ימונה. משה דיין
ימונה. משה דייןמשרד המשפטים

ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשרות הציבורי בראשות ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל), אירחה היום את נציב שירות המדינה הנכנס, עו"ד משה דיין, ודנה איתו בדו"ח נציבות שירות המדינה לשילוב האזרחים הערבים, הדרוזים והצ'רקסים לשנת 2010.

יו"ר הוועדה, ח"כ טיבי, פתח את הדיון ואמר: "מנתוני הדו"ח עולה כי שיעור העובדים הערבים הוא 7.52% מסך עובדי שרות המדינה, דהיינו: 4717 עובדים. רוב העובדים (2729 - 57.85%) עובדי מערכת הבריאות ורק מיעוטם (1988 עובדים- 42.15%) עובדי משרדי הממשלה השונים".

טיבי ציין, כי "שעור העובדים הערבים שנקלטו בשרות בשנת 2010, 11.02% (635 עובדים) מכלל העובדים שנקלטו גבוה משנת 2009, אך נמוך מאשר בשנת 2008, אך שעור הנקלטים הערבים מכלל הנקלטים במערכת הבריאות (17.08%) גבוה פי 2.4 מאשר במשרדי הממשלה (7.08%). גם כמות הנקלטים בה (390) גבוהה פי 1.6 מאשר במשרדי הממשלה. איך ניתן להסביר זאת? האם הנציבות מפנה את עיקר משאבי קליטת העובדים הערבים למערכת הבריאות? האם יש סף קבלה שונה? או אולי היעדר סף בטחוני? מדוע המגמה החיובית יחסית במערכת הבריאות אינה מתרחשת בתחומים אחרים בשירות הציבורי?".

לראשונה מקדיש הדו"ח פרק רחב לשאלת המכרזים והמועמדים הערבים המציעים עצמם למשרה. המסקנה הבולטת היא שיעור המכרזים היעודיים הגבוה במערכת הבריאות פי 9 מאשר במשרדי הממשלה (0.52 לעומת 0.06). ייתכן ונתון זה מסביר את שעור העובדים הערבים הגבוה יותר במערכת הבריאות.

גם שעור העובדים הערבים בדרגים הבכירים עדיין נמוך, אפילו לגירסת שרות המדינה, אם כי בפועל בשלושת הדרגים הבכירים (א-ג' לפי דרוג משרה) לפי הנציבות השיעור נמוך מאוד (פחות מ- 1.5%), בהשוואה לכלל העובדים (כ- 6%).

עדיין קיימים משרדי ממשלה ויחידות סמך עתירי עובדים בהם טרם הגיעו אפילו למחצית מכסת היעד (5%) של החלטת הממשלה כגון: תמ"ת, אגף המכס ומע"מ ומשרד השיכון.

ועדת החקירה מתייחסת לכלל הציבור הערבי, ללא הבדל עדה דתית, כמיקשה אחת. נציבות שירות המדינה נוהגת לפצל המידע בהתאם לחלוקה דתית. אנו למדים מהדו"ח שבעוד בקרב הדרוזים 60% מעובדי המדינה הם עובדי משרדים ורק 40% עובדי מערכת הבריאות, הרי שבקרב שאר בני המיעוט הערבי היחס הפוך ורק 40% הם עובדי משרדי ממשלה.

נציב שירות המדינה, עו"ד משה דיין, השיב: "המצב בכללותו אינו טוב, ועלינו לשאוף ליותר מ-10% עובדים ערבים בשירות הציבורי. אין לי הסבר לתופעת ההצלחות במערכת הבריאות לעומת מערכות אחרות. אני מתכוון להביא את נושא שילוב הערבים לפתחו של כל אחד ממנהלי המשרדים הממשלתיים. משרד שייכשל – התנהלותו תובא בחשבון. אם נשכיל לשלב ערבים בשירות הציבורי, נרוויח חברה בריאה יותר. במהלך בחינות ומרכזי הערכה לשירות הציבורי, אנחנו דוחפים קדימה מועמדים ערבים ונותנים להם פקטורים. 

ח"כ מגלי ווהבה (קדימה) דרש מהנציב להציג בפני הוועדה מדי תקופה התקדמות במספר ההקצאות עבור עובדים ערבים, דרוזים וצ'רקסים ותכנית מפורטת להתקדמות אל עבר יעד ה-10% ואף יותר.

יועץ הוועדה, ד"ר דני גרא ציין כי על מנת לעמוד ביעד הממשלה משנת 2007 לפיו עד סוף שנת 2012 יהיו 10% מהעובדים בשירות המדינה ערבים, יש לגייס 1,800 מועמדים ערבים בפרק הזמן שנותר.

ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) ציין כי הדרוזים, המהווים 1.6% מאוכלוסיית המדינה סובלים מתת ייצוג במערכת הציבורית, העומד על פחות מאחוז אחד. "כיום 564 מהמשרות בשירות הציבורי מאויישות על ידי דרוזים, ויש להגדיל אותן ל-1,200 לפחות".

ח"כ עפו אגבריה (חד"ש) ציין כי על אף הנתונים המעודדים לכאורה לגבי מערכת הבריאות, הרי ש-10% מהרופאים בישראל הם ערבים והמגמה היא סטטית "אני תוהה האם קיימת מגמה להכשילם, בכך שמקיימים עבור רופאים החוזרים מלימודי רפואה בחו"ל, מתוכם ערבים רבים, בחינות קבלה?".

ח"כ מסעוד גנאים (רע"מ-תע"ל), אמר: "המדינה היא שמפסידה מחוסר השתלבות הערבים. אנחנו לא רוצים שוויון, אנחנו רוצים צדק. יש להשקיע יותר במערכת החינוך היהודית, כי הבעייה היא באקלים הפוליטי ובמנטליות".

ד"ר נוהאד עלי, סוציולוג מאוניברסיטת חיפה, הציג מחקר לפיו למעלה מ-60% מהיהודים רואים בחיוב הימצאות ערבים במקום עבודתם ויותר מ-86% מהערבים מעוניינים להשתלב במקומות העבודה.

בפני הוועדה הופיעה אלהאם שחבארי, בוגרת תואר שני שהשתלבה במשרד התמ"ת בירושלים. שחבארי פרשה בפני הוועדה את השתלבותה בשירות המדינה חרף קשיים אישיים וכלכליים, וסיפרה כי היא בתפקיד זוטר יחסית לכישוריה והשכלתה, שמשכורתה נמוכה מאוד והיא לא מצליחה למצוא דירה להשכרה במחיר סביר. "לא תהיה לי ברירה, אלא לחזור לכפר בצפון", אמרה. נציב שירות המדינה עו"ד דיין התחייב לעזור לה.

יו"ר הוועדה, ח"כ טיבי, סיכם את הדיון ואמר: "מוצע שנציבות שירות המדינה תגבש תכנית עבודה במונחי זמן, התניות, אמצעים ומקורות ליישום החלטת הממשלה, תבחן תכניות אלטרנטיביות להגדלת שעור עובדי משרדי הממשלה הערבים ביחס למערכת הבריאות, תבדוק אפשרות השוואת שעור המכרזים היעודיים למשרות במשרדי הממשלה לזו שבמערכת הבריאות, תבחן תהליכי איתור והנגשה אלטרנטיביים כולל  ועדת קבלה פנים משרדית ותבצע קורסים להסבה מקצועית עבור ערבים אקדמאים, אשר חלק ניכר מהם מובטלים, למקצועות בהם קיים מחסור כמו סיעוד".