הרב יצחק ניסים
הרב יצחק ניסיםאתר אינטרנט

בתשעה באב השנה ימלאו 30 שנה לפטירתו של הראשון לציון, הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב יצחק נסים זצ"ל.

השנה גם ימלאו 90 שנה להווסדה של הרבנות הראשית לישראל. להרב יצחק נסים זצ"ל היה חלק נכבד בעיצובו ובביסוסו של מוסד חשוב זה בחיי המדינה.

הרב יצחק נסים זצ"ל היה מנהיג רוחני בעל שיעור קומה נדיר, עשוי ללא חת ונושא דברו ברמה. פוסק מעמיק שמשנתו קב ונקי. בעל כושר התמצאות ופקחות מעשית. יודע לקרב רחוקים ובעל אישיות קורנת ומשפיעה.

בשנת תשט"ו (1955) נבחר לכהונת הראשון לציון הרב הראשי לישראל. מיד עם כניסתו לתפקיד הרם ניכרה עצמאותו ודרכו המיוחדת כמעט בכל שטחי פעולותיו. הרב שאף מאד להידברות ויצירת יחסי רעות בין כל חלקי העם, גם אלה שנתרחקו מקיום מצוות התורה. סיוריו בקיבוצים השמאליים ביותר, גישתו, שיחותיו ויכולתו הרבה להסביר השקפותיה של היהדות, משכו את לבם של הרחוקים, הגבירו את ההבנה ההדדית וקירבו לבבות.

בתוקף רב נלחם לביטול מחיצות עדתיות ואחרות; ביתו שימש מקום מפגש לכל החוגים, אנשי ציבור ומפלגה, מלומדים ואנשי כלכלה, דיפלומטים וראשי קהילות מן הגולה. בדרך זו זכה לתרום רבות לליבונן של בעיות יסוד חשובות. הופעותיו הפומביות לא היו דווקא במקומות של שומרי תורה ומצוות. דבריו נאמרו בלשון קצרה וברורה, ורעיונותיו הובעו בבהירות שגם אדם מודרני יכול היה להבינם ולהתרשם מהם. כך הוא בנה גשרים בין אנשי דת ומדע, וביניהם לבין אנשי צבור וחברה ונוצרה הידברות מועילה ופוריה.

כאמור, הוא היה עשוי ללא חת ולכן הוא קם והשמיע את דעתו בכל ענין שנראה לו שהסמכות הרוחנית צריכה לומר את דברה. אופיו האמיץ וסלידתו מן החנופה סייעו לו להנהיג את הרבנות בתקופה של זעזועים קשים. עמדו לו לכך גם כושר ההתמצאות המהירה ופקחותו המעשית, זו שאינה מסיחה את הדעת מן האפשרויות השונות העשויות להיוצר. מכאן מובן מדוע תכניותיו היו ערוכות לכל פרטיהן.

לא אחת עוררו מעשיו פולמוס, אך בראיה למרחוק, גם יריביו הכירו בצדקת עמדתו. כך היה, למשל, בעת ביקורו של האפיפיור בישראל. גולת הכותרת של החלטותיו ופעלו של הרב נסים היה סירובו לקבל את פני האפיפיור פאולוס הששי בביקורו בארץ, מאורע רב עוצמה שהדהד בעולם כולו ורישומיו ניכרים עד היום.

מדינת ישראל הפכה בימי כהונתו של הרב, כרב ראשי, להיות המרכז העולמי הגדול ביותר של התורה. דבר זה הביא לכך שהרב היה צריך להיענות לשאלות הלכה שהופנו אליו כמעט מכל קצוי תבל. אלפי תשובות, מהן חשובות ביותר, נתקבצו אצלו, ועם פרישתו החל להכינם לדפוס, שני חלקים מהם הופיעו בשנת תשל"ט. ניתן לאמר שבתקופת כהונתו ידעה הרבנות הראשית פעילות עניפה, חסרת תקדים, מעורבות בחיי הרוח והחברה בממדים שלא נודעו ומעמדה והשפעתה התעצמו ללא הכר.

הרב כיהן בתפקידו עד שנת תשל"ג, 1973, במשך ח"י שנים. בתשעה באב, יום חורבן הבית, שנת תשמ"א, בחצות היום, השיב את נשמתו לבוראו.