, מבצר חשמונאי מרשים - תל ארומה. מראש ההר תצפית פנורמית ייחודית על כל אזור "לב ההר" וארץ שכם. שמו הערבי של ההר "ג'בל אל עורמה" משמר את שמה של ארומה המקראית, ששכנה לפי ההקשר הסיפורי- בסמוך לשכם.

המקום היה מיושב החל מהתקופה הכנענית הקדומה, וכבר בתקופה הכנענית התיכונה, יש כאן עיר מבוצרת מוקפת חומה וחלקלקה. כשאנחנו רואים ערים בצורות כאלה, שמהעמקים של שכם נראות כגורדי השחקים של העולם העתיק, ניתן להבין את האמירה של המרגלים שמספרים שראו בארץ כנען-  "ערים גדולות ובצורות בשמים" (דברים א כח).

בראשית תקופת ההתנחלות, מתרחש במרחב שכם ניסיון כושל ראשון להקמת מוסד המלוכה בישראל- סיפור אבימלך. סיפור זה, שמתואר בפירוט מדהים בשופטים פרק ט מתאר את סיפור עלייתו של בן הפילגש של גדעון. במעשי רצח ומרמה הוא הורג את 70 אחיו וקונה את ליבם של בעלי שכם. אך אבימלך לא יושב בשכם, הבירה הטבעית, אלא בוחר להתיישב במבצר מבוצר ומבודד ששולט היטב על הדרכים- "וישב אבימלך בארומה" (שופטים ט, מא). מכאן יצא אבימלך למסע רצח ונקמה, יחריב וישרוף את שכם, וימשיך במסע ההרג לצפון השומרון, שם ימצא את מותו בתבץ, כשאישה תרוצץ את ראשו בפלח רכב.

בראשית ימי בית שני, רוב אזור השומרון מיושב על ידי השומרונים, אולם בתל ארומה אנחנו מוצאים שרידים חשמונאיים, ובין השאר כ 9 מטבעות מימיהם של שמעון, יוחנן הורקנוס ואלכסנדר ינאי. במרחב זה היה פלך יהודי גדול שנקרא  "פלך עקרבה" שבירתו היתה עקרבה- ששמה נשתמר בכפר עקרבה של ימינו. מתיאורים שונים מספר מקבים, יוספוס ומדרשי חז"ל מצטיירת תמונה של אזור התיישבות יהודי גדול בלב השומרון. המבצר החשמונאי בתל ארומה, נמצא קילומטרים ספורים מערבית לעקרבה, בירת הפלך, והוא נועד ככל הנראה להיות מבצר חייץ בין תחום ההתיישבות היהודי לשומרוני. עד לפני כשנה היו ידועים כ 4 מאגרי מים ענקיים שהיו במבצר, אולם עקב פריצות דרכים לא חוקיות שנעשו במקום לפני כשנה, נחשפו עוד כשישה מאגרי ענק נוספים. סה"כ כ 10 מאגרי מים היכולים להכיל כ 15,000 קוב!! זוהי מערכת המים הגדולה והמרשימה ביותר בשומרון.

סיור לתל ארומה

קושי המסלול- מיטיבי לכת

אורך המסלול- 6 קילומטרים.

עונה מומלצת- כל השנה

את הסיור נתחיל בש.ג האחורי של היישוב איתמר. מכאן כבר ניתן לראות את היעד- התל הגבוה שמתנשא על ההר שמדרום לנו. נרד מהשער הצהוב לכיוון וואדי ינוח- נחל רחב ועמוק, עטור במטעי זיתים עתיקים. מכאן נעלה בשביל נוח למעייו נריה, מעיין קטן וצלול ששופץ ע"י נוער איתמר. מהמעיין- מתחיל הטיפוס לראש התל. חצי שעה טיפוס, ואנו בתל המרשים- תצפית פנורמית, ממצאים ארכיאולוגיים, ובעונת הסתיו- פריחה של מאות חלמוניות צהובות!.