הר גריזים והר עיבל הינם שני הרים נישאים ובולטים בהרי השומרון. פסגתו של הר עיבל 940 מ', ושל הר גריזים 881 מ' מעל פני הים. בין ההרים, בעמק, שוכנת העיר שכם.
על הרים אלו התקיים מעמד הברכה והקללה לאחר כיבוש הארץ. שישה שבטים עמדו על הר גריזים ושישה על הר עיבל, והכוהנים עמדו בתווך ומסרו לעם את הברכה והקללה הכתובים בתורה. מעניין שהציווי הראשון במעמד הוא להכרית את העבודה הזרה מהארץ ודווקא על הר גריזים לא בטלה העבודה זרה עד ימנו... לפני כ-25 שנה החלו חפירות ארכיאולוגיות אשר חשפו עיר גדולה ומרשימה מימי בית שני ובה מקדש לעבודה זרה. המקדש נבנה על ידי סנבלט פחת - מושל שומרון מטעם האימפריה הפרסית, סנבלט חתר נגד שלטונו של נחמיה וניסה לחבל בחידוש בניין חומות ירושלים. בהקמת המקדש בהר גריזים ביקש לרצות את נכדו של הכהן הגדול אלישיב, שנישא לבתו. במעשה זה ייסד שושלת כוהנים עצמאית. עם נכדו של אלישיב הכהן הגיעו להר גריזים כוהנים נוספים שבנו את המקדש בהר גריזים בתבנית המקדש בירושלים, ושימשו בקודש. הדבר עורר את זעמו של נחמיה, והוא סילק את אלישיב הכהן מירושלים (נחמיה יג).
עד היום הר גריזים הוא מקום פולחן מקודש לעדה השומרונית, הם עולים להר גריזים שלוש פעמים בשנה ומקריבים זבחים באתר הזבח.
היישוב הר ברכה שוכן על הר גריזים ובשמו מנציח כמובן את מעמד הברכה והקללה מימי יהושע.
שכם, השוכנת למרגלות ההרים, היא עירו של יוסף אשר עצמותיו הובאו ממצרים ונטמנו על ידי צאצאיו בחלקת השדה שקנה יעקב אביו.
ניתן לבקר בהר גריזים באתר העתיקות ובשכונת השומרונים ומ"מצפה יוסף" (הנמצא בצפון מזרח הר גריזים) להשקיף אל קבר יוסף מרחוק, בגעגוע...
אל מזבח יהושע בהר עיבל
"ויצו משה וזקני-ישראל את העם לאמר... והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצווה אתכם היום בהר-עיבל ושדת אותם בשיד. ובנית שם מזבח לה' א-להיך, מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל. אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' א-להיך, והעלית עליו עולות לה' א-להיך. וזבחת שלמים ואכלת שם, ושמחת לפני ה' א-להיך. וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב"
(דברים כז, א-ח).
מעת התפתחות מדע הארכיאולוגיה מחפשים החוקרים שביב של שריד מהמעמד הגדול שהיה על הר עיבל. האם יתכן שמיליון איש ביקרו במקום, הקריבו קורבנות ולא השאירו אפילו שריד? משלא נמצאו ממצאים על הר עיבל טופחה התיאוריה, כי יהושע לא היה ולא נברא והתורה נכתבה בזמן דוד המלך ועוד כהנה וכהנה השערות בלתי מבוססות.
עד ש... בן קיבוץ עין שמר, אדם זרטל, כחלק מעבודת הדוקטורט שלו קיים סקר על הר-מנשה והחליט לחפור גל אבנים גדול בשיפוליו הצפוניים של הר-עיבל. בחפירות נחשף מתחם גדול מוקף קיר אבן מתקופת ההתנחלות, בצמוד לו מבני-שירות קטנים וגרם מדרגות רחב שהוליכו אל מבנה ללא פתח (!), שגודלו 7X9 מ'. אל ראש המבנה הוביל כבש-אבן. המבנה בנוי כולו אבני-שדה לא מעובדות 'אשר לא הונף עליהן ברזל'. תוכנית המבנה דומה דמיון מפתיע לתיאור המזבח במקדש, כמתואר במשנה.
במהלך החפירות מצא אדם זרטל חרסים רבים ועצמות בעלי חיים, בבדיקת מעבדה של הממצאים בהר עיבל התברר כי:
99% מהעצמות היו של בעלי-חיים כשרים על-פי התורה. מעל 90% מבעלי החיים הכשרים לקורבן. (נמצא גם יחמור הכשר למאכל ולא לקרבן).
מעל 90% מבע"ח נשרפו באש פתוחה ולא בבישול. מעל 90% היו של בעלי חיים עד גיל שנה - הגיל המועדף לקורבנות. גיל העצמות המשוער הוא לפני 3250 שנה (תקופת יהושע).
זוהי עדות ארכיאולוגית לכך שבני ישראל שמרו על דיני הכשרות ועל דיני המזבח הכתובים בתורה כבר מכניסתם לארץ!
בין שלל הממצאים נמצאו גם שתי חרפושיות - חותמות מצריות המעידות על מוצא האנשים...